ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

חיבור הט' אל ה- י' | אתר ישיבה

דף הבית ספריה אמונה יש שואלים מועדים Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ד' אב ה'תשס"א

חיבור הט' אל ה- י'


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
ר' אברהם בן דוד

אבילות בלתי פוסקת
נקודת המוצא של האבלות על החורבן בתשעה באב היא מאוד פלאית. כיצד ניתן להתאבל על חורבן 2000 שנה?
מסופר על נפוליאון שנכנס לבית כנסת יהודי, וראה את כולם יושבים על הרצפה ובוכים. והסבירו לו שזה משום שנחרב בית מקדשם של היהודים. התפלא נפוליאון על הדבר, ושאל מי עשה זאת בממלכתו, בלא ידיעתו? וכשאמרו לו שהדבר ארע לפני כ-2,000 שנה, התפלא על האומה המיוחדת המסוגלת לזכור אבלות לאורך זמן רב כל כך.

מציאות של אבילות אינה קיימת לאחר שנה. גזירה על המת שישתכח מן הלב לאחר שנה. אבל את חורבן בית המקדש אנו זוכרים ובוכים לאורך אלפי שנים. חורבן בית המקדש זהו חורבן תמידי, בלתי פוסק. זוהי מ ציאות שחסרה ושלא תושלם עד שיבנה. האבילות היא לא רק על המצב הקשה בעם ישראל, או על הרדיפות, ועל הקושי הפיזי לחיות בגלות. האבילות היא על המצב הרוחני של עם ישראל. הגמרא אומרת שבהעדר בית מקדש ישנה בכיה לא רק בבתים החיצוניים, בבתי בראי, אלא אף בבתי גואי, בבתים הפנימיים, בנשמתיות.

בחסרון בית המקדש האומה כולה אינה נמצאת במקומה. "משנחרב בית המקדש לא נראה הרקיע בטהרתו". מסביר הרב קוק זצ"ל, שהשמימיות, הרוחניות, היא רוחניות מדומה משנחרב המקדש. רוחניות אמיתית, כשהתורה מתחברת עם המציאות באמת, אינה קיימת כשבית המקדש חרב. עיקר החורבן הוא חורבן התורה. וחורבן של תורה בעם ישראל, זהי מציאות של חורבן מקיף, מתמשך, שאין לו הפסקה לאחר שנה. את האבילות הזו מתאר הגר"א בהרחבה כ"רקב עצמות", וכמציאות של מיתה גמורה וביטול חיים.

חיוב גלות מוחלטת לצורך גאולה שלמה
אבל מתוככי הגלות הזו נתבעת הגאולה היותר מקפת והיותר גדולה. ט' זה 9, שהוא שיא הפרטיות. המספר הכי גדול שעומד לעצמו בלי חיבור לספרה אחרת. זהו פיזור של האומה כפשוטו, ופיזור של ההרמוניה הרוחנית. ר' יוחנן אומר שאם היה באותו הדור שקבעו בו את הצום על החורבן, היה מתקן אותו בי' באב. י' זה שיא הכלליות והשלמות, שיא הקדושה, ודוקא בו נשרף בית המקדש בשיאו, כיצד?
המהר"ל מסביר שזה דוקא מה שגרם לריסוק. ביום שנחרב המקדש נולד גם מושיען של ישראל. הגאולה השלמה הזו של י', היא מכריחה את הט', היא מכריחה את החורבן המוחלט שלפניה. אבל זה תרתי דסתרי, ונקבע הצום לט'.

נחמתם של ישראל

מוסריות של ציבור מתקנים על ידי תוכחות. אבל, אומר הרב קוק ב"נחמת ישראל" (מאמרי הראי"ה), שבימינו הגיע הזמן לנחם את ישראל.
מה הסיבה לחורבן?

המשבר שבתוככי האומה. העבירות שגרמו לגלות אלו עבירות שמנפצות את האחדות. שנאת חינם, ושלא שמרו שמיטין. שנאת חינם היא הפירוד שבתוך האומה, ושמירת השמיטה היא הופעת החיים הבריאים ואורגניות האומה בעבודת הקרקע שלה מתוך קודש. שני הצדדים הינם הופעה של חיי קודש שלמים ובריאים בתוך האומה.
בדורנו, שעם ישראל חוזר ובונה את עצמו, ונאחז בנחלת ה' המיועדת לו, ובונה אותה ומתישב בתוכה, אנו יכולים להיות בטוחים שהחורבן והגלות מגיעים לסיומם. ואכן הט' והי', החורבן והגאולה, מחוברים הם, וקרוי הט' 'מועד' - "קרא עלי מועד".

המהר"ל בנצח ישראל אומר שזמני החורבן, י' בטבת, י"ז בתמוז וט' באב הם זמנים לא מאוזנים. יש בזמנים הללו תגבורת של חום או קור. זהו מצב לא מאוזן. אבל מצד שני זה זמן עם עוצמות, זמן עם זינוק מדרגה. יש בו כח לתת לעולם לעלות ממדרגתו. זהו מימד הזמן שמחבר את הט', של הפירוד הפיזור והחורבן, כהקדמה אל הי', המאחד מחבר ובונה. זהו מימד זמן מיוחד, גורלי לעם ישראלי, והזמן הזה תובע מעם ישראל תביעה חסונה שלא תהיה גאולה חלקית, אלא גאולה שלמה, להפוך את הימים הללו "לששון ולשמחה". וזה מכח החורבן המביא את הגאולה, "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il