בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • בחירות התשס"ו
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

עבודת הכלל והפרט

האכזבה מתוצאות הבחירות יכולה להביא לתיקון; להמשיך לבנות היישובים תוך ערנות לסכנת החורבן; חלוקת המאמץ בין צורכי הכלל והפרט לפי תכונות אישיות ומצבים משתנים.

undefined

הרב אליעזר מלמד

ניסן תשס"ו
3 דק' קריאה
אכזבה ותקווה
תוצאות הבחירות מאכזבות. אמנם כאשר מנתחים את פעילותן של מפלגות הימין בשנים האחרונות, ניתן להבין את התוצאות, ואף לראותן כהצלחה יחסית. אבל בפועל, קיווינו שאולי למרות הכול יצליחו מפלגות הימין להגיע לרוב חוסם, ולא הצלחנו. גם האיחוד בין שתי המפלגות, האיחוד הלאומי והמפד"ל, הכזיב.

ואע"פ כן גם להפסד יש צד טוב. הרי כולנו ידענו את חסרונן של המפלגות שקיווינו שינצחו. כמה מרורים היו מאכילים אותנו. כמה היו מתקוטטים ביניהם. אבל לא רצינו להרבות בביקורת פנימית, כדי שלא לפגוע במה שיש.

עתה, לאחר ההפסד, אפשר לבקר ולתקן. מי יודע, אולי השהייה באופוזיציה תוכל לאוורר מעט את האוויר המזוהם שהצטבר.

אולי אלה שנכשלו, התקוטטו, דאגו לעצמם והפילו את כולנו - יפנו את מקומם לטובים מהם.
אולי סוף כל סוף יעסקו בטיפוח מכוני מחקר, שישקדו על הכנת תוכניות מפורטות לחיזוקה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. תוכניות חינוכיות, חברתיות, כלכליות, התיישבותיות, מדיניות חוץ ומדיניות פנים ביחס לערבים החיים עמנו, ולתת לכל זה ביטוי חקיקתי.

עתיד הישובים
שאלה: האם תוצאות הבחירות הכריעו את גורל היישובים לחורבן?
תשובה: אכן הסכנה לכך גוברת, אולם בהחלט יתכן שהתוכניות הרעות לא ייצאו אל הפועל. לבני היישוב ששאלוני על כך השבתי שאינני יודע מה יהיה, או במילים אחרות אפשר לומר שיש חמישים אחוז לכל צד. לפי תוכנית שתי המפלגות הגדולות אכן ינסו לגרש ולהחריב. אבל מנגד ישנם תרחישים רבים שיכולים להפר את עצתם, ועל כן אסור להתייאש. הרי העולם נמצא בתנועה, יכולים להתרחש במשטרים שסביבנו משברים ותהפוכות שישנו את המצב לחלוטין. ואולי חברי הכנסת יחזרו בתשובה, ואולי הערבים ירצו שלום ויבקשו כי כמה שיותר יהודים יתגוררו ביהודה ושומרון, שהרי מאז שהיהודים כבשו את יהודה ושומרון מצבם השתפר, ואם יחיו עמנו בשלום יוכלו הרי לשגשג ללא גבול...

ובחזרה למציאות שלנו: עלינו להמשיך לבנות את היישובים, לקיים את המצווה ולא להתייאש. יש סיכוי סביר שיזדמנו לפנינו אפשרויות להפוך את המהלך לטובתנו, ועלינו להמתין בדריכות ובסבלנות לשעת הכושר. בינתיים נמשיך לטפח את הקהילות והמשפחות לתפארת התורה, העם והארץ.

ואל יאמרו הבונים שכל עמלם ויגיעם עלול לרדת ח"ו לטמיון, ומה להם להשקיע מאמצים בבתים שאולי יחריבום. שכל הבונה בארץ ישראל לשם שמיים זוכה לברכה רבה. אלא שעלינו לבנות באופן מאוזן, כך שכל בנייה למען הכלל תיטיב גם עם הפרט, ואם לא יזכו לראות לעת עתה ברכה בהתיישבות, הברכה כולה תשרה עליהם ועל משפחתם, שיזכו לראות בנים ובנות עוסקים בתורה ובמצוות, ויזכו לשמחה ולעשירות.

כיצד לבנות את הכלל והפרט
שאלה: האם לא עסקנו יותר מדי בהתנדבות למען העם בהתיישבות ובצבא? אולי היינו צריכים יותר לעשות לבתינו ופחות להתנדב? בקיצור, כיצד מוצאים את האיזון בין השקעה למען הכלל לבין צרכי הפרט?

תשובה: אכן יתכן שיש מי שהזניחו את חינוך ילדיהם או את פרנסת משפחתם בהיותם עסוקים בצורכי הכלל, ועליהם לתקן זאת.

ועל עצם השאלה מהו האיזון הנכון, לכל אדם ישנו איזון מיוחד בהתאם לכישרונותיו, אופיו וסביבתו. יש מי שהאיזון שלו הוא להשקיע את מירב מאמציו לטובת הכלל, ותוך כך כל ענייני משפחתו וחינוך ילדיו יסתדר על הצד הטוב ביותר בזמן קצר. ויש מי שהאיזון שלו הוא בכך שישקיע את מירב מאמציו בחינוך ילדיו ובפרנסת משפחתו, ותוך כדי כך יתרום לכלל. והעיקר המשותף לכולם, שכל אדם צריך לכוון תמיד לתרום לכלל וגם לתרום לפיתוח עצמו ומשפחתו ברוחניות ובגשמיות, בחינוך לתורה ודרך ארץ. וכשאדם מכוון לכך תוך שהוא עוסק במצוות יישוב הארץ, שעליה אמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות, יזכה לברכה גדולה בבניין משפחתו כפי שכבר זכינו לראות עד עתה.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il