בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • נשא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רויטל בת לאה

'השקיפה ממעון קדשך' לכהנים מדוע ולמה?

בפרשתנו נאמר: "דבר אל אהרון כה תברכו את בני ישראל, יברכך ה' וישמרך וגו'", ומנהג הכהנים לאחר סיום הברכה, להוסיף תפילה מן הפסוקים בפרשת כי תבוא. "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו ארץ זבת חלב ודבש". וצריך ביאור מדוע תוספת התפילה הזו באה דווקא לאחר ברכת כהנים.

undefined

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל

2 דק' קריאה
בפרשתנו נאמר: "דבר אל אהרון כה תברכו את בני ישראל, יברכך ה' וישמרך וגו'", ומנהג הכהנים לאחר סיום הברכה, להוסיף תפילה מן הפסוקים בפרשת כי תבוא. "השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו ארץ זבת חלב ודבש". וצריך ביאור מדוע תוספת התפילה הזו באה דווקא לאחר ברכת כהנים.

בירושלמי מסכת סוטה (פ"ד הי"ד): "העיד ר' יהושע, מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, ומי מבטלה, רבי אבין גשם רבי אחא, ברכת כהנים מבטלה", [לעומת הבבלי בדף מ"ט ע"א, האומר, שהעולם קיים אחר החורבן אקידושא דסידרא ואמן יהא שמיה רבה], הרי שמלבד מה שמועילה ברכת כהנים בכל זמן להשפעת הברכה, הנה לאחר החורבן יש צורך בברכת כהנים לבטל את הקללה שבאה לעולם, ובמשנה בסוטה שם נאמר, כי הקללה היא שלא ירד הטל לברכה, וניטל הטעם מן הפירות, וברכת הכהנים מבטלת אותה. ונראה לומר שעל כך הכהנים מבקשים לאחר ברכת כהנים את התפילה של "השקיפה ממעון קדשך", שהרי מבואר בסוף מסכת מעשר שני על הפסוק: "השקיפה ממעון ק'דשך... ואת האדמה אשר נתת לנו... ארץ זבת חלב ודבש" הכוונה שתיתן האדמה טעם בפירות, הרי שתפילת השקיפה היא הבקשה להשלמה של מה שנחסר אחרי החורבן. לכן לאחר ברכת כהנים באה תפילה זו, לברכת הארץ מפני שהעולם קיים על ברכת הכהנים.

ומסופר על הגרי"ז זצ"ל שאמר, כי צאו וראו שחסידים הם נוסעים במשך שבועות בכדי לקבל ברכת הרבי, ואילו לברכת כהנים אין לנו סבלנות להמתין, והיא הרי ברכה מהתורה, "ואני אברכם"!

וידוע כי המנהג בארץ ישראל לעלות לדוכן בכל יום, ובחו"ל אין עולין אלא במוסף של יום טוב, ובשו"ת משיב-דבר של הנצי"ב כותב, כי היו שרצו להנהיג לעלות לדוכן גם בחו"ל בכל יום, ומן השמים עיכבו בעצם, בדרכים שונות מלשנות המנהג.

וכאן המקום להזכיר כי בפרשתנו נאמר מצוות שילוח טמאים מן הקודש, והוא אחד הנימוקים שבזמנינו שאנו טמאי מתים אסור לנו לעלות למקום המקדש, ובנוסף לכך שיש חיוב של מורא מקדש, כפי שמבואר בשו"ת משפט כהן, וכך נהגו בכל הדורות שלא להיכנס למקום המקדש וההר כולו, ואין לשנות, וכפי שפסקו גדולי ישראל והרבנות הראשית לישראל במשך כל השנים.

וה' יזכנו לראות מהרה בבנין בית מקדשנו ותפארתנו, כהנים בעבודתם ולווים בדוכנם, וישראל במעמדם. אמן.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il