ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

12. נטיית חמדת הממון ואיסור גזל | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מידות ובין אדם לחברו פיתוח האישיות ותיקון המידות דרכים בפיתוח האישיות בין אדם לחברו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word האזן לשעור (5 ד') הורד mp3
שלח לחבר

אלול ה'תשס"א

12. נטיית חמדת הממון ואיסור גזל


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'

חמדת הממון היא אחת הנטיות העמוקות בנפש האדם, והיא דורשת טיפול מיוחד ע"מ להתנקות מנטיה זו. וכבר אמרו חכמים: "גזל ועריות נפשו של אדם מחמדתן ומתאווה להם, רובן בגזל ומיעוטן בעריות וכולן באבק לשון הרע". ואין הכוונה חס-ושלום, שרוב האנשים נכשלים בגניבה ממש, דהיינו שהם שולחים ידם בממון חבריהם, לקחת ולשים בכליהם - לא זו הכוונה. אך רובם של אנשים טועמים טעם גניבה במשא ומתן שאינו נעשה ביושר גמור. אנשים מורים לעצמם היתר להשתכר איש בהפסד חברו. הם אומרים: "ככה זה מסחר, אין ברירה, אם עובדים ביושר אי אפשר להרוויח. כולם כך, מדוע אני לא". אולם איסור גניבה הוא חמור ביותר, והרבה לאווין נאמרו בזה: "לא תעשוק", "לא תגזול", "לא תגנובו", "לא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו", "לא תונו איש את אחיו", "לא תשיג גבול רעך". לאווין אלו כוללים צורות שונות של גזל, של לקיחת ממון מאחרים שלא עפ"י הדין.

לא רק מעשי הגזל והגניבה אסורים, אלא כל מה שגורם אותם הוא בכלל האיסור, ועל זה אמרו חכמים: "ואת אשת רעהו לא טימא" - שלא ירד לאומנות חברו. אדם יורד לאומנות חברו ומקפח את פרנסתו של חברו - זה חמור מאוד, ולדעתו של רבי יהודה אסור לחנווני לחלק ממתקים, קליות ואגוזים לתינוקות, כדי למשוך אותם שיבואו לקנות אצלו, ובזה יפגעו החנויות האחרות. אמנם חכמים התירו את הדבר, מפני שגם שאר החנוונים יכולים לעשות כן, אך דעתו של רבי יהודה מראה איזה רגישות צריכה להיות לא לפגוע אחד בפרנסתו של השני, וצריך להימנע מלמשוך קונים מחנויות של אחרים בדרכים לא הוגנות, וזה בכלל גרם גזל.

כמה קל להתפתות לעבור באיסור הונאה, כגון שאדם ייפה את סחורתו בעיני הקונים, והיא תראה טובה יותר ממה שהיא באמת. אמרו חכמים: "אין מפרכסים את הכלים הישנים שיראו כחדשים". כמה זה חמור להסתיר את החסרונות שיש בדבר הנמכר, לצבוע רכב שעבר תאונה שיראה כחדש בלי לגלות מה שהיה, או לשנות את כמות הקילומטרים שעבר הרכב. ואמרו חכמים: "אין מערבין פרות בפרות, אפילו חדשים בחדשים. ואין צריך לומר ישנים בחדשים". אם אמר שהוא מוכר לו פרות מסוג מסוים, לא יערב בתוכם פרות אחרים, ולא ישים פרות מבוררים למעלה, ולמטה מתחתיהם פרות מעורבים בפסולת, מפני שאינו אלא כגונב את העין. אלו מעשים שבכל יום שהלב של המוכר נוטה להתפתות עליהם. וכמה גינתה התורה את המעשים האלה וקראה להם בחמישה שמות של גנאי: עוול, שנאוי, משוקץ, חרם ותועבה. אלו מעשים בזויים ומתועבים.

איסור הונאה אינו רק בין ישראל לישראל, גם את הגוי אסור להונות: "לא תונו איש את עמיתו" - אפילו נכרי. "שארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם תרמית".
נגענו בכמה דוגמאות מעטות, עד כמה צריך לעבוד על התנהגות נקיה וזכה מכל אבק של גזל.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il