ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הלכות אלול וסליחות | אתר ישיבה

דף הבית ספריה הלכה פניני הלכה נושאים נוספים ימים נוראים Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ישיבת הר ברכה
אלול ה'תשס"א

הלכות אלול וסליחות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל


ראש השנה




1 - חודש אלול
חודש אלול הוא חודש התשובה. השנה הולכת ומסתיימת, ויש לערוך חשבון נפש, להשתחרר מההרגלים הרעים שדבקו בנו במרוצת השנה, כדי להתחיל את השנה הבאה באופן חדש ומוצלח יותר. כך שכל שנה נלך ונתעלה מדרגה לדרגה במעלות האמונה והמוסר.

בראש השנה יושב הקב"ה על כסא הדין ומתבונן בכל המעשים, הדיבורים והמחשבות של כל השנה, ועל פי זה הוא חותך חיים לכל חי, וקובע איזה שנה תבוא עלינו, אם שנה של ברכה או חס וחלילה להיפך. וכל התפילות וסדרי התשובה של חודש אלול באו להקדים תרופה למכה. שהרי אמרו חכמינו זכרונם לברכה, שכל זמן שעוד לא נגזרה הגזירה על האדם עדיין ביכולתו לבטלה בקלות על ידי תשובה. ואילו לאחר שנגזרה הגזירה, קשה יותר לבטלה. ולכן כל החודש שקודם לדין, הלא הוא חודש אלול נועד להתחזקות באמונה ובתורה, בתפילה ובצדקה, ומתוך כך אנו באים לפני הקב"ה לדין, זכים וטהורים, והוא מברך אותנו ואת כל העולם בשנה טובה.

ואף מהכפרה על חטא העגל אפשר ללמוד שימים אלו מסוגלים לכפרה ומחילה. שלאחר חטא העגל במשך ארבעים יום היו ישראל ומשה נזופים לפני הקב"ה, ותפילתם לא נתקבלה. וכשהגיע ראש חודש אלול, נתגברו הרחמים, והחלו ארבעים יום של מחילה, עד ליום הכיפורים שבו אמר ה' למשה: "סלחתי כדברך".

ולכן כתב השולחן ערוך (או"ח תקפא, א) שמראש חודש אלול ועד ליום הכיפורים, נוהגים לומר סליחות ותחנונים. וכך נוהגים למעשה בני קהילות הספרדים. והאשכנזים נוהגים לומר סליחות רק כשבוע לפני ראש השנה, אבל כבר מתחילת אלול תוקעים בשופר לאחר התפילה, מפני שהשופר מעורר לתשובה, ומוסיפים ואומרים מזמור כ"ז מספר תהלים, הפותח במלים "לדוד ה' אורי וישעי".
והספרדים אינם נוהגים לתקוע אחר התפילה, אלא בשעת הסליחות תוקעים בשופר. כך שלכל העדות תוקעים בשופר במשך חודש אלול.

2 - ממתי אומרים סליחות

שני מנהגים ישנם באמירת הסליחות. על פי השולחן ערוך נוהגים להתחיל באמירת סליחות מהיום הראשון שלאחר ראש חודש אלול. וכך נוהגים הספרדים.

והרמ"א כתב שמנהג האשכנזים הוא, להתחיל לומר סליחות מיום ראשון שלפני ראש השנה, ובתנאי שישארו לפחות ארבעה ימים של אמירת סליחות לפני ראש השנה. כלומר בכל מקרה מתחילים לומר סליחות ביום ראשון, או בעצם במוצאי שבת. ואם נותרו יותר מארבעה ימים ממוצאי שבת ועד לראש השנה, כגון שראש השנה חל ביום חמישי או ביום שבת, מתחילים לומר סליחות ממוצאי שבת הקרוב לראש השנה. ואם לא נותרו ארבעה ימים ממוצאי שבת ועד לראש השנה, כגון שראש השנה חל ביום שני או שלישי, אזי מתחילים באמירת סליחות במוצאי שבת שלפני כן.

והטעם לכך שהאשכנזים נוהגים לומר לפחות ארבעה ימים סליחות לפני ראש השנה, הוא מפני שישנו מנהג להתענות עשרה ימים לשם תשובה. ומאחר שבעשרת ימי תשובה שבין ראש השנה ליום הכיפורים ישנם ארבעה ימים שאי אפשר להתענות בהם, שהם שני ימים של ראש השנה, שבת תשובה וערב יום כיפור שמצווה לאכול בהם. ולכן מקדימים ומתענים ארבעה ימים לפני ראש השנה, וכיון שכך, אומרים בהם סליחות. אף שכיום המנהג הרווח הוא שלא להתענות עשרה ימים, מכל מקום נוהגים לקום לסליחות לפחות עשרה ימים. היינו ארבעה ימים לפני ראש השנה וששה ימים בעשרת ימי תשובה. ועוד, שהאדם בראש השנה צריך להקריב עצמו לפני הקב"ה, ומצינו בקרבנות שארבעה ימים לפני הקרבתם יש להכינם ולבקרם ממומים, ולכן קבעו לומר סליחות ארבעה ימים לפני ראש השנה. וכדי שלא יתבלבלו קבעו את מוצאי שבת כיום הראשון לאמירת הסליחות. ועוד שראוי שהאדם יתחיל לבקש רחמים על עצמו ביום הראשון שבשבוע. (טוש"ע רמ"א תקפא, א; מ"ב ו'; ערוה"ש תקפא, ג).

3 - זמן הסליחות
הזמן הטוב לאמירת הסליחות הוא באשמורת הבוקר, כלומר לקראת סוף הלילה. שאז כולם ישנים, והעולם נקי ושקט ממחשבות ומעשים רעים, והתפילה יוצאת מעומק הלב, ובוקעת את כל המחיצות, ומתקבלת.

אלא שרוב האנשים מתקשים כיום לקום באשמורת. כי זמן הקימה המקובל הוא בערך בשש, ואילו האשמורת כשעתיים לפני כן. וקימה של שעתיים מוקדם מהרגיל, יוצרת עייפות גדולה שמתפשטת על כל שעות היום. ולכן המנהג הרווח הוא, לקום כשעה או חצי שעה לפני תפילת שחרית, ולומר את הסליחות. ואף שהשחר כבר הפציע, מכל מקום עדיין אפשר לומר סליחות. ואדם שחושש שאם יקום לקראת סוף הלילה באשמורת, העבודה שלו במשך היום תנזק, עדיף שיקום רק חצי שעה לפני הזמן הרגיל, ויאמר אז את הסליחות.

ולדעת האגרות משה (או"ח ח"ב קה) בשעת הדחק אפשר לומר את הסליחות לפני חצות הלילה. כלומר ציבור שאינו מצליח להתארגן לקימה מוקדמת בבוקר לאמירת הסליחות, כהוראת שעה יכול הוא לקבוע לומר את הסליחות בשעה עשר בלילה, שאז כולם יכולים לבוא, בלי לפגוע בשעות השינה. אולם לדעת הרבה מקובלים ופוסקים, בשום אופן אין לעשות כן, כי הזמן הראוי לאמירת הסליחות הוא דוקא לאחר חצות הלילה, שאז היא שעת רחמים. אולם לפני חצות הלילה, עדיין העולם טרוד בזוהמא של מיני מחשבות ומעשים שאינם טובים, ומידת הדין מתוחה, ולכן אין לומר אז סליחות.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il