בית המדרש

  • מדורים
  • מצוה גדולה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ציפורה בת דוד

מצוות עשה לנהוג כבוד בספר התורה

undefined

הרב שמואל הולשטיין

א' אלול התשס"ו
3 דק' קריאה
שנים רבות חיכתה מרגלית גמליאל ליום זה בו תזכה לעלות לארץ ישראל. יחד עם כל העולים באותם ימים מתימן במבצע 'מרבד הקסמים' התרגשה בהגיעה לארץ, תוך נישוק אדמתה. חפצים מועטים בלבד נשאה עימה בכל הדרך הארוכה מתימן, כשעל חלק מהם נאלצה לוותר בדרך עקב משקלם. אולם מכל חפציה החשיבה רק אחד, את ספר התורה הקטן שעבר בירושה במשפחתה מדור לדור. כשעזבה את תימן היה ברור לה שאת ספר התורה תשא עימה בכל מחיר על אף הקשיים המרובים. כשנכנסו בשערי הארץ המתינו להם פקידי הסוכנות לקבלה, מיון וכדומה. כשהגיע תורה, נדרשה מרגלית לתת את ספר התורה למשמר עד שייגמרו התהליכים הבירוקרטים, שכללו רישום, בדיקת רופא וכדומה. כשסיים הרופא לבודקה, לא האמינה למשמע אוזניה כשאמר כי היא חולה בצרעת, מחלה חשוכת מרפא המדבקת ביותר. מרגלית ניסתה להתווכח, אך קביעת הרופא הייתה חזקה מטענותיה של ילדה בת שבע עשרה שזה עתה עלתה ארצה. מרגלית נלקחה בעל כורחה לבית חולים למצורעים, שם קרה אסונה הגדול - היא נדבקה במחלה הנוראה הזאת.

בבית החולים איש לא ידע לומר לה מה עלה בגורלו של ספר התורה, אותו לא קיבלה בחזרה. לאחר זמן רב בו הבינה כי הספר לא ישוב לידיה החליטה כי תכתוב ספר תורה חדש, ותשלם עליו מתוך הקיצבה הדלה שמקבלת מידי חודש מהביטוח הלאומי, וזאת על אף שעקב מחלתה לא יכלה להינשא, והייתה חלושה וחולנית. היא מצאה סופר תימני שנאות לכתוב את הספר על אף שבכל חודש תשלם סכום מועט, כך שייקחו שנים רבות עד שיקבל את כל המחיר ויוכל לסיים את הכתיבה. יום סיום הספר היה לה ליום חג עצום. בכוחותיה הדלים נשאה את הספר החדש, היקר כל כך לליבה, לבית הכנסת שהיה בבית החולים, שם היה מקומו הקבוע. אולם לא עברו שנים מועטות ושרפה שפרצה בבית הכנסת, כילתה את כל תחולתו וגם את ספר התורה המיוחד. למרגלית שלא זכתה להקים משפחה, והייתה בודדה בעולם, היה ספר התורה קרן האור שבחייה. אולם היא לא נשברה. בצר לה פנתה אל הביטוח הלאומי וביקשה לקבל הלוואה גדולה, על חשבון הקצבאות שתקבל בשנים הבאות. את הכסף נתנה לסופר על מנת שיכתוב ספר חדש, בלי להשאיר לעצמה כלום!

בהלוויתה הספידה הרה"ג ר' יצחק זילברשטיין בהתרגשות עצומה ואמר: "ריבונו של עולם, לנפטרת הצדקת מעולם לא היו טענות אליך על מר גורלה, וקיבלה את דינך באהבה. גם אתה, בורא העולם, אם הכעיסוך בניך, אנא אל תבוא עימם בדין... וזכות צדיקה זו תעמוד לכל ישראל, ותאמר די לכל צרותינו".

מצוה להורות

"אמר רבא, אפילו הניחו לו אבותיו לאדם ספר תורה, מצוה לכתוב משלו" (סנהדרין כ"א). ואסור למכור ספר תורה, למעט אם זקוק לישא אשה או ללמוד תורה ואין לו שום דבר אחר למכור. וכתב הרא"ש כי בימינו שעיקר הלימוד נעשה בספרים, ולא בספרי תורה, אזי המצוה היא בספרי לימוד. יש מן האחרונים הסוברים בדעת הרא"ש כי כוונתו היא רק לספרים ואין יותר חובה לכתוב ספר תורה ממש (פרישה סי' ר"ע ועוד). ויש הסוברים כי כוונתו שחייב בנוסף לכתיבת ספר תורה לרכוש גם ספרי קודש שבהם נוהגים ללמוד (בית יוסף שם). עיקר דין הכתיבה היא, שיהיה בביתו ספרים ללמוד בהם, לכן לא יסתפק בתרומת ספרים לבית הכנסת אלא יקנה ספרים שיהיו בביתו. דין איסור מכירת ספר תורה קיים גם בשאר ספרי קודש.

"חייב אדם לנהוג כבוד גדול בספר תורה, ומצוה לייחד לו מקום ולכבד המקום ההוא ולהדרו ביותר". (שו"ע יו"ד רפ"ב). הרואה ס"ת מהלך חייב לעמוד עד שיגיע למקומו או עד שלא רואהו יותר. המסיע ספר תורה ברכב, ראוי שייקח אדם נוסף שיחזיק את הספר בידיו, ולא יניח את הספר על המושב. המגביה את הספר לאחר הקריאה יחזיק בספר עד להחזרתו להיכל, ולא יתנו לאחר מפני שנראה כאילו הספר מאוס בעיניו ח"ו, אלא ישמח בזכות שיש בידיו להחזיק ב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il