ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

זכור עקדותינו | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים ראש השנה תקיעת שופר Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ראש השנה תש"ה

זכור עקדותינו


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא זצ"ל

"מן המצר קראתי יה" (תהילים קיח, ה). צר לנו, רבש"ע, מר לנו אבינו שבשמים. קטן עולמך בשבילנו. האדמה ומלואה אין לה מקום, פינה בשבילנו. לא לנו זורחת שמשך, לא לנו שופע טובך. עקודים ונשחטים ונהרגים. דברינו אינם נשמעים, צעקותינו אינן מתקבלות. עולם כולו שהפך לנו לבית מטבחיים, בקרונות מוות, במרחצאות דמים, בתאי גזים, בכל מיני מיתות משונות.

"סכות בענן לך מעבור תפילה" (איכה ג, מד). התפללנו ובקשנו, זה שנים אנו עומדים בתפילה. דפקנו גם בשער שאינו נסגר תמיד, דפקו דמעותינו בשער אשר לא נשלב. חשבנו שמא יחוס, שמא ירחם, שמא סוף סוף תעבור ותנקב הדמעה את ענני השחור ותפקדנו בדבר ישועה ורחמים. כבר חמש ראשי שנים אנו עומדים ושופכים את לבנו. אולם אז עוד התנחמנו, ידענו כי שם מעבר למתרסים נמצאים הם המליונים ואם בגטאות ואם במחנות הסגר, אבל גם הם, יחד אתנו, מתפללים שם עפ"י דרכם האפשרית וקוה קוינו כי יבוא היום ונשמע מהם בשורת הגאולה. עכשיו כבר הכל לאחר המעשה. הננו כבר עומדים לפני המסך המגולה. אין שם כלום חוץ מערמות הדשן במידנק, ובאושוינצים ובלובלין. איכם קהילות ישראל מפוארות המסורת, העתיקות בשנים, מרובי התפארת, איך קהלת ורשה וקהלת פרנקפורט וקהלת וילנה וקהלת מינסק, איכם יקרים וקרובים, איפה גדולים וקדושים...

"למה תוקעין בשופר של איל כדי שאזכר לכם עקידת יצחק" (ראש השנה טז, א). יש מצב שהקב"ה שומע תפלתנו ונענה לנו. תוארו של הקב"ה הוא שומע תפילה. אולם כשנמצאים במצב יותר מרוחק, כשנסתמת התפילה, נשמעת עדיין הצעקה. יפה צעקה בין קודם גז"ד בין לאחר גז"ד - שמע קולנו. יש מצב של יותר התרחקות, אז מגיעות לכסא הכבוד רק דמעות ישראל - "ובשערי דמעות כי לא נשלבות" (מהסליחות). ואז מתעורר חסד ה' ע"י הברית שכרת את אבותינו, כנאמר: "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו' (ויקרא כו, מב), וכבר מצאנו למרע"ה שאמר כמה תפילות ותחנונים ולא נענה עד שאמר: "זכור לאברהם" וכו' (שמות לב, יג) ונענה. אולם יש מצב כזה של "כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו" (ישעיה סג, טו), כשמכחישים ישראל ברית אבות, מתעלמים מדרך אבותינו הראשונים, אז אין תפילותנו מתקבלות ואין זכות אבות מתעוררת, ואז נתן הקב"ה עצה להזכיר עקידת יצחק. וכשאנו מזכירים את עקדותינו, וכשאנו מעלים זכר אפרם הקדוש, כאן מוכרח להכיר כי אכן הם זרע קודש. כי למה הורגים אותנו? ולמה טובחים אותנו? - "כי עליך הורגנו כל היום" (תהילים מד, כג), כי רוצים לפגוע בך כביכול. "הבה נתחכמה למושיען של ישראל" (רש"י שמות א, י). א"כ, אף שאנו לפעמים מתעלמים מכח ירושת אבות, הרי העקדות הללו מזכירות והקב"ה ודאי יזכר ויראה בעני עמו. אולם, אם עיקר המטרה היא להזכיר לפני הקב"ה, מ"מ אין אנו אומרים להשמיע קול שופר כ"א לשמוע, כי אנו צריכים לשמוע ולהבין (במובן לא שמיע לו וכו'), נבין את הנדרש מאתנו, נבין את מצבנו ונחזור בהרהורי תשובה שלימה, והקב"ה ישמע קול שופר, אם אנו נשמע קול שופר. כי שומע הוא, ויאזין תרועה, אם אנו נשמע התרועה ונזכה להחתם לשנת גאולה וישועה או"א.

(מכת"י)
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il