בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • במהלך השירות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

הופעה של מהדר במצוות

האומץ להקשות על הפקודה הציל חיי אדם במלחמה; האם ההלכה להוציא את הציציות נוגעת רק לאשכנזים? דעת השו"ע שיש ללבוש טלית קטן על הבגד, ודעת האר"י שיש ללבשו תחת הבגדים.

undefined

הרב אליעזר מלמד

אלול תשס"ו
3 דק' קריאה
סיפורים קשים מהמלחמה
אחד החיילים חזר מלבנון וסיפר כי המג"ד שלא היה איתם בשטח, הורה דרך מכשיר הקשר לחוליית החוד של הפלוגה (החוליה שמסתערת ראשונה) להסתער על בית מסוים. הקצין במקום ביקש שיפציצו את הבית מהאוויר, מפני שהוא נראה חשוד. המג"ד סרב, ופקד להסתער. הקצין ביקש להסתער תוך זריקת רימונים וירי חי. המג"ד סרב והורה להיכנס ללא ירי. חוליית החוד הסתערה, הראשון נהרג, שניים נפצעו.

לעומת זאת, היו מפקדים שסיפרו כי בכמה מקרים כשקיבלו פקודה שהיתה נראית להם לא אחראית, התעקשו מול המפקדים שמעליהם (שלא היו עמהם), פעמים שהסתערו תוך ירי חי, ופעמים שהמתינו בשדות עד שהמחבלים שהתחבאו בבתים התגלו, ובכך הצילו את חיי חייליהם.

אגב, מפקדים אלו גם הודיעו לפני הגירוש מגוש קטיף כי לא יהיו מוכנים ליטול חלק בגירוש. הם חזרו מלבנון כשכל חייליהם בחיים. מפקדים אחרים, שמילאו את הפקודות בלי לשאול שאלות, גרמו לכמה מחייליהם להיהרג ולהיפצע.

מסקנה למעשה
יש לטפח את עצמאותם המוסרית של המפקדים. ואע"פ כן, למרות שהדברים נוראים, גם כשהמפקדים אינם מושלמים עדיין ישנה מצווה להילחם על פי פקודותיהם, שאם לא כן לא נוכל להגן על קיומינו. וזוהי המצווה הגדולה להציל את ישראל מיד צריהם.

עם זאת, חובה על כל אחד לעשות את אשר ביכולתו כדי שמפקדים שכשלו יודחו מהצבא. כשלונם נבע משתי סיבות: תפישת עולם מוטעית ותפקוד לקוי. ויש קשר בין שתי הסיבות.

בתפישת העולם המוטעית חטאו רבים, ובראשם מנהיגי המדינה, ועל כן התביעה צריכה להיות גם כלפיהם, להתפטר מכל תפקידיהם הציבוריים.

הוצאת ציציות
לפני כמה שבועות עסקתי במחאה כנגד מפקדים שגזרו על חיילים שלא יוציאו את ציציותיהם, בניגוד למצוות התורה שציוותה שהציציות ייראו כדי להזכיר בכל עת את כל המצוות, שנאמר (במדבר טו, לט): "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". ואמנם בכתבי הקבלה מובא בשם האר"י שעל פי הסוד מקום הטלית קטן צריך להיות תחת הבגדים. אלא שבאר בעל ה'מגן-אברהם' (ח, יג), שהכוונה להסתיר את הבגד, אבל הציציות הקשורות בבגד צריכות להיראות כלפי חוץ. ומי שאינו מראה אותם, ספק גדול אם קיים את המצווה.

ברוך ה', החיילים ממשיכים לקיים את המצווה, וציציותיהם משתלשלות על מדיהם, למרות אי אלו איומים.

מנהג ספרדים
אולם קיבלתי שאלה: "הלא ידוע שמנהג הספרדים שלא להוציא את הציציות, וכפי שכתב הגאון הראשל"צ ב'יחוה-דעת' (ב, א), ומדוע לא כתבתי שהוראה זו נאמרה לאשכנזים בלבד?".

תשובה: ראשית יש לציין כי זהו פסקו של מרן רבי יוסף קארו בשולחן ערוך (או"ח ח, יא): "עיקר מצוות טלית קטן ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצוות".

וכן היה מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת 'מרכז-הרב', מעודד את תלמידיו להוציא ציציות, בלא לחלק בין אשכנזים לספרדים.

ואמנם שמעתי מהרב דוד חי הכהן שליט"א, מגדולי תלמידי הרצי"ה, ששאל את הרצי"ה האם הדרכתו להוציא ציציות מחייבת גם אותו, שכן מנהג משפחתו (דודו היה ת"ח חשוב ומנאמני ביתו של בעל ה'בן איש חי') שלא להוציא ציציות. וסיפר לי הרב הכהן שהיה ברור לו שכפי שיאמר לו הרצי"ה, כך יעשה. הרצי"ה השיב לו שאינו צריך להוציא ציציות, ועל פי זה הוא מורה לתלמידיו הספרדים שלא להוציא ציציות.

אולם נראה לענ"ד שיש מקום לומר שגם למנהג הספרדים, נכון כיום להוציא ציציות. כי בארצות המזרח וצפון אפריקה נהגו להתלבש במין חלוק (ג'לביה), באופן שלא ניתן להסתיר את הבגד ולהוציא את הציציות. ובלית ברירה היו צריכים לבחור: ללבוש את הטלית על הבגדים ולגלות את הכל, כדברי השולחן ערוך, או להסתיר את הכל כדברי האר"י. ונהגו כדעת האר"י להסתיר. אבל כיום כשהולכים במכנסיים וחולצה, אין בעיה להסתיר את הבגד ולגלות את הציציות, ולקיים בזה את המצווה בהידור על פי כל השיטות. וכך משמע מדברי האר"י בעצמו, שצריך להסתכל בציצית בכל שעה ובכל רגע (שער הכוונות ז, ג). ונלענ"ד שרק מפני שבמשך דורות נהגו להסתיר את הכל, רבים ממשיכים בזה גם היום, אף שמצד הדין נכון להראות הציציות.

מלבד זה, המציאות מוכיחה כי יש ערך עצום להוצאת הציצית, שעל ידי כך מביעים הזדהות עם התורה ומצוותיה, ומתוך כך זוכרים את המצוות לעשותם, כפשט הפסוק. ובמיוחד למי שנמצא בסביבה חילונית, בעבודה או בצבא, יש חשיבות יתירה שיהיה בבגדו היכר שהוא מהדר במצוות, ואינו מתבייש לקיים מצוות גם בפני אנשים העלולים ללעוג עליו, ועל ידי כך יוכל ביתר קלות לעמוד בניסיונות. ואמנם מי שמייחד עצמו בלבושו כחרדי, בכובע וחליפה, הוא נצרך לזה פחות גם בסביבה חילונית, כי כולם מכירים על ידי בגדיו שהוא חרדי. אולם בצבא אי אפשר להיעזר בכך, כי כידוע, לא הולכים בכובע וחליפה. מלבד זאת, גם במקום העבודה יש מעלה שיהודי ייחד את עצמו דווקא בציציות, שהוא הלבוש שנצטווינו בו בתורה.

סיכום להלכה
גם מי שנוהג בישיבה להכניס ציציות, כמנהג ספרדים מהתקופה שלבשו גלימה, נכון שבצבא יוציא ציציות, ושיהיו ציציותיו ניכרות היטב על מדיו. ורק בעת שהוא מתאמן להסוואה, וגם משחיר את פניו, וקל וחומר כשהוא בפעילות מבצעית בשטח האויב, עליו להכניס את ציציותיו.

------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il