יום ה' כ"ד ניסן ה'תשע"ד
Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשרי תשס"ו

ראש השנה שחל בימים שבת וראשון

מתוך "קול צופייך" - גיליון 373



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

ולא תכלים לנצח כל החוסים בך
אנחנו אומרים במוסף של ר"ה:
"מי לא נפקד כהיום הזה, כי זכר כל המעשים לפניך בא, מעשה איש ופקודתו ועלילות מצעדי גבר, מחשבות אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש. אשרי איש שלא ישכחך ובן אדם יתאמץ בך. כי דורשיך לעולם לא יכשלו, ולא תכלים לנצח כל החוסים בך".

בזה אנו בוטחים ובזה אנו חוסים, אבל צריך " כי דורשיך ", ככתוב "כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך", ואז לא נכשל.

צריכים לזכור שהקב"ה יתעלה שמו וכסא הדרו, הוא היוצר, הוא הבורא, הוא מלכנו ואלוקינו, ואשרי אדם שיזכור זאת תמיד - "אשרי איש שלא ישכחך", וצריך להתאמץ בדבר זה, לא כלאחר יד - "ובן אדם יתאמץ בך", ואז "ולא תכלים לנצח כל החוסים בך".

הכנת נרות נשמה
יש להכין נר נשמה הדולק 48 שעות, כדי שממנו אפשר יהיה להדליק נרות של ליל שני של ר"ה (במוצאי שבת), וכן שביום ר"ה אם רוצים להעביר ממנו להדליק את הגז.

הכנת שתי זוגות פמוטים
יש להכין שתי זוגות פמוטים, אחד לליל שבת, והשני לליל ב' דר"ה (מוצאי שבת).
על האשה לזכור שבליל שבת תברך "להדליק נר שבת ויום טוב", ובמוצאי שבת תברך "להדליק נר של יום טוב". ויש על האשה לזכור שבמוצאי שבת אחרי צאת הכוכבים, אם התפללה ערבית של יו"ט ואמרה "ותודיענו" (שהוא במקום אתה חוננתנו) - היא יכולה לעשות מלאכות המותרות ביו"ט. ואם לא התפללה ערבית ולא אמרה "ותודיענו", תאמר לפני שמדליקה "ברוך המבדיל בין קדש לקדש" בלי שם ומלכות.

סדר התפילה
א. קבלת שבת בבית הכנסת - מתפללין מנחה של חול, וכתב הבא"ח (נצבים אות ב') "ויזהרו בתפילת מנחה של ערב ר"ה כי היא תפילה האחרונה". ואנחנו מוסיפים: וכן יזהר בתפלת שחרית של ערב ר"ה שהיא שחרית אחרונה של השנה, וכן בתפלת ערבית של ליל ער"ה שהיא תפלת ערבית אחרונה של השנה.

ב. קבלת שבת כרגיל, רק בלי "במה מדליקין".

ג. אחרי קבלת שבת אומרים פיוט "אחות קטנה" (ספרדים)

ד. יש להשתדל לסיים את תפלת שחרית ביום שבת מוקדם כדי שיקיים סעודת שבת לפני חצות היום (12:30).

ה. יש להשתדל ללמוד תהלים מוקדם ולהתפלל מנחה מוקדם, כדי שיהא אפשר לעשות תשליך ואח"כ סעודה שלישית.

ו. לפי מנהג ירושלים אין אומרים "צדקתך" במנחה של שבת.

תשליך

יש שאין עושים תשליך בשבת, אבל כתב הבא"ח (נצבים אות יב): "סדר התשליך עושין אפילו חל ר"ה בשבת". וכל זה במקום שאין בעיה של טלטול בשבת, אחרת יאמר רק את הפסוקים "מי אל כמוך וכו' ותשליך במצולות ים כל חטאתם" בלבד בעל פה.

שלא להכין מיו"ט אחד למשנהו
שני הימים של ראש השנה נחשבים ל"יומא אריכתא", ויש לדעת שאין יום טוב אחד של ראש השנה מכין ליום טוב השני של ראש השנה, ואפילו אם שניהם יחולו בחול, וכל שכן אם יו"ט הראשון חל בשבת שאסור להכין ליו"ט שני. ולכן, יש להזהר שלא לערוך את השולחן ולהכין שאר מאכלים משבת לצורך סעודת ליל ראש השנה במוצאי שבת, כל עוד לא יצאה השבת ונכנס יום טוב. ובזמן שהולך לתפלת ערבית של לילה שני של ראש השנה, תשב האשה לנוח למרות שהבעל יחזור הביתה והשולחן לא ערוך. ומכל מקום, אם חוששת בעלת הבית שמא יכנסו אליהם אורחים, ובזיון הוא לשבת לקבל את האורחים כשהבית לא מסודר ומטופח דיו, יכולה האשה לערוך את השולחן לכבודה של שבת (ולא יערים אדם בכך כל עיקר).

יקנה"ז בלילה שני
קידוש מוצאי שבת, שהוא ליל שני של ראש השנה, הוא גם הבדלה ויש בו חמש ברכות וסימנם יקנה"ז: י ין, ק דוש, נ ר, ה בדלה, ז מן:

א. יין - מברך תחילה "בורא פרי הגפן". ב. קידוש - "אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל ויום הזכרון". ג. נר - "בא"ה אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש" (ויסתכל על הנרות שהדליקה האשה). ד. הבדלה - "בא"ה אמ"ה המבדיל בין קדש לחול וכו' בא"ה המבדיל בין קדש לקדש". ה. זמן - "שהחיינו".

הבדלת והקדשת את עמך ישראל
בנוסח הקידוש בליל ר"ה שחל במוצאי שבת, אנו אומרים "בא"ה אמ"ה המבדיל בין קדש לחול וכו' בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת. ואת יום השביעי מששת ימי המעשה הקדשת. והבדלת והקדשת את עמך ישראל בקדושתך וכו'.

התוספות אומרים שיש כאן כמה סוגי הבדלות, בין קדש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום שביעי לששת ימי המעשה, בין קדושת שבת ליו"ט, וגם בעם ישראל ישנם מדרגות של כהנים, לויים וישראלים. וכדי להבחין בהבדלות השונות, אין לקרוא את הנוסח של ההבדלה של מוצאי שבת בנשימה אחת, אלא יש להפסיק מעט ולכן כתבנו נקודה לאחר כל הבדלה וכדלעיל, וכן הבאנו במחזור 'קול יעקב' בעמוד 230 (עיין תוס' פסחים דף ק"ד ע"א ד"ה בעי למימר).

אמירת "פתח אליהו" לפני הקידוש
כשיבא לביתו מהתפילה יברך את בני ביתו במאור פנים בברכת "תזכו לשנים רבות ושנה טובה".
וטוב להתחיל את הסעודה באמירת "פתח אליהו הנביא זכור לטוב". מרן בעל הבא"ח כתב לומר עד "קם רבי שמעון". אבל גם אם יאמר את כל הדברים לית לן בה וייחשב כדברי תורה.

ובליל שבת זו, שהוא ליל ראשון של ראש השנה, יש להקדים ולומר "שלום עליכם" שלא לעכב את המלאכים. וכשאומרים "צאתכם לשלום" אין הכוונה שמגרשים חלילה את המלאכים, אלא אומרים להם לצאת לארצות בהם השעון מתאחר (כגון באמריקה וכד') ולהכנס לבתי היהודים שם.

קידוש בעמידה
יש שנוהגים לומר "שלום עליכם" ו"ויכולו" בעמידה, ואת הקידוש - בישיבה. אך מנהג רוב הספרדים וחלק מהנוהגים לפי הזהר, לומר "שלום עליכם" וכו' וכן את הקידוש בעמידה. וכל אחד יעשה כמנהגו.

חזרה למעלה