בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • חגי תשרי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

תשובה של אהבה מאהבה

מדוע נוטלים את הלולב בימין ואת האתרוג בשמאל? מה הקשר בין כל חגי תשרי? על תשובה מאהבה ועל כביסה.

undefined

הרב יצחק הלוי

תשרי תשס"ז
5 דק' קריאה
מקרה או רקמה?
חודש תשרי מכונה בכתובים "ירח איתנים" (מל"א ח', ב') וביארו חז"ל (במס' ר"ה י"א ע"א) דתקיף במצוות. איתן, לשון חוזק. ופרש"י: שופר, יום הכיפורים וסוכה, לולב וערבה וניסוך המים.

ובמדרש שוח"ט לתהילים ז"ך: "לדוד, ה' אורי וישעי..." דרשו חז"ל: אורי - בראש-השנה; ישעי - זה יום הכיפורים; "כי יצפנני בסכה" - זהו חג הסוכות.

האם עניין של סמנטיקה לפנינו, ותו לא? מסתבר, שישנו קשר ישיר בין חגי חודש תשרי, ולא במקרה צמודים שלושת החגים ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות זה לזה. אלא לפנינו מאגר שלם, מעשה רוקם (לא במקרה אלא ברקמה!) ונבאר.

בר"ה ט"ז ע"ב:
אמר רבי כרוספדאי: אמר רבי יוחנן: שלושה ספרים נפתחים בר"ה: אחד של רשעים גמורים ואחד של צדיקים גמורים ואחד של בינוניים וכו'.

מדוע אין די בשני ספרים, האחד לצדיקים והאחד לרשעים? שהרי את הבינוניים ממילא אין רושמים בראש-השנה. אם-כן, לשם מה פותחים להם "תיק" בכלל? נמתין ליום הכיפורים, נראה ונחליט להיכן לשבץ אותם. והיה, אם עשו תשובה, יירשמו בספרם של הצדיקים. ואם לא - חבל! מדוע יש צורך בספר נפרד?

שאלה שנייה : ביום א' דראש-השנה נוהגים לקיים מצוות "תשליך", על משקל "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (מיכה ז',י"ט). למה לא לשרוף את העוונות באש, כך הם יתכלו בוודאי?

שאלה שלישית : הנביא מיכה מתבטל אל מול גדולתו של רבש"ע וקורא בהתפעלות: "מי א-ל כמוך! נושא עוון..." (מיכה ז',ח"י). מהו "נושא"? מוחק עוון מיבעי ליה!

שאלה רביעית : הגמרא ביומא כ' ע"א אומרת שהשטן מקטרג במשך כל ימות השנה, למעט יום הכיפורים. וכן הוא במדרש שוח"ט לתהילים ז"ך. מניין השט"ן בגימ' שס"ד, כמניין ימות השנה למעט יום אחד - יום הכיפורים. יום זה נשאר "פנוי". והנה, אנחנו תופסים אומנותו של שטן בההוא יומא, והננו מתוודים בכל תפילות היום (על פי יומא פ"ז ע"ב). ועוד מתוודים בסדר ישר והפוך של האל"ף-בי"ת. למה לעורר? למה להזכיר? מדוע לפתוח "תיבת פנדורה"?

שאלה חמישית : סדר נטילת לולב בחג הסוכות הוא: לולב והדס וערבה ביד ימין, ואתרוג - בשמאל. מדוע לא להיפך? והלא האתרוג מסמל אותם בני-אדם שמעשיהם נאים ומידותיהם טובות! (עיין ויק"ר ל', י"ב).

ושאלה אחרונה על נוסח ברכת נטילת ארבעת המינים. מדוע לא תיקנו לברך "על נטילת אתרוג", כמייצג את כל סוגי האוכלוסייה?

ננסה להשיב על כל השאלות אחת לאחת ונבחין עד מהרה בקשר המיוחד שבין חגי החודש.
הגמרא ביומא פ"ו ע"ב מעמתת בין שתי מימרות של ריש לקיש בעניין התשובה, אשר נראות כסותרות, לכאורה. אמר ר"ל: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כשגגות! ומאידך גיסא תוהה הגמרא: איני?! והאמר ר"ל: גדולה תשובה, שזדונות נעשות לו כזכויות! ומשיבה הגמרא: לא קשיא! כאן מאהבה כאן מיראה! פה טמון הסוד הגדול!

תשובה מאהבה פועלת מפלנטה אחרת. זוהי ליגה שונה. בספר "חרדים" בחלק האחרון בתחילת פרק ג' כתב בשם הרמ"ה מטוליטולא, שכל ארבעת חילוקי כפרה שנזכרו בגמרא ביומא פ"ו ע"א אינם מתייחסים כי אם לשב מיראה. מה שאין כן בתשובה מאהבה, הכול פועל אחרת - ומיד.

וכך כתב החיד"א בביאורו לשיר השירים על הפסוק: "אני לדודי - ודודי לי!" (שה"ש ו', ג') דצריך לשוב מאהבה. דאז תכף מתכפרים עוונותיו.

ונראה לבאר את טעם הדבר על-פי מה שכתב רבנו יונה ב"שערי תשובה" דחילוקי כפרה הוא ככיבוס. וכששבים מאהבה - הכתמים נעלמים, ושוב אין צורך בכיבוס, שכן העוונות הפכו לזכויות.

תשובה מאהבה עוקפת אתרוג
עתה נפנה את מבטינו אל השאלות שהעלינו בראש המאמר.
שאלנו על הצורך בניהול "פנקסנות" מיוחדת לבינוניים. פשוט. הגמרא מציינת בברכות ל"ד ע"ב כי במקום שבעלי תשובה עומדים - צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד! וכוונתה לשבים מאהבה. מעתה, מובן הצורך ב"פנקס" מיוחד. הבינוניים, השבים מאהבה, יירשמו באותיות של אש בספר נפרד, בספר מיוחד.

שאלנו על התבטאות הנביא מיכה: "ותשליך במצולות ים כל חטאותם!" ולמה לא באש? ונבאר. במג"א בסי' ר"י בס"ק א' וכן בשו"ת "תורת חסד" מלובלין ח"א בסי' ו' ישנו דיון ארוך ביחס לפת שהיא פחותה מכזית, והשרו אותה במים, וזו תפחה עד לכדי שיעור כזית. האם בתר הנפח העכשווי אזלינן, או בתר מעיקרא.

אם כן, יש לנו עניין של ממש, שהעוונות יתפחו, כביכול, במצולות ים. שכן הם הופכים לזכויות אצל השב מאהבה.

ממילא מובנת גם ההתנסחות של הנביא מיכה בביטוי "נושא עוון". אכן, נושא ולא מוחק. יש לנו עניין "לשמר" את העוון, כביכול. אנחנו מעונינים להנציח אותו, שכן הוא הופך נטו לזכויות.

קיבלנו אפוא תשובה גם לשאלה הרביעית בעניין מה שתפסנו אומנותו של שטן, בעיצומו של ההוא יומא. אכן כן, יש לנו אינטרס להרבות בזכויות "על חשבון" אותן העבירות באמצעותה של התשובה מאהבה.

קביעה זו של חז"ל המבחינה בין סוגי התשובה השונים סוגרת מעגל בין הימים הנוראים לבין חג הסוכות, שכן בחג הסוכות נצטווינו: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" (ויקרא כ"ג, מ'), וביארו חז"ל: "ביום הראשון" - למחילת (=לחשבון) עוונות (ויק"ר ל' ז' ו"תנחומא" "אמור" או"ך כ"ב).

ידוע, כי ארבעת המינים מייצגים ארבעה רבדים באוכלוסייה. שלושת המינים לולב, הדס וערבה מייצגים את הרובד הפחות חשוב, לכאורה. אבל תשובתם של אלה, כשהיא תשובה מאהבה, יש בה "עליית מדרגה", ובכך הם "עוקפים" את האתרוג.

ומכאן לשאלה השישית והאחרונה: לכן מברכים "על נטילת לולב". הלולב הבולט מכולם (סוכה ל"ז, ע"ב), שהוא המייצג אותם מינים, שעלו לספירות גבוהות מאד הודות לתשובה מאהבה.

חג הסוכות בא להשלים את המבצר, אשר אנחנו בונים בירח האיתנים. בראש-השנה וביום הכיפורים, עיקר משאלת הלב היא: "ובכן, תן פחדך!" שכן אנחנו בעצמנו איננו מסוגלים להגיע למצב של יראה. לכן אנחנו מבקשים: רבש"ע, עזור לנו! תן לנו במתנה יראת שמים. "כמו שידענו, ה' א-להינו שהשלטון לפניך" - אבל אין די בידיעה, צריך להפנים את הדברים.

והנה הצל"ח חידש כי מי ששב פעמיים מיראה, אזי הפעם השנית נחשבת לו לתשובה מאהבה. שכן בפעם הראשונה כששב, פגה לה אותה היראה וממילא, זוהי תשובה של אהבה ומאהבה.

עברנו קיץ אחד של גירוש ובקיץ הבא אחריו חווינו את תוצאותיו של אותו גירוש. אבל הפעם זוהי "תשובה מאהבה", שהיא בגימטרייה תשס"ו. נוכחנו לדעת, כי רבש"ע "לא נרדם בשמירה".

במסכת שבת ע"ז ע"ב מסופר על רבי זירא דאשכח לרב יהודה דהווא קאי אפיתחא דבי חמוה. וחזייה דהווה בדיחא דעתיא. ואי בעו מיניה כל חללי עלמא, הווה אמר ליה. א"ל: מ"ט עיזי מסגן ברישא; והדר אימרי? וא"ל: כברייתו של עולם! דברישא חשוכחו והדר נהורא!

כך היא בריאתו של עולם: "ויהי ערב", ורק לאחר מכן: "ויהי בקר". בתחילה: "כי הנה החושך יכסה ארץ..." אבל בסופו של דבר: "ועלייך יזרח ה'; וכבודו - עלייך ייראה!" (ישעיה ס' א'-ב').

כששוטפים את הרצפה בבית, הכיסאות מורמים על השולחן. בלגאן! כי רואים רק חלק מן התמונה.
מבחן החיים שלנו הנו כושר ההישרדות והעמידה גם באותן שעות קשות. גם כאשר אין החיים מחייכים. וכמאמר הגמרא: כזית שאמרו - במקום מרה! (חולין מ"ו ע"א).

לאחר ה"אור זרוע לצדיק!" של ראש-השנה ויום הכיפורים באים ימי ה"ולישרי לב - שמחה!" לאחר "אורי" - בראש-השנה; ו"ישעי" - ביום הכיפורים, באים ימי "כי יצפנני בסכה" - בחג הסוכות.

----------
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: kumiori@gmail.com
טלפון: 02-9974424
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il