ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נחש, תנין, לויתן ובהמות ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש דברים האזינו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשרי תשס"ז

נחש, תנין, לויתן ובהמות


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

הנחש הקדמוני מסמל את אויבו הרוחני הראשון של האדם. כאשר נגיע סוף סוף לסוכת השלום נחסה בצל סוכת עורו של לויתן . גם ביציאת מצרים ההתגברות על פרעה והיציאה ממ"ט שערי טומאה תחילתה בשלטון על הנחש , באות הראשון של הפיכת המטה לנחש (שמות ג' ג) ואחר כך ל תנין (שם ז' י).

בשירת האזינו מופיע הנחש פעמיים:
"מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר (דברים ל"ב כד)
"חֲמַת תנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר" (שם, שם לג)

הנחש מכונה בסוף הפסוק הראשון " זחל עפר " ובסוף השני " פתן ". לפניו מופיעים בפסוק הראשון ה" בהמות " ובפסוק השני ה" תנין ".

הקשר בין הנחש התנין והלויתן מופיע במפורש בנבואתו של ישעיה:
"בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם" (ישעיהו כ"ז א).

בספר איוב מצטרף אליהם הבהמות . במענה האחרון של הקב"ה לאיוב מן הסערה אנו מוצאים:
את הבהמות (הוא שור הבר):
"הִנֵּה נָא בְהֵמוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמָּךְ חָצִיר כַּבָּקָר יֹאכֵל: הִנֵּה נָא כֹחוֹ בְמָתְנָיו וְאֹנוֹ בִּשְׁרִירֵי בִטְנוֹ: יַחְפֹּץ זְנָבוֹ כְמוֹ אָרֶז גִּידֵי פחדו פַחֲדָיו יְשֹׂרָגוּ: עֲצָמָיו אֲפִיקֵי נְחוּשָׁה גְּרָמָיו כִּמְטִיל בַּרְזֶל: (איוב מ' טו-יח)

את התנין :
"תַּחַת צֶאֱלִים יִשְׁכָּב בְּסֵתֶר קָנֶה וּבִצָּה: יְסֻכֻּהוּ צֶאֱלִים צִלֲלוֹ יְסֻבּוּהוּ עַרְבֵי נָחַל: הֵן יַעֲשֹׁק נָהָר לֹא יַחְפּוֹז יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ: בְּעֵינָיו יִקָּחֶנּוּ בְּמוֹקְשִׁים יִנְקָב אָף: (שם מ' כא-כד)
דַּלְתֵי פָנָיו מִי פִתֵּחַ סְבִיבוֹת שִׁנָּיו אֵימָה: גַּאֲוָה אֲפִיקֵי מָגִנִּים סָגוּר חוֹתָם צָר: אֶחָד בְּאֶחָד יִגַּשׁוּ וְרוּחַ לֹא יָבוֹא בֵינֵיהֶם: אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ: (שם מ"א ו-ט)

את הלויתן :
"תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן
בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ: הֲתָשִׂים אַגְמוֹן בְּאַפּוֹ וּבְחוֹחַ תִּקּוֹב לֶחֱיוֹ: (שם מ' כה-כו)
מִנְּחִירָיו יֵצֵא עָשָׁן כְּדוּד נָפוּחַ וְאַגְמֹן: נַפְשׁוֹ גֶּחָלִים תְּלַהֵט וְלַהַב מִפִּיו יֵצֵא: בְּצַוָּארוֹ יָלִין עֹז וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה: מַפְּלֵי בְשָׂרוֹ דָבֵקוּ יָצוּק עָלָיו בַּל יִמּוֹט: לִבּוֹ יָצוּק כְּמוֹ אָבֶן וְיָצוּק כְּפֶלַח תַּחְתִּית: יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה: (שם מ"א)

ניתן להציע הסבר אחד לכל ההופעות הללו. הקב"ה משתמש בכוחות שונים מעולם הטבע, כוחות אשר נראים לפעמים בלתי נשלטים, כדי לנהל את עולמן. לנו, בני האדם, לא תמיד ברור שאכן הרוע הנורא הזה שפגיעתו רעה, גם הוא בסופו של דבר יוכנע בגלוי, לשלטונו של הבורא. הנחש הקדמוני פעל כישות עצמאית בהופעותיו השונות לאורך ההיסטוריה האנושית ולאורך תולדות עם ישראל.

שירת האזינו בתורה, נבואת ישעיה וספר איוב ברוח הקודש מלמדים אותנו כי לקראת הגאולה יוכרע גם כח זה, ועם ישראל יזמין את כל האנושות לסעוד עמו בסוכה, ממטעמיו של "שור הבר", הלויתן ...במהרה בימינו, אמן.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il