ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עורו ישנים משנתכם | אתר ישיבה

דף הבית ספריה מועדים דרשות לימים הנוראים עשרת ימי תשובה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

שבת שובה תשט"ז

עורו ישנים משנתכם


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

לגבי מצות התשובה אנו שואלים עצמנו כמה שאלות:
א. האם אין עיקר מצוה זו צריכה להיות מופנית כלפי אלה שאינם אתנו, שסו"ס אנחנו פחות או יותר בסדר?
ב. האם אין המאמץ המתגלה בעשי"ת נראה מלאכותי, בעוד שאח"כ חוזרים למה שהיו?

מאמר חז"ל (ילק"ש תהילים ל"ב תשי"ח)* על הויכוח השטן עם הקב"ה: "ישראל גנבים הם" אינו מובן, ועוד שלבסוף הקב"ה עצמו נוהג באופן זה שמטמין העוונות. ועוד לשם מה בכלל השטן נצרך, אם הקב"ה אינו צריך לו ועושה נגדו.

טענת השטן יש בה בהכרח יסוד של אמת, שכן דובר שקרים לא יכון נגד עיני ה'. טענתו היא זו, שבה הוא מחליש אותנו, שבה הוא גם נותן פתחון פה להקל בערך פעולותינו - "ישראל גנבים הם". כלומר, שאינם עושים ברצינות, שאין מעשיהם לשם שמים, שאין תשובתם אלא ארעי ועברתם קבע.

ואכן זו שאלה היא השב בתשובה וחוזר אח"כ ועובר שוב, מהו אצלו הקבע היסודי ומהו העובר הארעי? הגאון ר' רפאל מהמבורג ז"ל מוכיח שמי שעובר עבירה שכבר חזר עליה בתשובה, התשובה בטלה, שכן אמרו ביומא בכה"ג שחוזר ומתודה, והיינו על שכבר חזר בתשובה, שאל"כ מאי רבותא. אכן, אמרו (רמב"ם הל' תשובה ב' ב') שהתשובה היא "שיעיד עליו יודע תעלומות", ועי"ש בכ"מ ובלח"מ, שהיינו שיעמיד עליו לעד את היודע תעלומות, שאל"כ הרי הבחירה בידו. אולם, גם זה עדיין קשה, האיך יוכל להעמיד עליו לעד את יודע תעלומות, מהאי טעמא גופא. אלא, שהכוונה היא כאן להקל על האדם בפקפוקי התשובה וכנותה, שיעמיד עליו כעד את היודע תעלומות לב והוא הוא שהעיד ואמר שנשמת אדם הוא נר ה', וע"כ הפנימיות היא ודאי רוצה בטוב, והרע אינו אלא ארעי, וע"כ התשובה היא קבע והחזרה אינה אלא חטא חדש.

והנה על טענתו זו של השטן, שזוהי תשובת רמיה הקב"ה שוקל, וכיודע תעלומות הוא קובע שיש כאן תשובת המשקל. אכן, השטן מעורר טענה חדשה, וזהו חיפוש העונות לא שלהם, אלא של אחרים, אלה שהותעו, ע"י טענה שישראל גנבים הם, ועי"ז העמיקו לחטוא בהצדיקם עצמם, שגם ישראל אינם כנים. וכאן הוא בגדר מעוות לא יוכל לתקון, שהאחרים הושפעו מזה. אכן כתב הרמב"ם לענין שופר (הל' תשובה פרק ג, הלכה ד): "עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וכו' לפיכך יראה האדם את עצמו כמחצה חייב" וכו' ובעשי"ת יחזור וישפר דברים מיוחדים עי"ש. ולכאורה, מאי "לפיכך"? אלא שיש שתי דרגות: דרגת 'ישראל', הם המשובחים שהם, בדרגת 'ישנים', והרחוקים יותר, שהם בדרגת 'נרדמים'. אולם, יש לדעת שאצל כולם ישנה הנקודה הפנימית, אלא יש שהיא במצב שינה ויש שהיא במצב תרדמה, והנרדמים מושפעים מהישנים כנ"ל, בטענת "ישראל גנבים הם". וע"כ, אם הישנים יקיצו, גם הנרדמים יכירו שטענתם טענת שוא היתה.

וזהו ה"לפיכך יראה האדם את עצמו וכל העולם כולו" וכו', שכן ע"י שמעורר עצמו, מתקן את כולם וכנ"ל. וזהו גם שעל כן בעשי"ת אפשר לשפר יותר דרכו, כי אין זו צביעות. אדרבא, בימים אלה חיים את המהות הפנימית כמו שהיא ומתעוררים מהשינה, מה שלא מסוגלים בשאר הימים.

ועל כן, גם העוונות של הרחוקים לא מחשיב כי הוא בגדר הטמנה תחת הפורפירא. והוא בהקדם מאמר חז"ל (ב"ר ג'): "מהיכן נבראת האורה, א"ל בלחישה מלמד שנתעטף בה הקב"ה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו כולו וכו' כשם שקבלתי בלחישה כך אמרתי בלחישה וכו' מקמי הכי מאי אמרין? ...ממקום בית המקדש נבראת האורה". השאלה היתה איך יתכן בעולם שכולו חשך מקום לאור, והתשובה היא שמהעטיפה (הטלית), מכסוי אור ה', יחזור יבקע האור והרחוקים גם הם ישמעו, יבואו. אכן, תנאי ראשון לכך ("מקמי הכי") צריך שיהא ממקום המקדש האור יוצא, שיעורו ישנים, ואז נרדמים גם הם יקיצו ואור גדול יבקע מאור העולם ועד סופו. וזהו שמטמין תחת פורפירא, כי מגדר פורפירא זו, גם החושך וההתרחקות הופכים בסופו של דבר להיות גורם של אורה.

* * *

"אתה מוצא ביום הכפורים בא השטן לקטרג על ישראל והוא פוטר עונותיהם ואומר: רבון העולמים, גנבים הם ישראל. והקב"ה פורט זכויותיהם של ישראל, מה עושה נוטל קנה של מאזנים... מה הקב"ה עושה? נוטל עוונות מתוך הכף ומטמינם תחת פורפיא שלו, והשטן בא ואינו מוצא שם עוון, שנאמר: יבוקש עוון ישראל ואיננו".

(מכת"י)

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il