ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כיצד הופכים את חול המועד לחוויה רוחנית? ;">

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים פסח חול המועד Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

י"ד בתשרי תשס"ז

כיצד הופכים את חול המועד לחוויה רוחנית?


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
לאה בת חנה

כמה חיכיתי לחג הזה. אחרי כל העבודה המטורפת של החודשים האחרונים, והמלחמה שמנעה ממני לנפוש בחופש הגדול, מגיעה לי קצת מנוחה! גם הילדים מצפים למעט "שעות אבא". אולם חופש סתמי אפשר לעשות בכל אחד מימות השנה, בחג אני שואף ליותר, אני מעונין להפוך אותו לחג של חוויה רוחנית לי ולילדים, כיצד?

-----------
הרב משה שחר שליט"א ראש הישיבה הגבוהה בטבריה
חוויה רוחנית
כדי לחוות דבר, צריכים אנו להיפגש איתו גם ברגש ובחושים. אם ניפגש איתו רק בשכל, וקל וחומר אם נפגש איתו אפילו בלי שכל, אלא רק מתוך הרגל וכדו' - אין זו חוויה, כי לא חווינו אותו בנפשנו. כדי שהחוויה תהיה רוחנית, צריכה היא להיות בעלת תוכן רוחני ושאותו תוכן יהיה ידוע לנו. בכל מצוה יש, כמובן, תוכן ועניין רוחני עצום, אבל אם אנו לא נחשפנו לתוכן הזה - לא נוכל לחוות את המצוה הזאת כחוויה רוחנית. ברור, אם כן, שיש מדרגות רבות לרמת החוויה הרוחנית שלנו, לפי גודל ההזדהות הנפשית שלנו עם המצוה.

עבור אדם שחי את התורה והמצוות מתוך דבקות בקב"ה ובמצוותיו ומתוך הבנת ערכן הרוחני של המצוות - כל מצוה שאינה נופלת למלכודת ההרגל, היא חוויה רוחנית. לכן עבור אדם כזה גם חול המועד סוכות הוא בהכרח חוויה רוחנית, משום שלא כל מלאכות החול מותרות, עסוקים אנחנו בו בנטילת האתרוג עם הלולב, ההדס והערבה, וחופפת עלינו הסוכה, "צילא דמהימנותא", שמקנה לנו עוד אור רוחני ועוד קישור, שאיפה ורצון לאידאלים וערכים נעלים. אם אדם זה יחליט לנסוע בחול המועד לכותל המערבי, למשל, לא יהיה זה רק בשביל לחוות זאת ברגש, אלא בעיקר משום שזהו הזמן המתאים ביותר להתקרב למקום השראת השכינה ולהתפלל על חזרתה למקומה בבית הבחירה.

לעומת זאת, עבור אדם שלא חי את כל חייו בקישור לקודש, ישנה בחול המועד הזדמנות להתרומם. יש כאן זמן שמתאים לחיבור בין החול, לבין הקודש, המועד. כדי שמצוות החג והשביתה ממלאכות מסוימות לא יהיו לנטל על אדם זה, שומה עליו לנצל את הימים האלה להעמקה וחיבור של ענייני החג אליו ואל כל משפחתו. יתכן ואדם זה יחליט לנסוע בחול המועד לכותל המערבי, למשל, בשביל להוסיף לו ולמשפחתו חוויה שיש לה קישור לרוחניות, אך באופן כללי, אַל לו "לברוח" מחווית החג עצמו, אל חוויות וטיולים אחרים. יהי רצון שנזכה לתוספת של הארות רוחניות גדולות בחג הבעל"ט.

-----------
הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת רמת גן

העבודה של חול המועד
כאשר רוצים לברר איך ראוי ונכון לחגוג את חול המועד, יש להתבונן תחילה על מהות עבודת ה' השייכת לחול המועד.

אלמלא חול המועד היה אדם נמצא בין שתי קצוות, מצד אחד היה זוכה לרגעים ולימים של התרוממות רוח ושל קדושה בהם ענייני העולם לא מטרידים אותו כלל והוא כולו מסור לעבודת הבורא, ומצד שני יהיו לו רגעים בהם הוא שקוע בעסקי עולמו כששטף החיים וטרדתם מקיפים אותו ולא נשאר לו שום מקום לדברים מרוממים ונשגבים. וכך היה אדם לפעמים עבד לבוראו, ובזמנים אחרים היה עבד לענייני הזמן, ולא היה שום חיבור בין העולמות. ואז ימי ההתעלות היו כאיים של נחת בתוך ים סוער של עוצב רוגז וטרדה.לזה באו ימי חול המועד ימי מועד הם, וימי חול הם. נאסרו בהם מלאכות, אבל רק חלק מהמלאכות, ולשמחה נִתנו. וכך יכול אדם להכניס את מימד הקדושה בתוך מציאות החולין, מפני שכל פעילויות חול המועד, הנסיעות, ההליכות, אוירה של חג אופפת עליהם.

יתרה מזאת, הקדושה שנפגשים איתה בימים המקודשים האסורים במלאכה עלולה להיתפס כלא שייכת לעולם המצוי, כלא טבעית. באים ימי חול המועד ומגלים שגם כשאין את השכינה בגלוי, ישנה קדושה, והיא יכולה להופיע כחלק טבעי של החיים הרגילים. ובמיוחד בימי תשרי ראש השנה ויום הכיפורים, שאז ההופעה היא כל כך עליונה, כל כך מרוכזת, שאין כח באדם לעכלה. באים ימי חול המועד שיש להם משך זמן, ונותנים לאדם את האפשרות לעכל את הקדושה, להיותה אצלו דבר קרוב מניח את הדעת ומשיב נפש.

לכן מה שמומלץ לעשות בימי חול המועד הוא בהתאם לתוכנם. מצד אחד ודאי שאין להופכם לחול גמור כימי חופש סתמיים בלא לימוד ובלא תפילה מיוחדים, וכן לא להפכם לימי טרדה עמוסים בנסיעות ובביקורים. ומצד שני אין עניין לפרוש לגמרי מענייני חול ולנהוג בהם כאילו היו ימי שבתון גמורים, אלא לעסוק בעניינים רוחניים מתוך אווירת חג, ולנצל את האפשרות להגיע למקומות שיש בהם לימוד תורה ברבים, בהם הלימוד הוא גם חוויה. ניתן לעלות לירושלים, לא כדי לבקר, אלא כדי לשהות, בה ללמוד בה ולחגוג בה. ויש מקום גם לעסוק בעניינים משמחים כמו טיולים, אך כאשר אוירה של קדושה חופפת עליהם, ואחד הביטויים לה הוא הרצון לא להתרחק מן הסוכה או לפחות להזדמן למקומות בהם יש סוכה ראויה.

נזכה לטעום מטעמם של החגים משמחתם של החגים ולעמוד על סודם של ימי חול המועד שהם קישור קשור הקדושה העליונה לחיים הפשוטים והרגילים.

-----------
הרב יעקב אידלס שליט"א - ראש ישיבת 'חיצים' איתמר
החוויה הרוחנית המומלצת ביותר בחול המועד סוכות היא - ללמוד בראש טוב ובנחת בסוכה נאה ומקושטת. אין כמו השלווה של חול המועד, שהרי אסור לעבוד בימים אלו. בכלל בחול המועד, אני דוגל בשיטת רבי אליעזר אשר היה "משבח את העצלנין, שאין יוצאים מבתיהם ברגל", ובמיוחד בסוכות שלשיטתו אפילו "אין יוצאין מסוכה לסוכה" (סוכה כז:). זוהי הזדמנות אדירה לחזק את הקשר בין האב לבנים מתוך חוויה רוחנית - ישנים ביחד בסוכה, לומדים בצוותא כל אב ובן (או בת) לפי עניינם, אם במסכת סוכה ואם בענייני אמונה והלכה, והכל מתוך קירבה ואיחוד לבבות, וכמובן... חשוב גם הכיבוד. בסוכה הביתית נאה גם לערוך באחד מערבי החג את מנהג ה"אושפיזין" - מזמינים את החברים או הקהילה להתוועדות של שירה וזמרה, כיבוד ודיבוק חברים.

אם בכל זאת מעונינים לנסוע מעט, חשוב לעלות לרגל עם כל המשפחה לירושלים. החוויה מתעצמת, כשהיא משמשת גם מנוף לחיזוק התא המשפחתי, ולהתחככות עם הזרמים השונים והמגוונים של כל עמך בית ישראל. רצוי לברר מראש, ולהשתתף באירועים המוניים בעלי גוון רוחני כמו: ברכת כוהנים בכותל הכינוס ברובע היהודי עם הרב אליהו, לימוד ליל הושענא רבה של תנועת קוממיות ושמחת סוכות בחברון. אפשר גם ללכת (רק בנים) בלילות לשכונת מאה שערים בירושלים ולהשתלב בשמחת בית השואבה המרוממת בחצרות החסידים. חשוב להדגיש - לא כדאי להפסיד באירוע ריקני, את ההתעלות הרוחנית ש"הרווחנו" במנחה בכותל. לכן, יש להתרחק מאירועים המוניים, שאינם בעלי מסר רוחני, במיוחד מפני שבדרך כלל הם מלווים בחוסר צניעות. לא לחינם אמרו חז"ל, "שברגל מצוי הקלקול ביותר" בענייני צניעות (שולחן ערוך או"ח תקכ"ט ד'), ובשמחת בית השואבה שבמקדש בנו מרפסות מיוחדות כדי להפריד בין המינים (סוכה נא:).

החג הוא הזדמנות מצוינת לפגוש תלמידי חכמים, שהרי "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל" (סוכה כז:). גם תלמיד מישיבה תיכונית יכול להתקשר לר"מ שלו, לקבוע זמן ביקור, ולבוא להתחזק, ללמוד ולשמוע. בנוסף - הרבה מגדולי ישראל פותחים בימים אלו את סוכותיהם, ואפשר לבוא אליהם וללמוד מהם. זהו יופיו של חג הסוכות, חג האחדות, שכולם יכולים ליהנות יחדיו מזיוום של תלמידי חכמים, בבחינת כל ישראל חברים.

----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il