ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

באלו תחומים צריך לשאול רב? ;">

דף הבית בית מדרש הלכה ומנהג נושאים שונים Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

י"ב בחשוון תשס"ז

באלו תחומים צריך לשאול רב?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

"מזל טוב! יש לך בן", בישרה לי האחות. במילים אלו נפתחה תקופה של שמונה ימי התרוצצות. עריסה, עגלה, ארגון הברית ועוד ועוד. (שלא תטעו, אינני מתלונן, אני מוכן לחזור על הכל שוב למען בני). ביום השמיני, הכל היה מאורגן עד הפרט האחרון כולל... השם. אלא, שכשדוֹד יהודה הופיע הכל החל להסתבך. הוא טפח על שכמי בידידות והתעניין: "שאלת רב על השם של התינוק"? "לא", עניתי, "מה זה קשור לרב"?

----------
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א - ראש ישיבת בית אל ורב הישוב
בכל תחום שהתורה מדריכה את האדם והוא אינו יודע מה דעת התורה עליו לשאול רב. ונפרט: התורה מורה לקיים תרי"ג מצוות ובכל שאלה הלכתית שאדם אינו יודע מה הדין עליו לשאול רב.
התורה גם מורה לאדם להתנהג במידות טובות והמידות הם עיקרי תורה, גם בהם אם אדם אינו יודע מה הדרכת התורה עליו לשאול רב.

אין צריך לשאול רב איזה מפעל כלכלי להקים, אך יש לשאול רב בשאלות הנוגעות להלכה כגון הלכות ריבית או יורד לאומנות חברו וכדומה.

אין צריך לשאול רב היכן לקנות דירה, אך במידה שהדבר נוגע לענייני תורה, כגון מקום שבו יוכל לקבוע עיתים לתורה ולחנך את בניו לתורה ולמצוות, לעומת מעלות אחרות במקום אחר, כאן בוודאי צריך להתייעץ עם רב. שאלה זו חשובה יותר מאשר שאלות הלכתיות פרטיות, כי זה נוגע להנהגה הכללית על פי התורה.

ככל שאדם גדל יותר בתורה הרי הוא יכול להפעיל שיקול דעת עצמאי ואינו צריך לשאול. כמו כן, ככל שהשאלות יותר פרטיות,כך יש מקום להפעיל שיקול דעת עצמאי. כגון במקרה שיש לאדם עשר דקות ללמוד לפני התפלה, והוא מתלבט מה ילמד אמונה או הלכה, עדיף שיחליט לבד מאשר שישמע תשובה מרב, כי רב צריך לרדת לסוף דעתו מה יותר מתאים ומועיל לו. זו אינה שאלה עקרונית, והתשובה תהיה שונה מאדם לאדם.

גם בשאלות ציבוריות, בשאלות פוליטיות ומדיניות, התורה מדריכה את עם ישראל. בדרך כלל יש לשאלות הציבוריות השלכות הנוגעות לענייני תורה. ועל כן כאשר המלך שוקל לצאת למלחמה עליו להוועץ בסנהדרין. הסנהדרין לא יתנו הדרכה איך לנהל את הקרב אך יתנו חוות דעת על עצם ההחלטה באם לצאת למלחמה או לא, שכן הדבר נוגע לפיקוח נפש. כמו כן יתנו דעתם בשאלות מוסריות והלכתיות הקשורות למלחמה.

----------
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' בת ים

בשאלות מסוימות
בנושאים מסוימים חובה לשאול רב, בנושאים אחרים הרשות ביד השואל, וישנם שאלות שלא רצוי לשאול רב. ברור, שבכל ספק בשאלות הלכתיות חייב האדם להתייעץ עם רב ואסור לו להחליט לבדו, אם אינו בקי בהלכה. ואם השואל הוא תלמיד חכם עליו לשאול בתחומים בהם הוא נוגע בדבר, למשל: דיני ממונות, התרת נדרים שלו, של בני ביתו או קרובים ושותפים, שאלות איסור והיתר ועוד.

חשוב גם לשאול בנושאים שנוגעים ליצירת דרך חיים תורנית, כגון - האם לשאת אישה שמתאימה לאדם מבחינות רבות, אך מאידך יש חשש שאיננה מקפידה בעניינים תורניים, או שמשפחתה עלולה להתערב ולהזיק בענייני תורה או משפחה. דוגמא נפוצה נוספת - ענייני עסקים בהם יש חשש לנפילה באיסורי גזל, עריות וכדומה.

אולם יש גם נושאים שאין בהם שום שאלה שקשורה לתורה. בנושאים אלו - אם השאלה חשובה, ודרושה עצה שאינה מקצועית אלא אנושית - מוסרית וכדומה, אפשר להתייעץ עם תלמיד חכם. אך אם השאלה דורשת מומחיות מקצועית, לא תורנית, אין להטריד בה את הרב, ואם שואלים אותו אולי יש בכך חשש איסור "לפני עיור לא תיתן מכשול", שמא ייתן עצה שאינה טובה. כמובן, גם בשאלות אלו אפשר לבקש ברכה מהרב לאחר התייעצות עם מומחים.

חשוב להדגיש: רצוי לא להטריד את הרב בשאלה, אם מראש לא מוכנים לקבל כל תשובה שהרב יפסוק. ראשית, מפני שזמנו של הרב יקר ומוקדש למען הציבור, וזו גם פגיעה בכבודו של הרב. ושנית, מפני שהשואל עלול להיענש משמים ח"ו, אם לא ישמע לתשובה שיקבל. במקרה זה עדיף שיחליט לבד, ויבקש רחמי שמיים שלא יכשל.

----------
הרב בן ציון עמר שליט"א - רב הישוב 'שבות רחל'
תורת חיים
תורתנו היא תורת חיים ויעודה להשפיע על הבריאה כולה, לפיכך שאלה זו נוגעת לבסיס קיומה של היהדות.

בשלב א' התורה נבראה תתקע"ד שנה קודם בריאת העולם, וכלשון חז"ל: "הקב"ה הסתכל באורייתא וברא עלמא" (הסתכל בתורה וברא את העולם). בשלב ב' ניתנה התורה לעם ישראל, כדי שיוכל לקיים את ייעודו - הפיכת העולם המעשי לעולם שמבטא את שם ה', וכדברי חז"ל במסכת אבות (פרק ג' א'): "חביב אדם שנברא בצלם, חיבה יתרה נודעת לו... חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חיבה יתרה נודעת להם... חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה, חיבה יתרה נודעת להם...". וכדברי הפסוק: "אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים וארץ לא שמתי". אחריות גדולה רובצת על עם ישראל לקיומה של תורה, באופן טבעי גדולי תורה ותלמידי חכמים ששקדו ושוקדים על תורתם, הם העתידים להביא לקיומו של ייעוד זה.

לו זכינו היו הדברים מתקיימים במהרה - בית המקדש היה נבנה, והתורה בשלמותה הייתה מתגלית בחיינו. אלא שגלותנו ונטישתנו את ארצנו גרמו לביטול התורה והנבואה. אולם איננו אובדי עצות, שבנו עתה לארצנו להחזיר עטרה ליושנה ולהשיב את התורה והנבואה על כנה. החכמים בעמלם בתורה מכוונים להוציא מן הכח אל הפועל את השפעת התורה על כל תחומי החיים, חלקם במעגלים המרכזיים כמו חינוך ומשפט, וחלקם במעגלים נושקים. אי לכך לא ניתן לקיים הרבה תחומים מחיי היום יום ללא הכוונה של תורה.

האם נסיק מכך שהתורה עוסקת בענייני העולם - רפואה, בחירת מקצוע, כלכלה וכו' עד הפרט האחרון? לא ולא! אך בכל זאת התורה היא "תורת חיים", ולתלמידי חכמים העוסקים בתורה, שדפוסי החשיבה שלהם יונקים מתורה יש סייעתא דשמיא, ובכוחם לכוון תחומים רבים מצד הקשר של אותו תחום לעולמה של תורה. רוח זו יונקים הם מרבותיהם, שאליהם השתלשלה התורה ממעמד הר סיני. לדוגמה: לו היתה יודעת מדינת ישראל כיצד חובק עולם הכשרות עולמות וחוצה גבולות, כאלה הנוגעים לנזקי נפשות, נזקי ממון, איכות הסביבה ועוד, הייתה ממנה שר לענייני כשרות בממשלתה. מתוך כך אנו מצווים לשאול תלמידי חכמים מה יש לתורה לומר בכל תחום שבו אנו עוסקים - פסיכולוגיה, חברה, חינוך, משפט, תרבות, ועוד. כך תאציל התורה מרוחה על הבריאה כולה, ונשיב את כל העולם לצור מחצבתו, בב"א.

----------
מתוך המדור "בימה תורנית".

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il