ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גיוס בני הישיבות ג' | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש ציבור וחברה צבא ומלחמה מצוות השירות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כסלו ה'תשס"ב

גיוס בני הישיבות ג'


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל

שוב נעסוק היום בשאלת גיוס בני הישיבות. נדון בשאלה לאור התורה. בשאלה זו יש לדון משתי בחינות: מבחינה אישית ומבחינה ציבורית.

מבחינה אישית - האם העוסק בתורה פטור לפי ההלכה מחובת הצבא מפני שתלמידי חכמים אינם צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. וזאת ע"פ הגמרא במסכת בבא-בתרא, האומרת: חכמים לא צריכים שמירה, ולכן הם פטורים מכל תשלום הקשור בשמירה. הם פטורים מלהשתתף בבניין חומת העיר, הם פטורים מלהשתתף בתשלום להחזקת שומרי העיר. אם משום הלכה זו, נראה שאין לפטור בני תורה מחובת הצבא, כי היום תפקיד הצבא ללחום מלחמות מצוה. מלחמת הגנת ישראל מיד צר היא מלחמת מצוה, ומלחמת כיבוש א"י והשליטה עליה זו מלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה על פי ההלכה הכל יוצאים, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, וק"ו תלמידי חכמים כפי שכתב "הערוך" מובא בגמרא סוטה י'.

אגב, הרדב"ז - רבי דוד בן זמרא, חי לפני כארבע מאות שנה פסק בתשובותיו חלק ב' תשובה תשנ"ב שתלמידי חכמים פטורים מלהשתתף בתשלום לשומרים רק כאשר הם טוענים שמבחינתם אין צורך בשמירה, כיוון שהם תלמידי חכמים - הם שמורים, אם-כן, אי אפשר לחייב אותם להשתתף בשמירה. אבל אם הם חוששים וסבורים שצריך לשמור, אלא שהם דורשים שיעשו זאת אחרים ולא הם, אומר הרדב"ז: אין להם זכות לדרוש מאחרים שישמרו עליהם, וגם הם תלמידי החכמים חייבים להשתתף בשמירה ככל האחרים.

ומוסיף עוד הרדב"ז באותה תשובה, שהוא מסופק מי הוא זה שנכלל בהגדרה של ת"ח לעניין זה, כי יכול להיות שרק על ת"ח מיוחדים נאמר שהם לא צריכים שמירה כי התורה שומרת עליהם. ולפי דעתו של הרדב"ז, כל מי שסבור שצריך שמירה והוא דורש זאת, גם הוא חייב להשתתף בשמירה.
אך כאמור הדיון שלנו הוא במלחמת מצוה, ולמלחמת מצוה יוצאים הכל, גם ת"ח. כל זה אילו באנו לדון מהבחינה האישית, האם העוסק בתורה פטור מהצבא.

אכן, יש לדון בסוגיה זו גם מהבחינה הציבורית. שכן, גם במלחמת מצוה, כשאין צורך שהכל יצאו, לא יוצאים למלחמה אלא כפי הצורך. ומי קובע מי יצא ומי ישאר? זה קובע המלך או המלכות, הם עושים את השיקול הציבורי וקובעים מי יצא למלחמה ומי נחוץ בתפקידים אחרים הדרושים לעם.
מלכות בישראל הנוהגת ע"פ התורה, כשתעמוד לפניה השאלה של תלמוד תורה וגיוס לצבא, היא חייבת לתת את הדעת כיצד לחלק את המשימות כך שתלמוד-תורה בישראל ימשך בכל תוקף, בכל גודל, וגם שהצבא יהיה איתן וגדול ויוכל למלא את תפקידו כפי הצורך.

המבט הציבורי קובע שהאומה צריכה תלמידי חכמים גדולים השוקדים בתורה יומם ולילה ומתעלים לדרגות הגבוהות ביותר, והאומה גם צריכה אנשי צבא מעולים. לשם השגת המטרות הרוחניות של האומה, הכרחי לאפשר לאנשים הראויים לכך להיות שוקדים על התורה משחר נעוריהם, שנים רבות ללא הפסקה, על מנת שיתעלו להיות מנהיגים רוחניים המרוממים את כל העם כולו.

הווי אומר: מהבחינה הפרטית אין ליחיד הזכות לטעון: "אני בן תורה ולכן אני פטור מהצבא". אך השיקול הציבורי, הצרכים הרוחניים של האומה, מחייבים לגדל תלמידי חכמים גדולים שיהיו משוחררים מכל עול ופנויים להתמסרות מלאה לתורה.
מדוע דרושה התמסרות מלאה לתורה, ובלעדי זה אי-אפשר להגיע למבוקש? זאת ננסה להסביר בפעם הבאה.
חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il