בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • היחס למי שאינו שומר מצוות
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יהודה בן הדסה הינדה מלכה

כיצד לנהוג במפגש עם חילולי שבת?

ליל שבת. משפחת זכרוני מהישוב "שבות" צועדת על המדרכה ברחוב סואן במרכז תל-אביב. "אבא", מזדעזעת מוריה בת השש, "היום שבת, וכאן נוסעות כל כך הרבה מכוניות"..."את צודקת", נאנח אבי המשפחה, "לצערנו ישנם יהודים רבים שלא יודעים מהי שבת. הלוואי וגם אני הייתי מזדעזע כמוך מחילול שבת. באמת הגיע הזמן שאבדוק - כיצד עלינו לנהוג במגעינו עם מציאות של חילול שבת"?

undefined

רבנים שונים

סיוון תשס"ז
4 דק' קריאה
הרב דוד חי הכהן - צרכנות במקומות מחללי שבת
יהודי שבישל אוכל בשבת לחברו, נחלקו האחרונים - אם אסור למי שהאוכל נתבשל בשבילו לאכול מאותו תבשיל או שאפשר להקל בזה. אולם מסעדה או פונדק שמבשלים בקביעות בשבת, ודאי אסור לכולם לקנות מהתבשילים שנתבשלו בשבת, והדבר אסור אפילו למי שהתבשילים לא נתבשלו בשבילם, משום איסור "לפני עיור לא תיתן מכשול" ומשום מסייע לעוברי עבירה (תשובת הכתב סופר, כף החיים סימן שי"ח ס"ק י"ב). לפי זה אם קונים במוצאי שבת או ביום ראשון מוצרים שבוודאי נעשו בחילול שבת, ברור שיש לאסור משום הטעמים הנזכרים.

אולם, יש לשאול - האם מותר לקנות מוצר ממקום שמחללים בו שבת, ואותו מוצר ספק אם נעשה בחילול שבת? וכן יש לשאול - האם מותר לרכוש מוצרים שבודאי לא נעשה חילול שבת, בבית מסחר שעובד בשבת?

נראה לומר, שאם יש מקום אחר שומר שבת, שמוכר את אותו מוצר, בודאי שהן ההלכה והן שיקול דעת ישר מחייב לקנות במקום שומר השבת, ואפילו אם יש קצת טרחה בדבר או הפרש קטן במחיר. אולם אם אין אפשרות להשיג את אותו מצרך אצל שומרי שבת, אלא רק בעיר אחרת, נמצא שהקנס הוא לא כנגד מחלל השבת אלא כנגד הצרכן שומר השבת שחייב בטרחה גדולה ופעמים יישאר ללא אותו מצרך. לפיכך - אם אפשר להימנע מקניית אותו מצרך, כגון שהוא מותרות ואיננו חיוני, נראה שיש בזה מידת חסידות להימנע מקנייה, אבל המיקל לקנות אין למחות בידו. ועוד נראה, שבמקום שהציבור הדתי מתארגן שלא לקנות אצל מחללי שבת, יש להצטרף אליהם כדי שלא לפרוש מן הציבור.

ובודאי שאם היינו זוכים, והציבור הדתי היה נמנע משירותים שיש בהם חילול שבת, היינו יכולים להציל את כבודה של השבת בקלות, ומונעים ממחללי השבת את חילול השבת שאין בו תועלת. ובזאת יש קריאה לכולנו להתארגן סביב שמירת השבת והארגונים הפועלים למענה. ובזכות שמירת השבת נזכה לגאולה בקרוב אמן כן יהי רצון.

הרב ראובן הילר - אופן המאבק בחנויות מחללות שבת
המאבק על צביונו של הרחוב במדינתנו ביום השבת הינו עתיק יומין. מצאנו שתי שיטות לבצעו: מחד, שיטתו של רבי עמרם בלוי מנטורי קרתא, שהלך לקולנוע אדיסון ברחוב ישעיהו, הכניס את ראשו לתוך אשנב הקופה, וכך למרות החבטות שספג, מנע בכוח את פתיחת הקולנוע בשבת. השיטה השניה, מעדיפה השפעה בדרכי נועם, כמו זו של רבי אריה לוין שהלך וישב בפתח חנותו של מחלל השבת, עד שהלה התבייש והחליט לסגור את חנותו.

במקום רבנותי תמיד התלבטתי - איזו משתי השיטות עדיפה. האם לעבור בסמוך לחנויות מחללות שבת, ולברך את בעליהם בברכת "שבת שלום", ואולי אף להוסיף כמה מילים - "אשמח אם תסגור את חנותך בשבתות", או שמא מוטב לשכנע את ראש העיר לשלוח פקחים, שיאכפו את החוק ויקנסו את העבריין הפותח בשבת. שאלה מקומית זאת הינה מהותית מאד במאקרו במובן הלאומי. האם נאבק על השבת דרך הכנסת, נחוקק חוקים, נתקן תקנות וכך נשמור על דמות השבת במדינה, או שננסה לחולל שינוי בתוכן החיים החברתי במדינה - דבר שיוביל לשמירה גדולה יותר של השבת? האמת כמו תמיד, הן במישור הלאומי והן במישור המוניציפאלי נמצאת אי שם באמצע, אך השאלה על מה לשים את הדגש?

לאחר כמעט 60 שנות מדינה, שבהם הממסד הדתי ניסה להשפיע על אווירת השבת באמצעות חקיקה כוחנית, חובה עלינו לבחון בכנות - האם דרך זו נחלה הצלחה. דומה, שמבט מפוכח על המציאות ילמדנו, שדרך זו נכשלה בגדול. חילול השבת הן במישור הלאומי והן במישור המוניציפאלי הינו ממש קטסטרופה. מסעדות ופיצוציות פתוחות בכל הערים, ואין כמעט אף ראש עיר שמנסה לסוגרם. בפריפריות (געש, שפיים, בילו, צ'קפוסט ועוד) פועלים בתי מסחר באופן חופשי ושבתינו הפכה לחול. עלינו לשנות את הדרך! עלינו לעסוק בעיקר בחינוך ובהסברה על ערכה של השבת, ולחדול מחקיקה כוחנית שבין כה וכה אינה מביאה תועלת. עלינו להאהיב את השבת על הציבור החילוני, לתת לו עושר רוחני ביום מיוחד זה, כך שהוא יחוש בעצמו, שעריכת קניות בשבת הינה בזבוז עצום של אוצר יקר ערך. דרך זאת נראית ארוכה ומייגעת, אך היא דרך ארוכה שהיא קצרה, ורק בה נצליח בעזרת ה' לרומם את דמותה של השבת במדינתנו.

הרב יהושע מרדכי שמידט - צדיקים ילכו בם!
אחת השאלות השכיחות, אצל כל מי שדר בעיר, שלצערנו לא כל תושביה שומרי שבת, היא - האם לעבור ברמזור אדום בשבת, בזמן שאין תנועה בכביש? מחד - העמידה ברמזור יש בה מן ה"התחשבות" בחילול השבת, מאידך - חציית הכביש ברמזור אדום יכולה לגרום לחילול ה'. שאלה זו היא דוגמא לשאלות רבות, שצצות ועולות במגעינו עם חילול השבת. בשורות הבאות נעמוד על דרכנו בנושא.

נאמר בתורה: "ושמרתם מצוותי ועשיתם אותם אני ה', לא תחללו את שם קודשי, ונקדשתי בתוך בני-ישראל אני ד' מקדשכם" (ויקרא כ"ב). מסמיכות הפסוקים שמדברים על קידוש ה' וחילול ה', אנו למדים שרק חבל דק מפריד ביניהם ונדרשת זהירות רבה, על מנת שמצד אחד לא נחלל חלילה את שמו של הקב"ה שאנו מצווים לקדשו, לרוממו ולהגדילו, ומצד שני שלא נירתע מלקיים בפרהסיא דקדוקים במצוות ובהלכה מחשש חילול ד', "מה יאמרו"!

למעשה - כיצד עלינו לנהוג? לעניות דעתי, נראה לחלק בין הנהגה פרטית של אדם בינו למקום ובינו לחברו, ובין מחויבותנו כלפי הקב"ה, או שהוא צורך רבים. מחד - כותב הרמב"ם (יסודי התורה ה'): "ויש דברים שהם בכלל חילול ה' והוא שעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם. ואף על פי שאינם עברות הרי זה חילל את ה'... צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין", ומכאן נלמד לאדם דתי בפני אדם חילוני, שצריך משנה זהירות בקיום המצוות ואפילו בדבר שאינו מצווה או עבירה, כדי שיקדש את ה'. וכפי שממשיך וכותב הרמב"ם: "אם דקדק החכם על עצמו והיה דיבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עימהם ומקבלם בסבר פנים יפות... עד שימצאו הכל מקלסים אותו ואוהבים אותו ומתאווים למעשיו הרי זה קידש את ה'".

מאידך - אומרת הגמרא (ברכות כ.): "במה שונים אנו מהראשונים, שלראשונים היו נעשים ניסים - שראשונים היו חולצים מנעליהם ומיד היה יורד גשם, ואנו צווחים ולא נענים? ועונה הגמרא: ראשונים מסרו עצמם על קדושת השם! ומביאה הגמרא שם דוגמא על רב אדא בר אהבה שקרע בגד של אישה ברחוב משום חשש כלאים (בסוף התברר שמדובר בכותית). ואומר רש"י: "במי שמבזה עצמו על קדושת השם לפשוט בגד כלאים בשוק. זאת אומרת, הגמרא מנחה אותנו לא לחשוש ל"מה יאמרו", ודווקא זה קידוש ד'. אם כן הגמרא סותרת את המסקנה שהסקנו לעיל, שחוששים למה יאמרו?

אלא, שהתירוץ נעוץ בדברי הרמב"ם בהלכה י': "כל הפורש מעבירה או עשה מצווה, לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא הרי זה מקדש את ה'". כלומר, בדבר מצווה אין לחשוש ממה יאמרו, ובתנאי שיעשה זאת לשם שמים.

ונסכם את התנאים: א. בן אדם למקום, ציווי התורה, 'ה' הוא המלך', בלי פחד! ב. עלינו לתקן מידותינו כבסיס לקידוש ה'. ואם נעשה כן יאמר עלינו "ישרא-ל אשר בך אתפאר".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il