יום ג' כ"ח אלול ה'תשע"ד
דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר


אורו של הבית היהודי


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה

שבת משפחה לכיתה י"ב
בשנים האחרונות ערך המשפחה הולך ונשחק בחברה המערבית. רוב הזוגות הנישאים מתגרשים, רבים אינם נישאים, חלקם בוחרים שלא ללדת ילדים. הלך רוח זה מחלחל גם לציבור הדתי, ועקב כך מתרחבת תופעת הרווקות המאוחרת. לפיכך הועלה צורך לעסוק במערכת החינוך בערך המשפחה היהודית, בייעוד שבזוגיות על פי התורה, ובאתגר של בניית משפחה וגידול ילדים.

אספר לכם על תוכנית של 'שבת משפחה' בתיכון דתי אחד, תוך שינויים מסוימים כדי שלא יוודע היכן מדובר. תחילה הוצגה לפני הבנות הצגה על בעלים מכים. לאמור: כל אחת מכן עלולה ליפול בפח, ועל כן כדאי לכן להיזהר מאוד.

האדיבות שלו עלולה להיות הצגה. אם הוא יותר מדי מתעניין בך, הוא עלול להיות שתלטן. גם אם הבחור נראה נחמד והוא בא מישיבה טובה, אין זה אומר שהוא לא יכה אותך מכות רצח. יש לכך סימנים רבים, חלקם כבדים וחלקם קלים. עליכן לחשב את מספר הסימנים המדאיגים ולפעול בהתאם...

לאחר מכן נערכה שיחה עם אישה צדיקה שנולדו מספר ילדים עם פגיעות שונות. היא סיפרה על דרכי ההתמודדות שלה, ועל ההכרה שהכול מאת ה' והכול לטובה. בקיצור, אם ניצלת מבעל מכה זה עוד לא אומר שלא יהיו לך בעיות קשות.

שיחה נוספת התקיימה מפי פסיכולוג על "אספקטים רגשיים ושכליים בתהליך בחירת בן זוג". דובר בה על ארבעה סוגים של "סמלים לאהבה": חומריים, רגשיים, רוחניים-ערכיים וגופניים. הוצגו תרשימים וטבלאות, מרכיבים שונים של מסנני אהבה (שכליים), דובר על זהות אישית בוגרת, על תיאוריות התקשרות. ובעיקר הושמעה אזהרה מפני נישואין בגיל צעיר. הבנות יצאו משם עם תרשימים למציאת בן זוג...

היו עוד שתי הרצאות על התמודדויות שונות בחיי הנישואין, שלא כאן המקום להאריך בתיאורן, אבל גם הן לא עשו חשק להינשא...

אחרי כל זאת, אל תתפלאו אם בנות רבות יאמרו בליבן שאולי עדיף לדחות את 'צרת הנישואין' לגיל מאוחר יותר, ובינתיים ננצל את השנים שעוד נותרו לנו ליהנות קצת מהחיים...

סגנון חילוני
אגב, זה בדיוק מה שקורה בציבור החילוני. אין מצווה שמחייבת את האדם להינשא ולהוליד ילדים, להיפך, מתרעמים על מי שמציג את הנישואין והקמת המשפחה כמצווה מחייבת. ולכן עיקר השיח החילוני בנושא המשפחה מופנה להעלאת הבעיות הכרוכות בנישואין ובחינוך ילדים, כדי שהאדם לא ירגיש חובה להינשא ולהיכנס לעול גידול הילדים. וכך המשפחה הולכת ומתפוררת.

מבלי משים, 'שבת המשפחה' הזו הייתה בעלת אופי חילוני. אמנם הולבשה עליה כיפה, אבל בפועל המצווה והערך המוחלט שבעצם חיי המשפחה לא נלמד כראוי, ולעומת זאת, כמו בשיח החילוני, דווקא הבעיות הועלו על נס.

הסגנון התורני

במקום הרצאות מפורטות על קשיים ובעיות, היה צריך להדגיש את ערך הזוגיות, את משמעות האהבה, את השמחה שבגידול ילדים, ורק בשולי הדברים להעלות את הבעיות הדורשות התמודדות.

משל למה הדבר דומה, למי שטוען שהוא אוהב את בן זוגו, אבל תשעים אחוז מן הדיבורים שלו איתו הם דברי ביקורת. כך לא בונים קשר וכך לא מגלים אהבה. באופן זה גם דברי הביקורת לא יתקבלו. אם רוצים לבנות זוגיות ויחד עם זאת להשתפר במידות ומעשים, צריך שרוב מוחלט של הדיבורים יהיו חיוביים, ורק לאחר מכן אפשר להוסיף מעט דברי ביקורת בונה. כך גם ב'שבת משפחה', הרוב המוחלט צריך להיות חיובי, ובצידו אפשר להוסיף מעט אזהרות מפני טעויות.

הצעה ל'שבת משפחה'
ההרצאה המרכזית צריכה לעסוק במצווה ובשמחה שבחיי המשפחה. כהמשך לזה אפשר להזמין סבתא שזכתה לגדל משפחה גדולה, שתספר על ניסיונה ועל השמחה שבחייה. אחר כך אפשר להזמין פסיכולוג שיסקור בפני הבנות את המחקרים העדכניים על כל היתרונות המרובים שבחיי משפחה, הן מצד בריאות הגוף והן מצד בריאות הנפש.

ובמקום כל הפרטים הדקדקניים על הדרכים לעלות על הפגמים שבן הזוג משתדל להסתיר, כדאי להמליץ לבנות להתייעץ עם ההורים. ולמרות שלפעמים לא נוח לדבר עם ההורים, עניין הנישואין חשוב מכדי לוותר על עצתם. ואמנם ההורים אינם יודעים הכול, אבל בדרך כלל כשצריך הם יודעים להפנות את הבת להתייעצות מועילה. בפועל, רוב הבעיות נפטרות על ידי שיתוף ההורים. אמנם חשוב לציין כי לפעמים ההורים אינם מבינים בתחום זה. ולפעמים המצב יותר גרוע - הם חושבים שהם מבינים ובאמת אינם מבינים דבר, ואזי הבת ביוזמתה צריכה להתייעץ עם מורה מנוסה או רבנית שמכירה אותה (ולא עם חברות!).
________________
פורסם גם במדור 'רביבים' בעיתון 'בשבע'
חזרה למעלה