יום ג' ז' אלול ה'תשע"ד
פרויקט הניסים ב"צוק איתן" - עזרו לנו בתיעוד
Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תמוז תשס"ז

האם יש דין פדיון שבויים על פולארד?


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה

מרן הראשון לציון הגאון הרב מרדכי אליהו - מצוה על כל אחד ואחת
לגבי השאלה - אם יש מצוות פדיון שבויים בנושא של יהונתן פולארד הי"ו. את השואלים צריכים לשאול - כיצד עולה על דעתם הספק הזה? ברור הוא שיש מצוה רבה וחובה גדולה על כל ישראל באשר הוא נמצא, לעזור ולסייע בכל כוחם ומאודם, לעשות ולפעול להוציא ולשחרר, את ה"ה יהונתן פולארד הי"ו שמסר עצמו לטובת הצלת כלל עם ישראל.

לא זו בלבד שמצוות פדיון שבויים חלה על ה"ה יהונתן פולארד הי"ו, אלא זוהי מצות פדיון שבויים החשובה ביותר למען מי שמסר נפשו עבור עם ישראל. ה"ה יהונתן פולארד הי"ו לא רק סיכן את חייו למען עם ישראל, אלא הוא גם עבר שבעה מדורי גהינום במשך עשרים ושתיים שנה בכלא האמריקני למען עם ישראל.

ומצוות פדיון שבויים חלה עליו, והיינו שזה חל על כלל עם ישראל בארץ ובגולה לפעול בכל הדרכים, ולהשפיע על מי שבידו להוציאו מבית הכלא לחופשי. ויהי רצון שנזכה לראותו כאן בארץ ישראל בעגלא ובזמן קריב, אמן כן יהי רצון.

מרן הראשל"צ היה השבוע בביקור אצל יהונתן (בפעם העשירית), ויצא מזועזע ממצבו הבריאותי הקשה. הרב ביקש לקרוא לציבור להתפלל לרפואתו ושחרורו של יהונתן בן מלכה בעז"ה בקרוב.


הרב דב ליאור - לאחינו בני ישראל, גומלי חסדים ואוהבי עמנו.
ממרומי הרי יהודה, ערש מלכות ישראל, שלוחה בזה ברכת חזק ואמץ לכל הפועלים למען שחרורו והשבתו הביתה של אחינו - יהונתן פולארד, הכלוא כבר למעלה מעשרים שנה, מפני שפעל למען שלומנו וביטחוננו.

פדיון שבויים היא אחת המצוות החשובות בתורתנו, ומחויבים אנו לעשות כל מה שיש לאל ידינו לפעול ולהשיב את השבוי והכלוא לחיק משפחתו.

בנסיבות הקיימות, עיקר העול בנושא פולארד אמור להיות מוטל על כתפי ראש הממשלה ושירות החוץ, והם מחויבים לעשות כל מאמץ לשחררו. במקומות רבים בעולם מחליפים שבויים ואזרחים שנחטפו או הואשמו בעבירות שונות, ואין שום סיבה בעולם שממשלת ארצות הברית לא תנהג כך כלפי מדינת ישראל.

לפיכך, אנו שולחים ברכת חזק ואמץ לראש הממשלה, והשם אלוקי ישראל יחזקהו ויאמצהו לעמוד בגאון מול שליטי עולם, למען כבוד עם ישראל ומדינת ישראל, וחפץ השם בידו יצלח.

הרב יעקב אריאל - מתגברים על המכשולים

פדיון שבויים נחשבת כמצוה החשובה ביותר מכל המצוות שבין אדם לחברו, ומכל מצוות הצדקה פדיון שבויים היא הדרגה החשובה ביותר, כדברי הרמב"ם (מתנות עניים פרק ח'):
"פדיון שבויים קודם לפרנסת עניים ולכסותן, ואין לך מצוה גדולה כפדיון שבויים. שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות, והמעלים עיניו מפדיונו - הרי זה עובר על: 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך', ועל 'לא תעמוד על דם רעך', ועל 'לא ירדנו בפרך לעיניך', ובטל מצוות: 'פתח תפתח את ידך לו', ומצוות 'וחי אחיך עמך', 'ואהבת לרעך כמוך', 'והצל לקוחים למוות' והרבה דברים כאלו...".


מימי התלמוד ועד הדורות האחרונים מסופר על גדולי ישראל, שמסרו נפשם על פדיון שבויים. על רבי פנחס בן יאיר מסופר (חולין ז'), שהלך לפדות שבויים, ובזכות הליכתו למצוות פדיון שבויים, נחצה לו הנהר, ולא רק לו - אלא גם למי שהלך עימו להביא חיטים למצות, וגם לישמעאלי אחד שהיה סוחר. לכולם הנהר נחצה בזכות רבי פנחס בן יאיר שהלך לפדות שבויים.

המהר"ל מפראג כדרכו, מסביר שבאגדה מעבר לפשט, יש משמעות עמוקה. חציית הנהר מלמדת אותנו על הכוחות הגדולים שיש להשקיע בפדיון שבויים, המתגברים על המכשולים שבדרך. פדיון שבויים הינו כוח עצום החוצה הכל - בכוחו חוצים נהרות, עוברים ימים, עושים דברים גדולים. החשיבות במצווה זו כל כך גדולה, עד שהיא נותנת לאדם כוח להתגבר על כל המכשולים.

פדיון שבויים הינו בעצם הרעיון העמוק ביותר של היהדות - זוהי מצוה שמהווה המשך ליציאת מצרים, שהיא הבסיס לכל קיומינו כעם ולכל המצוות שלנו, ומוזכרת בתורה 50 פעמים, ובפתיחת עשרת הדברות נאמר - "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים...", כי היא יסוד התורה והאמונה.

יציאת מצרים היא היציאה מהעבדות, והיא הבסיס לתורה, מפני שאדם שאין לו חופש - אינו אדם! היהדות רואה בחופש את הבסיס לחיי אדם, כפי שאומרת הגמרא (בבא מציעא י'): "עבַדי הם - ולא עבדים לעבדים". מכאן אנו למדים שמי שכלוא ואינו חופשי - אינו אדם, כי החירות הינה הבסיס לכל תורתינו.

במקרה של יהונתן פולארד, עלינו לזכור שכלאו אותו על לא עוול בכפו, ולכן עלינו לעשות הכל כדי להוציאו מכלאו. וכפי שלמדנו מהמהר"ל, העניין תלוי ברצוננו: אם רוצים - אפשר לחצות נהרות ולעבור את כל המכשולים כדי להציל את חייו.

המצוה במקרה של יהונתן גדולה במיוחד: בדרך כלל, למרות שמצוות פדיון שבויים כל כך חמורה, ידועה ההלכה ש"אין פודים את השבויים יתר על כדי דמיהם...". אולם הרב ישראלי זצ"ל בספרו 'עמוד הימיני' מלמד, שלגבי אדם שיצא בשליחות עם ישראל ישנו דין מיוחד, הדומה לדין של אישה שבעלה חייב לפדות אותה מהכלא בכל מחיר ואפילו יותר מכדי דמיה. הדין ש"אין פודים את השבויים ביתר מכדי דמיהם" נאמר במציאות רגילה, אולם לא על אשתו שהיא כגופו. גם לגבי אדם שיצא בשליחות עם ישראל, מסביר הרב ישראלי, שחובתנו לפדותו היא מעבר למציאות הרגילה, אנו ערבים לו! לכן יש לפעמים התלבטויות קשות לגבי שחרור מחבלים כדי להציל שבוי שלנו, והנושא מורכב ומסובך.

לגבי יהונתן פולארד העניין ברור ביותר: כאן מדובר באדם שיצא בשליחות המדינה, שפעל מתוך אחריות עצומה להצלת מדינת ישראל מסכנה נוראה. הוא שליח של כולנו, שליח מצוה, ואנחנו ערבים לו בכל מחיר!

יש החוששים ממתיחת היחסים עם ארה"ב ואין להקל ראש בכך. אולם מתיחת היחסים איננה קריעת היחסים, וקצת מתח מותר כדי להציל את פולארד. גם בין ידידים יש לפעמים מתיחויות. אנחנו צריכים לומר לארה"ב: יהונתן פולארד הוא אחינו, שעשה מעשה מוסרי להצלת ישראל מסכנות גדולות, ואנחנו ערבים לו ודורשים את שחרורו.

עיקר התביעה המוסרית היא כלפי מדינת ישראל הריבונית, החופשית: מדוע איננו תובעים בקול רם יותר את שחרור אחינו יהונתן? ראש הממשלה מפחד לדבר על כך בארה"ב. אולם לא צריך לדבר אלא - לצעוק, לזעוק, לדרוש את שחרור אחינו יהונתן! הזעקה צריכה להיות כל כך חזקה - שאחינו יהונתן ישמע אותה.

יהונתן נמצא שם, עמוק במעבה האדמה, בכלא הנורא והאיום הזה - והוא צריך לשמוע את הקול היוצא מירושלים בצורה ברורה וחזקה, קול שמבטא שלא שכחנו אותו, שלא הזנחנו אותו, שהוא אחינו ואנו ערבים לו.

אין זה העת לדיבורים אלא לעשייה - לזעוק ולהזעיק, ושהזעקה תקיף את הארץ כולה והעולם כולו מקצה אל קצה. ויהי רצון שנזכה שיתקיים במהרה בימינו: "ופדויי ד' ישובון, ובאו ציון ברינה, ושמחת עולם על ראשם".
_________________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות.
חזרה למעלה