ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרוזבול ;">

דף הבית בית מדרש ארץ ישראל ומצוותיה מצוות התלויות בארץ שמיטה שמיטת כספים Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כא אלול תשס"ז

פרוזבול


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

התלמוד במסכת גיטין דן בחידוש, לכאורה, של הלל הזקן כמאה שנים לפני חורבן בית שני.
בשנת השמיטה אנחנו חייבים לא רק לתת לאדמת ארץ-ישראל מנוחה אלא מצווים גם לקיים שמיטת כספים - מחיקה אוטומטית של הלוואות וחובות פרטיים. התורה מדברת בצורה מפורשת מאד על הדרישה הזאת ואוסרת עלינו להימנע מלהלוות כסף לנזקקים בשנה השישית מחשש שהכסף לא יוחזר לנו לפני שנת השמיטה, שבה החוב מתבטל באופן אוטומטי.
הלל הזקן, שידע שבתקופתו המלווים אכן נמנעו מלתת הלוואות כששנת השמיטה התקרבה, בנה מנגנון הלכתי - פרוזבול - שהופך את ההלוואות הפרטיות להלוואות של בית הדין, הלוואות שאינן כפופות להלכות שמיטת הכספים בשנה השביעית. התקנה הזאת של העברת ההלוואה פרטית לבית הדין וסילוקה מתחום תחולת שמיטת הכספים השיגה את התוצאה המקווה, וזרימת הכסף בין המלווים והלווים לא נפגעה גם כששנת השמיטה התקרבה.
עם זה, במבט ראשון, תקנת הפרוזבול צריכה לעורר תמיהה. מאין להלל הסמכות ליצור מנגנון שנראה, על פניו, כסותר את עצם מטרת הציווי של שמיטת כספים?
הנושא הזה אמנם נידון בהרחבה בתלמוד ובכל הספרות הרבנית שבאה אחריו. בתלמוד עצמו יש שתי דעות בנושא. האחת אומרת שבכל תקופת בית שני לא היה אפשר לקיים את הלכות שמיטה כפי שהן כתובות בתורה. כל הלכות השמיטה אז היו רק מדרבנן - זכר למצוות השמיטה של התורה - והרבנים כלל לא ציוו על שמיטת כספים. לכן כשהלל קבע את תקנת הפרוזבול הוא בעצם ייצר זיכרון למצוות שמיטת הכספים של התורה, זיכרון שילווה את העם היהודי עד ששוב יבוא היום ויהיה אפשר לקיים את מצוות התורה.
לפי דעת התוספות אף אפשר לומר שהשמיטה מהתורה מעולם לא נשמרה כראוי על ידי העם היהודי בארץ ישראל. יהודי בית ראשון הוגלו כי לא קיימו את השמיטה וליהודי בית שני הייתה רק מצווה מדרבנן, לזכר השמיטה.
הדעה השנייה היא שהפרוזבול של הלל לא היה דבר חדש אלא רק פרסום של "פרצה" שכבר הייתה קיימת בהלכה ואפשרה להעביר חוב פרטי לבית הדין. המעשה של הלל היה רק לפרסם את הפרצה כדי לאפשר זרימת חופשית של אשראי גם בשנה שלפני שנת השמיטה. לכן, אפילו כאשר מצוות השמיטה מהתורה תחזור, יימשך השימוש בפרוזבול, שהרי "הפרצה" בהלכה עדיין קיימת.
ברבות השנים היו דיונים רבים בשאלת תקנת הפרוזבול והצורך בה. במשך זמן ארוך יהודים שחיו בתפוצה לא השתמשו בפרוזבול. ההיגיון היה ששמיטה בימינו, אחרי חורבן הבית הראשון, היא רק מדרבנן, לזיכרון, והרבנים מעולם לא פסקו שיש לקיים אותה מחוץ לגבולות ארץ ישראל. כפי שאין שמיטת קרקעות מחוץ לארץ ישראל, אין גם שמיטת כספים. אך היו רבנים גדולים שחלקו על דעה זו ואמרו ששמיטת כספים מחייבת גם מחוץ לארץ ישראל, ולכן יש להשתמש בפרוזבול כדי למנוע ביטול אוטומטי של ההלוואות.
רבנו אשר בן יחיאל, הרא"ש, כאשר התמנה לרב בטולדו אשר בספרד לפני 700 שנה, ניסה להנהיג את השימוש בפרוזבול בקהילה שלו. אבל הוא עצמו כותב בצער שלא עלה בידו לשכנע את יהודי טולדו לשמוע לפסיקתו בעניין זה. ברבות הדורות קנתה לה תקנת הפרוזבול אחיזה בקהילות בתפוצה. רבנים רבים ראו בה עניין של קדושה ושל זיכרון גם אם איננה הכרחית לפי ההלכה, ולכן עודדו את השימוש בה. הפרוזבול הפך לאחת הדרכים לשמר את זיכרון ארץ ישראל בתודעתם של היהודי שחיו באפלת הגולה הרחוקה. לראיית הנולד של הלל הזקן היו תוצאות חיוביות רבות.



חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il