יום ה' כ"ד ניסן ה'תשע"ד
Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כב אלול תשס"ז

קשה זיווגו של אדם


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל

השתלמות העולם
עולמנו הולך ומשתלם. נגזרת של השתלמות זו היא השאיפה לחיות חיים שלמים וטובים ברמה הגבוהה ביותר הניתנת. חיים של מרדף אחר פרנסת והשגת מזון, רק בכדי שגם מחר יהיה כח לרדוף אחר המזון, נתפסים, ובמידה מסויימת של צדק, כחיים חסרי תכלית, שאינם מצדיקים את קיומם.

התעלות הזוגיות
כחלק משלמות זו, גם במישור הזוגי, הולכת ומתעלה הדרישה שישנה מרמת הקשר.
כיום כבר אין האדם מסתפק במציאות סתמית של איש ואישה החיים כל אחד את חייהם זה לצד זה. ישנה שאיפה לרמת קשר גבוהה, קשר שיש בו נשיאת עיניים, אהבה ושייכות - שניים שהם אחד, על דרך שאמרו בזהר:

דדכר בלא נוקבא פלג גופא אקרי (שזכר בלא נקבה, חצי גוף הוא נקרא), ופלג לאו הוא חד (וחצי איננו דבר שלם. כך אין הזכר מציאות העומדת בפני עצמה כלל, אלא הוא מציאות חסרה שאינה מתפקדת באופן נורמלי), וכד מתחברן כחדא תרי פלגי אתעבידו חד גופא וכדין אקרי אחד (וכאשר יתחבר עם הנקבה, היא חצי השני - אזי יקראו דבר אחד - "אדם אתם").
(זוהר ויקרא דף ז עמוד ב)


תהליך זה של התעלות הקשר, מקביל לתהליך שבין כנסת ישראל לקב"ה, כמובא בפס' (הושע פרק ב, יח): "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' תִּקְרְאִי אִישִׁי וְלֹא תִקְרְאִי לִי עוֹד בַּעְלִי". ופירש רש"י: "תקראי אישי וגו' - תעבדוני מאהבה ולא מיראה. אישי - לשון אישות וחיבת נעורים; בעלי - לשון אדנות ומורא...".

האחת והיחידה
לאור האמור, רווקים רבים החיים לאורם של חז"ל, מחפשים דרכם כיצד לבחור את בן הזוג האידאלי, על מנת לבנות את ביתם בצורה המעולה ביותר.
והנה מוצאים אנו בדברי חז"ל, שלכל אדם בת זוג מיוחדת לו, ולכאורה היא היא המיועדת שדוקא איתה ניתן לבנות את ביתו בצורה אמיתית:

והאמר רב יהודה אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני!
(מסכת סנהדרין דף כב עמוד א)


על כן, סובבים רווקים (ורווקות) רבים, נפגשים שוב ושוב, ומצפים להארה שמימית בעזרתה יגלו מי היא אותה האחת המיוחדת להם, עליה הכריזו מימים קדמונים, איתה יוכלו הם לבנות את ביתם (ועד"ז בחלטת האשה בענין בעל מתאים).

דבר והיפוכו

וכאן הגיעו בטעות להפך כוונת חז"ל. לא היה בכוונת חז"ל לומר שעל האדם לחפש את מי שהכריזו עליה ורק אח"כ להנשא.
להפך! כוונתם היתה לומר שאפילו נישא האדם ונדמה לו שנישא המקרה ובטעות, עליו לדעת שמה' היתה זו:

...והאמר רב יהודה אמר שמואל: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני, שדה פלוני לפלוני!...
כי הא דרבא שמעיה לההוא גברא דבעי רחמי (כמעשה שהיה ברבה ששמע אדם אחד שהתפלל) ואמר: תזדמן לי פלניתא (יהי רצון שתזדמן לי פלונית להנשא לי). - אמר ליה (אמר לו רבה): לא תיבעי רחמי הכי (אל תתפלל כך)! אי חזיא לך - לא אזלא מינך (אם היא ראויה ומיועדת לך - לא תלך ממך ובסוף תנשא לך), ואי לא - כפרת בה' (ואם אינה ראויה לך - את גורם לעצמך לכפור בה', שתאמר שהתפללת רבות ולא נענית כלל)...
הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה - דכתיב +בראשית כ"ד+ ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, מן הנביאים - דכתיב +שופטים י"ד+ ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. מן הכתובים - דכתיב +משלי י"ט+ בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת.
(מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב)


הרי שאשתו של אדם המוכרזת ומיועדת לו, היא זו שתזדמן לו, ובסופו של דבר, עימה יקים את ביתו. כמובן שאין אנו שוללים לקיחת אחריות והשתדלות גשמית בבחירת בן/בת הזוג, כשם שאליעזר עסק גם בהשתדלות גשמית בבחינת מידותיה של רבקה. אדרבה, ההשתדלות משמשת כזכות וכעילה שמימית לעזור לאדם המשתדל למצוא את אבידתו.
אך אין לנקוט בדרך המוטעית של מציאת ה"אחת והיחידה", ורק אחר ההארה השמימית שהיא היא המיועדת - להנשא 1 .
"לא כל אחת"
שמא יאמר אדם שהמציאות מוכיחה שלא כדברינו, שהרי אם באמת ישא סתם אחת מהנשים שיכולות להתאים לו, אם כן שוב אין מיוחדת אשתו על פני נשים אחרות, וכשם שנשא אותה יכולה היה לשאת אחרת, וכיצד אנו אומרים שהיא אשתו המיוחדת לו.
כבר קדמוהו חז"ל, ואם הוא חושב שיכול היה להנשא כמעט לכל אחד, חז"ל חשבו אחרת, ואמרו שבעיני הקב"ה היא "מלאכה קשה" 2 למצוא איש ואשה שיתאימו להיות נשואים, בלא שיתפרק התא המשפחתי, מידית:

רבי יהודה בר סימון פתח (דרשתו) (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה -
מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: "לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?
אמר לה: לששת ימים כדכתיב (שמות כ) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ".
אמרה לו: מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?
אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים, בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני.
אמרה לו: ודא הוא אומנתיה (וכי זו היא אומנותו)?! אף אני יכולה לעשות כן, כמה עבדים כמה שפחות יש לי, לשעה קלה אני יכולה לזווגן.
אמר לה: אם קלה היא בעיניך, קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף!
הלך לו ר' יוסי בר חלפתא. מה עשתה נטלה אלף עבדים ואלף שפחות והעמידה אותן שורות שורות, אמרה: פלן יסב לפלונית ופלונית תיסב לפלוני (פלוני ישא פלונית, ופלונית תנשא לפלוני), וזיווגה אותן בלילה אחת.
למחר אתון לגבה (למחורת באו אליה) דין מוחיה פציעא (זה מוחו פצוע), דין עינו שמיטא (זה עינו שמוטה), דין רגליה תבירא (זה רגלו שבורה).
אמרה להון (להם): מה לכון (מה ארע לכם)?
(ענו לה:) דא אמרה לית אנא בעי לדין (שפחה זו אמרה אין אני רוצה בבעל זה), ודין אמר לית אנא בעי לדא (ועבד זה אמר, אין אני רוצה באשה זו).
מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לית אלוה כאלהכון (אין אלוה כאלהיכם) אמת היא תורתכון (תורתכם) נאה ומשובחת יפה אמרת.
אמר: לא כך אמרתי לך אם קלה היא בעיניך קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף,
הקב"ה מה עושה להן מזווגן בעל כרחן שלא בטובתן, הה"ד (זהו שכתוב): (תהלים סח) אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות, מהו "בכושרות"? - בכי ושירות, מאן דבעי אומר שירה (מי שמסכים ורוצה בזיווג אומר שירה משמחת הזיווג) ומאן דלא בעי בכי (ומי שאינו רוצה, על כורחו ישא את זיווגו, ואפילו בבכי)
(בראשית רבה פרשה סח אות ד)

סיכום
לכל אדם בת זוג הראויה לו משמים, ואיתה הוא נועד לבנות את ביתו.
על האדם לעשות השתדלויות גשמיות ולהעמיד את בחירתו בפני קריטריונים ראויים, כי כך הוא רצון ה'.
יחד עם זאת, לא מוטל על האדם לברר מי היא אותה האחת, להפך, עצם זה שלבסוף, אחר ההשתדלויות הנ"ל, התחתן עם אותה האשה - זו הראיה שהיא היא בת זוגו.

יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ (משלי ה, יח).


^ 1 נראה שאותה ההארה בדר"כ היא התלהבות רגשית ולא הארה שמימית. וכשם שבאה ההתלהבות כך גם הולכת אחר זמן. ונמצא שלא הוסיף ולא הותיר בהתלהבותו. אמנם עיין ביעקב לעומת יצחק בתהליך בחירת בת הזוג. אך אין הדבר שיעקב חיכה להארה בזיהוי רחל כאשתו.
^ 2 עיין בספר "אמונה" שהוצאנו, במאמר "מעשה ניסים", בביאור ביטוי זה כלפי הקב"ה.

חזרה למעלה