ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

איש על מחנהו | אתר ישיבה

דף הבית ספריה מועדים שיחות לחנוכה Bookmark and Share



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כסלו ה'תשס"א

איש על מחנהו


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

בהקדמת הנצי"ב לפירושו על חומש בראשית, מבוארת הצדקת הדין הנזכרת בפרשת "האזינו": "הצור תמים פעלו... צדיק וישר הוא". צידוק דין זה נאמר, על פי דבריו של הנצי"ב, על תקופת בית שני, אשר בו היו ישראל חכמים ועוסקים בתורה ובמצוותיה. אם כן מדוע בכל זאת נחרב הבית?- מפני שלא היו ישרים בהליכות העולם וחשדו זה את זה באפיקורסות ושנאו זה את זה, וכך הגיעו לשנאת חינם שהרסה את בית ישראל. הקב"ה איננו סובל צדיקים שאינם ישרים, ולכן הביא את חורבן הבית.
בדבריו מסביר הנצי"ב זצ"ל את סיבת החורבן, אבל עדיין עלינו לחקור מה קרה לחכמים באותו הדור? מדוע נפלו בבור השנאה ולא הגנה עליהם התורה שעסקו בה?

נראה לבאר בטעם הדבר על פי הידוע מברכות השבטים שבירכו יעקב אבינו ומשה רבנו ע"ה. כל שבט ושבט קיבל ברכה מיוחדת לעצמו, דבר המורה על תפקידו המיוחד אך ורק לו בתוך מחנה ישראל. כל שבט זכה לדגל מיוחד שבציוריו נרמזו תפקידי השבט ויעודו. שבט ייששכר לתורה, שבט יהודה למלוכה, שבט זבולון למסחר, שבט נפתלי לזריזות וכו'. וכן על זו הדרך נקבעו הנחלות בארץ ישראל בהשגחה אלוהית שקבעה לכל שבט את חלק הארץ הראוי לשורש נשמתו.

מיוחדים היו הכהנים שלא קיבלו נחלה בארץ, להראות בזה שאין להם תפקיד פרטי בחיי האומה. תפקידם היה למלא באמונה וצדקות את כל בית ישראל, איש על מחנהו ואיש על דגלו, שתהיה עבודת כל אחד במקומו המיוחד לשם שמים. אמנם מתוך שליחותם להשפיע קדושה וצדקות לכל מעלה ובחינה בישראל, קיימת היתה בתוכם אחיזה מסיומת בכל תכונה ותכונה של שבטי ישראל הקדושים. נמצא שבשרשם נאחזו שרשי התורה והמלוכה הנבואה והגבורה וכדומה.

בתחילת בית שני, כאשר התגלתה הגאולה בכוחה לבנין הארץ והמקדש, נתעמעם הזוהר הלאומי ממנה, היות ולא עלו כל בני הגולה ורובם נשארו בחוץ לארץ. עם ישראל לא יכול היה לגלות את צורתו השלמה בהיותו מחוסר איברים, ובזאת אבדה מאתנו בחינת המלכות שבישראל. אין גילוי לכח המלכות אלא בשלמותם של ישראל על אדמתם.
כאשר הגיע תור מלכות יון לשלוט "בכיפה" וחלפה עברה מלכות פרס מן העולם, הגיעו בית ישראל עד משבר. מלכות יון, שהתנשאה להביא לעולם ערכים רוחניים ולמלאות את הכל על פי התוכן המיוחד להם, ראתה את ישראל כבני תחרות בלתי נסבלים. הערכים הרוחניים הברורים והמוצקים שפיעמו בקרב ישראל לא הראו שום סימן לנחיתות כלשהי כלפי יון עם כל גדולי המדע והחכמה שבה. אז פנתה יון בכוחה הגדול, המלכותי, לשבור את עוז ישראל, ועל ידי כך לאבד את המשענת לאמונתו. את אשר נכשלו בכח המוח והרוח ניסו להשיג בכח הנשק והזרוע.

כאשר חשכת יון איימה לכסות בצילה הקודר את כל הארץ, צצה הישועה מפינה קטנה עלומה לא מוכרת לאיש מקודם. משפחת הכהנים אשר במודיעין העמיקה בשורשיה וגילתה משם את ענפי הגבורה והמלכות המכוסים. גדול בניו של מתתיהו, יהודה, גילה את כוח המלכות באישיותו, והנהיג את עם ישראל למלחמת תקומה ותנופה נגד הצר הצורר. בגבורתו ובהשגחת ה' יתברך הדף שטף את עוז הגויים, וזכה לחדש ולחנוך את ירושלים ואת מקדשה. אחיו גיבורי התהילה המשיכו בעקבותיו את מלחמת הגבורה עד שניקו את הארץ כליל משטף האויב שפגע בה ועכר את רוחה.

כאשר זכתה הארץ סוף סוף לתחייתה תחת בניה-בוניה, חזרה התורה להאיר בבית ישראל. הגיע הזמן שיחזרו הכהנים אל מקדש ה', לשאוב מתוכו את אור היראה ולהמשיך בתפקידם הקודם- הפחת הנשמה הקדושה בבית ישראל. אמנם, הכהנים הגיבורים דבקו בדרכם החדשה, דרך המלכות והגבורה, ולא שבו אל משימת הקודש שלשמה נבחרו על ידי הבוחר בעמו ישראל.

טעות זו היתה הרת אסון להם ולכל בית ישראל. משפחת החשמונאים הצדיקים והקדושים, אשר הערו למות נפשם למען ה' ולמען עמו ותורתו, נהרגו עד האחרון שבהם, ורק בזכרוננו נשארו לשם ולתהילה. ובית ישראל, שחסר במשך מאות שנים כוחות נשמה וקדושה המאחדים את ענפי העם מבפנים, ירד לפירוד לבבות וביתו נפל והוכה לרסיסים.

"שבע יפול צדיק וקם" אומר הכתוב במשלי. כוחה של חנוכת המזבח עם הטעות והמפלה שנגרמו בהמשך הזמן, ילמדונו יחד לקח בימינו אלה. אל לנו להסתפק בבנין חלק מהאומה, ויהיה חשוב ככל שיהיה. יש לנו להפריש מאתנו כוחות לכל המשימות הלאומיות, בנין התורה במלוא גובהו וקומתו הראויים להר קודש זה, ובנין האומה- כוחה, גבורתה, תפארתה והדרה- ככל הראוי לעם ה' הקדוש. ובייחוד את אנשי הקודש המרימים את כוחה של האמונה והיראה ומפיחים עוז ואמונה, הן בקרב לומדי ההלכה ופוסקיה והן בקרב עמלי הארץ ובוניה, חייליה בכל צבא עבודת ה'.

אשרינו שבדור תקומה אנו חיים, וגדול יהיה אושרנו אם נזכה להשתתף בכל כוחנו לבנו, נפשנו ומאדנו בבנין בית ישראל על כל חלקיו הרוחניים והגשמיים גם יחד.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il