בית המדרש

  • שירות לאומי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

השכלה מקצועית כשרות לאומי

השכלה מקצועית כשרות לאומי, ניתוח עלות מול תועלת , מקצועיות , אבטלה, סיכום: עלות מול תועלת, מבט לאומי רחב , רמת ההשכלה הלאומית, שמירה על ערך ההתנדבות לאחר תום הלימודים, הצעה לשירות לאומי לאחר הלימודים, הצעה להתנדבות במקביל ללימודים

undefined

הרב אליעזר מלמד

שבט תשס"ח
8 דק' קריאה
השכלה מקצועית כשירות לאומי 1
במסגרת השירות הלאומי באים לידי ביטוי ערכים נעלים ומקודשים כמו התנדבות, מסירות ועצמאות. ומעל לכל - השירות הלאומי מביא לידי ביטוי את המחויבות של כל אחד מישראל כלפי הכלל. בשנותיה הראשונות של המדינה אי אפשר היה לעמוד באתגרים הלאומיים של קליטת העלייה וההתיישבות ללא ההתנדבות של הצעירים. עם זאת, מסגרת השירות הלאומי היא כלי בלבד, שבו עצמו אין קדושה. הקדושה היא בערכים שבאים לידי ביטוי דרכו. ככלי, יש חובה לבדוק מעת לעת את התועלת שבו, והאם ישנה אפשרות לייעל את התרומה למדינת ישראל.
במאמר הקודם אודות השירות הלאומי התייחסתי לבנות הבאות ממשפחות מעוטות הכנסה וברוכות ילדים. הפעם אתייחס להיבט הלאומי-כלכלי (המלצה: מי שאינו אוהב להיכנס לחשבונות מדוקדקים, מוטב שידלג על פרק זה).

ניתוח עלות מול תועלת
בת שירות לאומי עולה למדינה הרבה כסף - קרוב ל- 3,500 ש"ח לחודש. העלות כוללת דיור לחלק מהבנות, נסיעות, דמי מחיה וליווי. סך העלויות הממוצעות לבת (שישנה מחוץ לבית) כ- 2,150 ש"ח לחודש. בתוספת המענק והפיקדון שהוא כ- 600 ש"ח עבור כל חודש, ובתוספת הוצאות גבוהות עבור ניהול, הרי שעלות כל בת למדינה היא כ- 3,000 ש"ח לחודש. בנוסף לכך משקיעה המדינה סכומי כסף נכבדים עבור הכשרת הבנות בקיץ לקראת השירות, ובתוספת חישוב ההשקעה הנדרשת מצד המערכת הקולטת את בת השירות, ניתן לחשב עלות כל בת בכ- 3,500 ש"ח לחודש. אגב, עלות חיילת גבוהה עוד יותר. 2
לעומת זאת, תפוקת העבודה הממוצעת של בנות השירות פחותה מתפוקתן של עובדות בשכר. ראשית מפני שהן מתנדבות, וכדברי הפתגם המפורסם: "אסיא דמגן - מגן שוויא" (רפואה בחינם - חינם שווה). ואף שיש בהתנדבות התלהבות, מכל מקום העובדות בשכר מחויבות יותר לעבודתן, ועל כן הן מקפידות יותר לעבוד בחריצות, לבוא בזמן ולהיעדר פחות. חובה לציין כי גם מקרב בנות השירות הלאומי יש בנות רבות שהן חרוצות ומסורות, ולמרות שהן מתנדבות, עבודתן אינה נופלת במאומה מזו של עובדות בשכר ולעיתים אף עולה עליהן. אולם בסך הכול, התועלת הממוצעת של כלל בנות השירות היא פחותה באופן משמעותי מעבודתן הממוצעת של עובדות בשכר.
בנוסף לכך, במקומות רבים לוקח לבנות חודש או אף מספר חודשים, עד שהן לומדות ויודעות כיצד למלא את תפקידן כראוי. במשך תקופה זו עבודתן פחות יעילה. וכשבכל שנה הבנות מתחלפות, יוצא שאחוז מסוים מתקופת השירות אובד על הכשרת הבנות. גם המערכת הקולטת את הבנות לעבודתן צריכה להשקיע בהדרכתן יותר זמן ומאמץ מאשר בהדרכת עובד רגיל. 3

מקצועיות
הבדל נוסף קשור לרמת המקצועיות. ההבדל שבין מדינות מפותחות ועשירות למדינות נחשלות ועניות, תלוי במידת המיומנות של כוח העבודה שלהן. מורה שלמדה היטב את מה שהיא מלמדת מועילה יותר ממתנדבת שלא למדה. אחות שלמדה בבית ספר לאחיות תורמת יותר ממי שלא למדה. ואמנם יש בנות מוכשרות וחרוצות שגם בלי ללמוד הוראה יועילו מאוד לתלמידותיהן, אבל הן מיעוט. הכלל הוא שככל שהמורות יעברו הכשרה טובה יותר כך הוראתן תהיה איכותית יותר 4 .
לפי הערכתם של מספר מנהלים שבמוסדותיהם משרתות בנות שירות, תרומתה הממוצעת של בת שירות שווה פחות ממחצית תרומתה של עובדת קבועה ומקצועית בשכר. מורה מוסמכת עולה בתחילת עבודתה כ- 4,000 ש"ח לחודש, וכן אחות. מדוע אם כן שהכסף המושקע בשירות הלאומי, בעלות של כ-3,500 ש"ח לחודש, לא יופנה ישירות לבתי הספר ובתי החולים, כדי שיוכלו להעסיק בו עוד מספר עובדים מיומנים בשכר?

אבטלה
בנוסף לכך, כבר מספר שנים שמדינת ישראל מתמודדת עם בעיה קשה של אבטלה. כתשעה אחוזים מכוח האדם אינם מוצאים עבודה. מצב זה יוצר תסכול נורא וגורם למשברים אישיים ומשפחתיים שעלולים להשפיע לרעה גם על הדור הבא. גם מבחינה כלכלית האבטלה גורמת נזק למדינת ישראל. המדינה משלמת לרבים מהמובטלים דמי אבטלה של כ-2,000 ש"ח ויותר לחודש. האבטלה גורמת גם לאובדן תשלומי מיסים וארנונות בשווי רב. אילו במקום להחזיק את המתנדבות ב-3,500 ש"ח לחודש היו משלמים סכום זה למובטלים, שהיו עובדים במקום בנות השירות, היה בכך משום תרומה לפתרון בעיית האבטלה וחסכון משמעותי של לפחות 2,000 ש"ח לחודש על כל אדם לאוצר המדינה. 5
כיום ישנן נשים רבות, מוכשרות וחרוצות, שסיימו לימודי הוראה או לימודי אחיות, למשל, ולא מצאו מקום לעבוד. באותם התקציבים שמחזיקים כיום את בנות השירות הלאומי היה אפשר להעסיקן, ובכך להשביח את מערכות החינוך והבריאות וגם לחסוך כסף לאוצר המדינה.
ואמנם יש עבודות פשוטות שאינן מתאימות למורות ואחיות מוסמכות, אבל גם בין מחפשי העבודה יש רבים שאינם מקצועיים, והיו שמחים לקבל עבודה קבועה כדי לפרנס את משפחתם ולשקם את כבודם העצמי.

סיכום: עלות מול תועלת
לפי הערכתם של כמה אישים שמעסיקים בנות שירות, עבודתן הממוצעת שווה כאלפיים ש"ח לחודש. כלומר, בתשלום של אלפיים ש"ח אפשר היה להעסיק עובדת בחצי משרה שתתרום את אותה התרומה של בת השירות. לעומת זאת, המדינה מוציאה על בת שירות כ-3,500 ש"ח, ועוד מפסידה כ-2,000 ש"ח על כל מובטל שרוצה לעבוד ולא מוצא מקום, וצריכים לשלם לו דמי אבטלה ולפוטרו ממיסים וארנונות. נמצא שההפסד הממוצע לחודש על בת שירות לאומי הוא בין 1,500 ל-3,500 ש"ח.
אגב, פקידי האוצר יודעים שהחזקת השירות הלאומי אינה משתלמת לקופת המדינה. אלא שנציגי הציבור הדתי בכנסת עומדים על זכותן של הבנות הדתיות לשרת שירות לאומי, ופועלים להכנסת תקציב ייחודי של כמה עשרות מיליוני ש"ח בכל שנה עבור החזקת הבנות. 6
כדי שלא תיפול רוחן של בנות השירות הלאומי לעומת חברותיהן שבצבא, נציין שבת שמשרתת בצבא עולה למדינה בממוצע כמעט כפול מבת שירות לאומי, ולעומת זאת תרומתה הממוצעת פחותה, מפני האבטלה העצומה שבקרב החיילות. 7

מבט לאומי רחב
גם במבט לאומי רחב, הדבר החשוב ביותר למדינה מבחינה כלכלית-חברתית הוא שיהיו בה כמה שיותר עובדים משכילים. לדוגמא, התל"ג (התוצר הלאומי הגולמי) של מדינת ישראל שווה בערך לתל"ג של מצרים, ירדן וסוריה גם יחד. זאת כאשר במדינת ישראל מתגוררים רק כחמישה מליון יהודים ואילו בארצות הללו מתגוררים יותר ממאה מיליון ערבים, ולמרות שלמדינת ישראל שטחים מזעריים, ואילו למדינות הללו שטחים נרחבים ובהם נפט ושאר מחצבים. כלומר, העובד היהודי במדינת ישראל שווה מבחינה כלכלית בערך פי עשרים מאשר שכנו. וכך בכל העולם, בארצות המפותחות אדם מייצר הרבה יותר מאשר בארצות הנחשלות - בהתאם לרמת ההשכלה הממוצעת של האוכלוסייה.
וכמו שכל עובד משכיל נוסף מעצים את כוחה של מדינת ישראל, כך גם תוספת שנתיים עבודה של עובד משכיל ומקצועי מעצימה את כוחה. כלומר אם אדם עובד כארבעים שנה עד הפנסיה, תוספת של עוד שנתיים היא תוספת של 5% לכוח העבודה המשכיל והמקצועי, דבר שיש לו משקל אדיר לעוצמתה הכלכלית של ישראל.
גם ויתור על שנת שירות יחידה והקדמת הלימודים האקדמאים תתרום 2.5% לכוח העבודה המשכיל, וגם לכך יש משקל כלכלי גדול לטובתה של מדינת ישראל.
במשפחות הדתיות, ברוכות הילדים, האמהות נשארות בבית בחלק מן השנים. עובדה זו רק מעצימה את משקלן היחסי של אותן שנתיים לעומת שאר שנות עבודתן.

רמת ההשכלה הלאומית
בנוסף לכך, איחור גיל הלימודים האקדמיים גורם ללא ספק לאחוז מסוים של הבנות (להערכתי כעשרה אחוז) שלא להתחיל בלימודים הללו או שלא לסיימם. וכמה סיבות לכך: חלק מהבנות מתחתנות ומתקשות לעמוד בעומס הלימודים עם אתגרי המשפחה, וחלקן מתקשות להתיישב מחדש על ספסל הלימודים לאחר שיצאו ממסלול הלימודים.
חשוב לציין, שאין בדברים אלו ח"ו פגיעה באותם אנשים טובים ויקרים שאינם מתאימים ללימודים אקדמיים. כל ציבור מורכב ממגוון של אנשים, בעלי כשרונות שונים, וכל קבוצה תורמת ומעשירה את כלל הציבור (לא כאן המקום להרחיב בנושא חשוב זה). אולם מבחינה כלכלית, המנוע המרכזי הוא רמת ההשכלה. ולאחר שהמנוע הזה מפותח כראוי, גם כל שאר המרכיבים של החברה משגשגים יחד אתו. ולכן החברה צריכה לדאוג שהמתאימים ללמוד לימודים גבוהים בתחומים התורמים לחברה ולכלכלה - ילמדו. וככל שיתחילו ללמוד מוקדם יותר, כך יזכו רבים יותר להשכלה גבוהה ואיכותית.
נמצא אם כן שבעקבות השירות הצבאי והלאומי מפסידה המדינה כ-15 אחוז מכוח העבודה המשכיל והמקצועי שלה בקרב הנשים. מבחינה כלכלית מוטב היה למדינה לו כל אותן בנות היו מקדימות את לימודיהן האקדמיים, ואחר כך עובדות בשכר. 8

שמירה על ערך ההתנדבות לאחר תום הלימודים
אמנם, שיקולים אלו, שהם כלכליים בלבד אינם משקפים את מכלול השיקולים. לעיתים מוטב למדינה להמשיך את מסורת ההתנדבות, למרות שאין בה תועלת מעשית, מפני שהיא משמרת את הזיקה של היחיד אל הכלל, ומחזקת את הלכידות החברתית. אולם לשם כך אפשר להציע דרכים נוספות לחיזוק ההתנדבות.

הצעה לשירות לאומי לאחר הלימודים
אפשר להציע כי כל אותן בנות שמעוניינות בלימודים אקדמאים יקיימו את השירות הלאומי שלהן לאחר תום לימודיהן. בכך יתרמו תרומה איכותית יותר למדינה, ותפוקת עבודתן תעלה על עלות אחזקתן. בוגרות המכללות, למשל, יתנדבו בבתי ספר, משפטניות יתנדבו בעזרה משפטית לחלשים, ועובדות סוציאליות יסייעו בחיזוק משפחות חלשות. מן הסתם רבות מן הבנות כבר יהיו נשואות, אבל תרומתן לא תהיה פחותה עקב כך, מפני שאם המדינה תעניק להן 2,500 ש"ח לחודש (כפי עלות ההחזקה השוטפת של בת שירות לאומי), ובנוסף לכך בתום שנת השירות יקבלו מענק כפי שנותנים כיום, הן יוכלו לעבוד במסירות.
בשירות הלאומי אחר תום הלימודים המקצועיים ישנו יתרון נוסף. הבנות המקצועיות יופנו על ידי הגורמים הממלכתיים אל היעדים הלאומיים המועדפים, ויש סיכוי שהאתגר ימצא חן בעיניהם, ושנת השירות תהיה השער לעבודה שיש בה תרומה מפוארת לחברה שתימשך עשרות שנים.
מתאים מאוד לרוח היהדות, שמסלול העבודה יפתח בשנת התנדבות. התורה מחנכת אותנו לכך בכמה וכמה מצוות, כדוגמת הבן הבכור שהוא מקודש, ומתוך כך שאר הילדים גדלים ומתחנכים בקדושה. וכן את הפרי הראשון מקדשים למצוות הביכורים, וכך הפירות שגדלים בשנה הרביעית לעצים, מקודשים לאכילה בטהרה בירושלים, ומתוך כך אכילת כל הפירות האחרים מקבלת השראה והכוונה טובה.

הצעה להתנדבות במקביל ללימודים
עוד ניתן להציע, כי במקביל לשנות הלימודים, יבנה מסלול התנדבות רשמי וממוסד. כשבמשך חודשי הלימוד תתנדבנה הבנות מספר שעות בכל שבוע, ובתקופת החופש הארוך, תתנדבנה הבנות רוב שעות היום. כך תוכלנה הבנות להתנדב ולהתקדם בלימודים בלא לאבד שנה יקרה. וכמובן, תוך כדי לימודיהם, יתפתחו, ותרומתן ההתנדבותית תושבח. והבנות יוכלו לבחור האם לשרת לפני הלימודים, במקביל ללימודים או אחריהם.
ושוב אחזור ואדגיש כי דברים אלו נועדו לחשיבה מחדש, אבל בשום פנים אין בהם ביקורת על כל אחת מהבנות היקרות שמתוך כוונה טהורה וטובה מחליטה להתנדב למען עמה במסגרת השירות הלאומי.


^ 1. בתחילה הכנתי סדרה של שלושה מאמרים על נושא זה. כאשר המאמר הראשון פורסם בי"ג אייר תשס"ו, והשני, הוא זה שלפנינו, בכ"ז אייר תשס"ו, והשלישי בד' סיון תשס"ו. ולאחר מכן הגיעו תגובות ואליהן התייחסתי בי"ט סיון, ושוב בג' תמוז.
^ 2. בשנים האחרונות משרתות במסגרת השירות הלאומי כ-8,000 בנות בשנה. מתוכן כ-3,500 מתוקצבות ישירות דרך משרד החינוך והרווחה. השאר מתוקצבות על ידי בתי חולים, עיריות, עמותות ומוסדות ציבור אחרים (תקנים פרטיים). אותן 3,500 שמתוקצבות ישירות מחושבות לפי 2,150 ₪ לחודש. במידה והבת מתגוררת בבית הוריה, היא מתוקצבת ב-1,400 ש"ח לחודש. כך בערך העלות של שאר הבנות שמתוקצבות דרך מה שנקרא 'תקנים פרטיים'. בנוסף לכך ישנה עלות ניהול, הכשרה, מענק ופיקדון.
^ 3. גם זה עולה כסף, שכן עובדים בשכר משקיעים חלק מעבודתם כדי להכשיר וללוות את בנות השירות הלאומי בהתנדבותן. ולכן בסך הכל אפשר להחשיב את עלות בת שירות לאומי בכ-3,500 ₪, אף שההוצאה הישירה על כל בת קרובה יותר ל- 3,000.
^ 4. הדבר בולט בבנות המשרתות במערכת החינוך, בה המדינה מממנת כ-3,000 תקנים, מאחר ובתי הספר פועלים 'נטו' כשמונה וחצי חודשים, בהפחתת החופשות הרבות ובהתחשב בתקופת ההסתגלות של הבת, התקופה היעילה בה מפיקים תועלת מעבודת הבת אינה עולה על שישה-שבעה חודשים. המדינה מממנת את כל השנה כולל החופשות, שבהן רבות מן הבנות מובטלות רוב הזמן.
^ 5. שאלה: אם כל בנות השירות הלאומי ילכו מיד ללימודים גבוהים ובמקומן יקבלו מובטלים, כשאותן בנות יסיימו את לימודיהן תחזור בעיית האבטלה לקדמותה? תשובה: ככל שיהיו יותר עובדים מקצועיים במשק, כך הוא יוכל להתרחב יותר, ויווצרו על ידי כך יותר מקומות תעסוקה. אמנם זה דורש תכנון לאומי, וכשהתכנון לקוי, אכן נוצרת אבטלה בקרב לומדי מקצועות מסוימים. מכל מקום, עובדה היא שבדרך כלל, רוב המובטלים באים מקרב המגזר שאינו משכיל ומקצועי.
^ 6. דרך משל, אם הוסכם במשא ומתן שלפני הגשת התקציב, כי נציגי המפד"ל יתמכו בתקציב תמורת שלוש מאות מיליון, הרי שכחמישים הולכים לישיבות תיכוניות, שלושים לאולפנות, שלושים לישיבות ההסדר, עשרים למכינות, וכחמישים מיליון לבנות השירות הלאומי.
^ 7. טענו כנגד חישוב זה, שאמנם מורה או אחות מתחילה מקבלת כ-4,000 ש"ח בחודש, אבל זה הנטו ועלות המעביד גבוהה יותר. ואע"פ כן עדיין אין מדובר בעלות של למעלה מ-5,000 ש"ח בחודש, והתועלת מעובדת מקצועית כפולה (על פי הערכת אישים שמעסיקים בנות שירות לאומי בבתי ספר), הרי שבמקום להוציא כ-7,000 ש"ח בחודש עבור שתי בנות בשירות לאומי עדיף להשקיע בעובדת מקצועית 5,000 ₪. ואם אותה מורה מקצועית מקבלת דמי אבטלה, הרי שבאותו זמן המדינה צריכה לתת לה דמי אבטלה, וההפסד לקופת המדינה כ-4,000 ש"ח לחודש.
^ 8. אף שהדברים נכונים בשיקול הכלל-לאומי, מבחינת מוסדות מסוימים ביטול השירות הלאומי יגרום נזק. מפני שאין שום ודאות שהמדינה אכן תעניק לאותם המוסדות את הכסף שיחסך בעקבות ביטול השירות הלאומי. לדוגמא, אולפנות שמקבלות בנות להדרכה, או תנועות נוער שמקבלות בנות לריכוז סניפים, יתכן שבלא השירות הלאומי לא יקבלו תקצוב נוסף מהמדינה ויקשה עליהם לקיים את פעילותם השוטפת. ועל כן, נכון שאלו שרוצות להתנדב ילכו תחילה להתנדב במערכות הללו. בנוסף לכך דווקא במערכות אלו, תרומתן של בנות השירות לאומי יחודית, שכן קשה למצוא בחורה מבוגרת יותר שתתאים להדרכה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il