בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יהודה בן הדסה

כיצד מתחנכים לכיבוד הורים?

"אני אומרת לך, אסתר, הילדים של היום הם לא כמו הילדים של פעם. פעם היה כבוד להורים - היו קמים לפניהם, מנשקים להם את הידיים ושומעים בקולם. היום, מה אני אגיד לך, אין כבוד. היית צריכה לראות איך הנכד שלי מתנהג לאמא שלו. אבל מה, ראיתי שבזמן האחרון הוא מתייעץ הרבה עם הרב שלו. אולי אני אגיד לו לשאול את הרב - איך מתחנכים לכיבוד הורים"?

undefined

רבנים שונים

יט שבט תשס"ח
4 דק' קריאה
"אני אומרת לך, אסתר, הילדים של היום הם לא כמו הילדים של פעם. פעם היה כבוד להורים - היו קמים לפניהם, מנשקים להם את הידיים ושומעים בקולם. היום, מה אני אגיד לך, אין כבוד. היית צריכה לראות איך הנכד שלי מתנהג לאמא שלו. אבל מה, ראיתי שבזמן האחרון הוא מתייעץ הרבה עם הרב שלו. אולי אני אגיד לו לשאול את הרב - איך מתחנכים לכיבוד הורים"?



טיפול שורש
הרב דוד גרינוולד שליט"א - רב המושב נחלים
כיצד מחנכים למצוות? מרגילים את אדם, בהיותו צעיר לימים, למעשה המצוות. וכיוון ש"אחרי המעשים נמשכים הלבבות" - הרי בעקבות המעשים נחקקים בתוכו פנימה גם הרעיונות, האמונות והערכים.
אולם מצוות כיבוד הורים שונה מכל המצוות, בכך שאינה מְצוה על מעשה מוגדר אלא מִצוה כללית שביטוייה במעשים רבים, ולכן עיקרה ביחס הנפשי. לפיכך, החינוך לכיבוד הורים הוא בעיקר על ידי ביסוס וחיזוק הערכים מהם נובעת מצוה זו .
שלושה מניעים למצווה זו : דתי, מוסרי ותועלתי: דתי - "הדיבור הזה מכלל הדיבורים החמישה האלוקיים אשר בלוח האחד ולא היה מהדיבורים האנושיים שהיו בלוח השני" (אברבנאל). פירוש: מצוות כיבוד הורים מופיעה בלוחות הברית במחצית הראשונה, שעוסקת במצוות שבין אדם למקום ולא במחצית השניה העוסקת במצוות שבין אדם לחברו. הטעם לקשר של מצוות כיבוד הורים לעבודת ה', נאמר בדברי הרמב"ן, שביאר, שכיוון שיש שלושה שותפים ליצירת האדם והם - ה', אביו ואמו, וכשם שנצטווינו לכבד את הגדול שבהם (ה'), כך נצטווינו לכבד את שני השותפים הזוטרים.
מוסרי - הכרת הטוב. לאדם יש נטייה טבעית להכיר טובה למיטיבים עימו, אך מתוך ההרגל תחושה זאת נשחקת והולכת כלפי אלה המיטיבים עימו בקביעות. לכן דווקא כלפי ההורים שהביאו את האדם לעולם ודואגים לכל מחסורו - רגש זה איננו פעיל, ועל האדם לעורר אותו תוך שהוא מתגבר על ההרגל.
תועלתי : א. "למען ייטב לך" - "כי בניו אחרי כן יכבדוהו גם כן, כמו שהוא מכבד לאביו יען וביען במידה שאדם מודד מודדים לו" (אברבנאל).
ב. "יקבל מהם הדיעות והאמונות האמיתיות" - העברת המסורת מדור לדור (אברבנאל).
ג. "תיקון קיבוץ הבית הוא התחלה לקיבוץ המדינה" (רלב"ג). פירוש: חברה בריאה מורכבת מתאים משפחתיים בריאים וכדי לקבל משפחה בריאה חובה לכבד את ההורים.
עיקרון חשוב נוסף בחינוך למצוה זו הוא המשנה באבות האומרת "איזהו המכובד - המכבד". כלומר הדורש בכבוד עצמו, מביא ביזיון על עצמו, היפך המבוקש. וכך גם ההורים אם ירצו להיות מכובדים... עליהם לכבד...
ובנוסף - אדם הלובש מחלצות ועוטה מסכה על פניו, יוצא מביתו ומתכבד בפי הבריות, וכששב לביתו הוא פושט את אדרתו ומסיר את המסכה מעל פניו, כאן הבן שואל מה נשתנה, ובאחת יאבד ההורה את כל כבודו בעיני בני ביתו.

גדול לימוד המביא לידי מעשה
הרב אהרון הראל שליט"א - ראש ישיבת שילה
לפני כשנתיים, פנה אלי תלמיד כיתה י"ב בשאלה: "אני מעוניין", כך כתב, "ללמוד בשנה הבאה בישיבה הנמצאת במקום 'מסוכן', והורי מתנגדים. האם אני צריך לשמוע להם"?
עניתי לו, שלא רק שהוא אינו צריך לשמוע להם, כמבואר במפורש בשו"ע (יו"ד סי' ר"מ סע' כ"ה), אלא שאף אסור לו לשמוע להם, ועליו ללכת ללמוד במקום בו ליבו חפץ, ולחזק בכך את מתיישבי ארץ ישראל.
אך, בשיפולי הדברים הוספתי לו את המשפטים הבאים:
"אשרינו! אשרינו שזכינו לגדל נוער נפלא כזה, שמה שמטריד אותו זה: כיבוד אב ואם, איך לא להיות כפוי טובה, איך להצליח לעשות את רצון ה' ואת רצונו הפנימי שמורה לו לִגלות למקום תורה, בלי לפגוע בהוריו. נפלא! עצם השאלה שלך כבר מרוממת את מצב הרוח שלי! ולא רק זה, אשרינו שהנוער הזה גם מגדיל ראש, וחש כזאת מחויבות להוריו, אפילו יותר מאשר הדרישה ההלכתית. אשרינו, ואשריך, ואשרי הוריך! אשריך, שלב טהור נתן לך אלוקים, ורוח נכון חידש בקרבך. אשרי הישיבה שתזכה שתחבוש את ספסליה, ואם ירצה ה', תזכה לעלות במעלות התורה והעבודה".
זו לדעתי גם התשובה לשאלה - כיצד ניתן לחנך לכיבוד הורים. בעולם בו מחנכים ליראת שמים ואהבת ה', ממילא נבנית גישה מכבדת כלפי ההורים. הרי ממקור נותן התורה נצטווינו לכבד את ההורים וליראה מהם, ומי שמקפיד על כל תג ותג בהלכה, וודאי יקפיד גם על מצוה זו. לא פלא לכן, שבציבורנו, צבור שומרי התורה והמצוות, קיים יחס של כבוד והערכה כללית להורים.
אלא, שלפני כל זה, צריכה לבוא הקומה הבסיסית: לימוד הלכות כבוד אב ואם.מי שעוסק בלימוד הלכות אלו, בעיון, ממקורן בש"ס, בראשונים ובאחרונים, ובכל ספרות הפוסקים, יונק לתוכו את הצורך בכיבוד ואת חשיבותו. הוא לא רק יודע יותר טוב כיצד לכבדם על פי ההלכה, אלא אף מתחזק במחויבות לכבדם , כפי שאומר החזון איש זצ"ל בספרו 'אמונה ובטחון' שעל ידי לימוד הלכות בין אדם לחברו, אדם קונה קניין מוסרי בחובת קיומן.
ועל ידי קיום מצוה חשובה זו, נזכה לקיום השכר המיועד, באופן פרטי, ועוד יותר מכך באופן ציבורי - 'לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ' (דברים פרק ה).

הכרת הטוב
הרב חברון שילה שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר עתניאל
הכרת הטוב! הודאה לה' על כל דבר טוב שיש לנו. קמתי בבוקר - אני מודה. התלבשתי, אני מברך ומודה, ראיתי את האור בחוץ ושוב אני מברך. אני עומד בתפילה ואומר "מודים אנחנו לך... על נפלאותיך וטובתך שבכל יום תמיד ערב ובקר וצהרים...", גם על הטוב שבמדינה אני מודה, ועל התחלת זריחת הגאולה אני מודה.
יש רע, יש פגמים, יש הרבה דברים שצריך לתקן, אבל לרגע אחד אינני שוכח להודות לה' על כל הטוב שגמלני.
אדם החי בתודעה כזאת, ברור שכך ינהל את חייו גם כלפי הוריו. אני מודה לכם על כך שבזכותכם באתי לעולם , אני מודה על האוכל שקבלתי כאשר הייתי קטן, אני מודה על הבגדים והשמיכות, על השבחים ועל הנשיקות...
נכון לא תמיד הכל ורוד. יש שזכו לילדות מאושרת ויש שעברו קשיים ועלבונות. אולם אין אדם שאין לו על מה להודות להוריו, ולוּ רק על עצם חייו . נחנך את עצמנו לתקן את הרע, מתוך הודאה על כל דבר טוב, ומתוך כך נוכל לחנך את עצמנו לכבד את ההורים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il