ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הושטת יד לאישה ;">

דף הבית בית מדרש הבית היהודי צניעות Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

סיון תשס"ח

הושטת יד לאישה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
רבקה בת צילה

שאלה:
כיצד יש לנהוג כשאישה מושיטה יד לשלום לגבר, או להיפך? שומרי מצוות נתקלים בשאלה זו פעמים רבות במקום עבודתם או במסגרת קשרים חברתיים שיש להם עם חילוניים. האם חשש לפגיעה אישית הוא שיקול שיש להתחשב בו, ואם כן - עד כמה?


תשובה:
גילוי עריות הוא איסור תורה חמור. הפוסקים נחלקו - האם גם קירבה לעריות כנגיעה באישה אסורה מן התורה, או שהמקור לאיסור הוא דרבנן. אלא שגם אם נאמר שהאיסור מן התורה - אחרונים רבים סבורים שאיסור קירבה תלוי בכוונה, ואם אינו נוגע באישה דרך תאווה - אין איסור קירבה מדאורייתא.
שאלה מעשית מאוד באה על פתרונה לאור עיקרון זה: הרב פיינשטיין כתב אודות תחבורה ציבורית בשעות העומס, "שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה להיזהר מנגיעה ודחיפה בנשים", שכיוון שאין כאן דרך תאווה וחיבה, אין לאסור הנסיעה. לכן התיר אפילו לשבת ליד אישה כשאין מקום אחר. וכתב שאם יודע שיבוא לידי הרהור, יימנע מנסיעות כאלה. ואם חייב להגיע לעבודתו - יתחזק להרהר בדברי תורה.
אך לגבי נתינת יד כתב שאמנם יש מיראי ה', המקלים לתת יד לאישה כשהיא מושיטה להם, שלדעתם אין זה דרך חיבה ותאווה. אבל למעשה קשה לסמוך על זה.
סברת המקלים היא כדברי כמה אחרונים שאיסור הושטת יד לאישה אינו אלא משום הרהור, ונאסרה רק אם נתכוון הנוגע להנאת איסור. ולמרות שמקצת נשים יודעות מאיסור זה ואינן מושיטות ידיהן לאיש, רובן אינן יודעות שהדבר אסור, ונותנות יד לפי תומן, ואין לך ביוש גדול יותר מזה וגדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. גם הרב אונטרמן שהיה הרב הראשי לישראל, לחץ יד לאישה שהושיטה לו ידה לשלום. ואמר שאינו מקל בנגיעה, אלא מחמיר בכבוד הבריות!
גם בקהילות ספרד התקיים מנהג דומה, והוא מנהג הנשים לנשק את גב ידו של החכם בצאתן מתפילת ליל שבת, כפי שעושים הגברים. הבן-איש-חי הצדיק מנהג זה כיון שעושות כן לכבודה של תורה וכוונתן למצוה, כמו נשיקה שנושקות לספר תורה. וכיוון שמתכוונות לשם שמים, אין בזה חשש. אך יש מחכמי הספרדים ובתוכם השדי-חמד, ששללו מנהג זה לגמרי.
אמנם, כשאנו עוסקים במציאות החיים כגון מקום עבודה, יש לחשוש ל'מדרון חלקלק', דהיינו: תחילתו בלחיצת יד שלא להנאה ועל מנת שלא לבייש, וסופו בחוסר רגישות לגדרי הצניעות ובאי הקפדה על תנאי ההיתר. לכן נראה שאמנם באופן עראי ובלית ברירה - כשמזדמנת מציאות בה אין אפשרות להימנע מלהושיט יד בלא לבייש את הצד השני - יש על מי לסמוך. אך אין להתיר נגיעה באותן נשים שאדם נמצא עימן בקשרי עבודה קבועים, ואין לאמץ הנהגה זו כחלק מהתנהגות שגרתית. הוא הדין גם בנשים, הנתקלות בגברים המושיטים להן יד. על הגברים והנשים להבהיר במקום העבודה ובכל מצב דומה, שאינם מושיטים יד לבני המין השני. כך יימנעו גם מאי נעימות וגם מבעיות הלכתיות חמורות העלולות להיווצר במשך הזמן.


מתוך הספר "רעך כמוך - בירור הלכתי בסוגיות שבין דתיים וחילוניים", שיצא לאור בהוצאת ישיבת ההסדר רמת-גן.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il