ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מנהיגות משה ומנהיגות יהושע

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש במדבר פנחס Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

תמוז תשס"ח

מנהיגות משה ומנהיגות יהושע


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג

בפרשתנו מתחולל המהפך המנהיגותי, משה מסיים את תפקידו ולא יכנס לארץ. יהושע הוא המנהיג שיוביל את העם לא"י.
וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (במדבר כ"ז יח).

ה"משנה למלך" (ר' יהודה רוזאניס) בספרו פרשת דרכים מביא מדרש:
"אלמלא היה משה רבנו נכנס לא"י לא היה נחרב בית המקדש ולא היתה אומה ולשון שולטת בישראל"
(דרך הקודש דרוש שמיני עמ' צח)
הוא מקשה על מדרש זה, הרי ביהמ"ק חרב בגלל ג' העבירות החמורות, בעיקר עבודה זרה, כיצד כניסתו של משה רבינו ע"ה לא"י היתה מונעת את החורבן?
ה"משנה למלך" מחדש ע"פ הפסוקים:
"כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת: הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְקֹוָק אֱלֹקיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְקֹוָק אֱלֹקיךָ" (דברים ד' כב-כג)

קשה איך "אנכי מת" זו סיבה לאזהרה על עשיית פסל? הוא מתרץ שמשה אמר לעם ישראל "אלו נכנסתי לא"י אזי בזכות "ארץ ישראל" הייתי מבטל את "יצרא דעבודה זרה" " וממילא לא היה צורך באזהרה שלא לעבוד ע"ז. לכן ביאתו של משה לא"י היתה מונעת חורבן בית המקדש.
מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל ('הרבנות והמדינה' עמ' 310 במאמר התורה והארץ) מוסיף מימד נוסף בהבנת חז"ל כיצד הנהגת משה היתה מונעת החורבן? היכן טמון כשלונו של יהושע? הוא מסביר כי הכניסה לארץ אחרי ארבעים שנות נדודים במדבר, סימנה מעבר חד מצורת חיים שכולה תלויה בנס, לאורח חיים שנראה טבעי במבט חיצוני. מן מן השמים שהיה בו גילוי שכינה יום יומי, עמוד האש ועמוד הענן במדבר, לעומת חיים בארץ ישראל כשיש צורך להלחם, להוריש ולהתנחל בה. שם בארץ ישראל המשימה תהיה להכיר שהכל מן השמים גם בתוך תנאי החיים שנראים במבט חיצוני, כחיים טבעיים כדרך כל האומות.
כדי להשריש בעם ישראל את ההבנה שגם באורח החיים החדש הכל תחת השגחה אלוקית, הכיבוש של יריחו היה בדרך נס. שבעה ימים סובבו את העיר כשהארון ובו שני לוחות הברית הולך לפניהם. ביום השביעי נפלה העיר לקול תקיעות שופר ללא כל מלחמה. כדי להטמיע בקרב העם השקפה זו, הכריז יהושע חרם על השלל ואסור בניה מחדש של העיר.
זה לא הספיק, לכן ציוה הקב"ה את יהושע בתחילת דרכו, ציווי שאמור ללוות אותו ואותנו בדרך החיים המיוחדת בא"י::
"לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל"(יהושע א' ח)

ציווי זה לא קוים במלוא עוצמתו. לכן התגלה "שר צבא ד' עם חרב שלופה והכריז 'עַתָּה בָאתִי' " (שם ה' יא) - על דברי תורה (עיינו מגילה ג' ע"א). גם כשהיום מוקדש לכבוש הארץ, הרי הלילה צריך להיות קודש להתעמקות בלמוד תורה.
כותב מרן הגר"ש ישראלי (שם):
"אי העמדת העסוק בתורה במרכז החיים עם ראשית הכבוש היא שגרמה כנראה לכך שהעם לא יחזיק מעמד בנסיונות שיעמדו לפניו בתנאים החדשים והביאתו בסופו של דבר להכשל גם בשלשת עברות היסוד: עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, שהובילו בסופו של דבר לחורבן ביהמ"ק ולשליטת הגויים בישראל".

לעומת הביקורת על יהושע, אנחנו מוצאים אצל משה רבנו בהסבריו לחותנו יתרו את התופעה שהעם עומד עליו מבוקר עד ערב, "כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים" (שמות י"ח ט"ו).
בית הדין אינו רק מקום לפתרון סכסוכים, זוהי מסגרת מעשית שעל ידה לומדים את חוקי האלוקים ותורותיו. פסקי הדין אינם רק כלי להשכנת שלום אלא שעל ידם אנחנו מגיעים לעומק החכמה האלוקית - הצדק האלוקי.
בעל התניא (לקוטי אמרים פ"ה) כותב:
"מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב"ה שאם יטעון זה כך וזה כך יהיה הפסק כך הרי כשאדם יודע ומשיג בשכלו פסק זה כהלכה הערוכה במשנה או גמרא או פוסקים הרי משיג ומקיף בשכלו רצונו וחכמתו של הקב"ה דלית מחשבה תדירא ביה וכו' ".

גם בבית הדין "משפט והלכה בישראל", אנו זוכים מדי פעם לראות ולו במעט, כיצד באמצעות הברור המשפטי מגיעים להכרה בחכמתה האלוקית של התורה.

אילו היינו זוכים ומשה רבנו היה נכנס לא"י הוא היה ממשיך להאהיב את "עסק התורה" על כל
ישראל ולא היינו נכשלים בחטאים שהחריבו את "בית חיינו" - בית המקדש.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il