ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

תשעה באב שחל במוצ"ש ;">

דף הבית בית מדרש מדורים רביבים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אב תשס"ח

תשעה באב שחל במוצ"ש


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב

לזמני היום, שיעורים והלכות לתשעה באב - לחצו כאן

רחצה לקראת שבת חזון
נהגו הראשונים להחמיר שלא לרחוץ בימים שלפני תשעה באב. אולם לקראת שבת חזון נוהגים הכול לרחוץ. למנהג ספרדים מתרחצים כרגיל לקראת שבת חזון, ולמנהג אשכנזים נוהגים לרחוץ במים פושרים, באופן שלא יהיה תענוג מהרחצה אבל גם בלי להצטער ממנה. וכל אחד יכוון את המים באופן כזה שיוכל לנקות היטב את כל גופו כפי שהוא נוהג בכל שבת, אבל לא יתענג מחום המים, ולא ימשיך לעמוד במים מעבר לנצרך לשם ניקוי (ועיין בפניני הלכה זמנים ח, כא).


מנהגי סעודה מפסקת כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול
כאשר ערב תשעה באב חל ביום חול, מתחילים לנהוג מנהגי אבלות כבר בסעודה המפסקת. אין אוכלים בסעודה זו שני תבשילים, אלא לכל היותר אחד. נוהגים לשבת על הקרקע, ואין יושבים בצוותא, אלא כמו אבל שמתו מונח לפניו שהוא יושב לבדו. וגם אם ישבו שלושה ביחד - אינם מזמנים. ומחצות היום שלפני תשעה באב אין לומדים תורה לכתחילה אלא בדברים עצובים הקשורים לחורבן הבית ולדיני אבלות (ועיין בפניני הלכה זמנים ט, א-ג).

דיני ערב תשעה באב שחל בשבת
כלל הוא שאין אבלות בשבת. ולכן אפילו אם תשעה באב חל בשבת עצמה, הצום נדחה ליום ראשון, ובאותה שבת אוכלים בשר ושותים יין ומעלים על השולחן אפילו כסעודת שלמה בשעתו, וכן שרים שירי שבת כרגיל, שאין אבלות בשבת. וקל וחומר שכך הדין כאשר תשעה באב חל ביום ראשון, שבשבת שלפניו נוהגים כבכל השבתות, וכל ההגבלות שנאמרו לגבי ערב תשעה באב שחל ביום חול אינן נוהגות כשחל בשבת.

זמן הביניים שבין שבת לצום
בין השבת לכניסת הצום ישנו זמן ביניים, שבו עדיין לא יצאה השבת ומנגד כבר חלים איסורי הצום. וזאת מפני שספק בידינו אימתי נגמר היום הקודם ומתחיל היום החדש, בשקיעת החמה או בצאת הכוכבים , ואם כן הזמן שבין שקיעת החמה לצאת הכוכבים, הוא ספק יום ספק לילה, ונקרא "בין השמשות". וכיוון שיש מצווה להוסיף על השבת, השבת נמשכת עוד כמה דקות אחר צאת הכוכבים. יוצא אם כן, שמשקיעת החמה ועד דקות ספורות אחר צאת הכוכבים הוא זמן משותף לשבת ולצום. ובאותו הזמן אסור לעשות דבר שייראה כמנהג אבלות, שאין אבלות בשבת. ומנגד, משעת שקיעת החמה נמנעים מדברים שאינם הכרחיים מצד השבת, כגון אכילה, שתייה, רחיצה וסיכה.

סעודה שלישית

לפיכך, בסעודה שלישית אוכלים כבכל שבת, וכן מזמרים שירי שבת כבכל שבת, אולם מפסיקים לאכול ולשתות לפני שקיעת החמה. ואין בזה חשש פגיעה בשבת, מפני שאין חובה מצד השבת להמשיך לאכול סעודה שלישית אחר שקיעת החמה (שו"ע תקנב, י, ע' מ"ב כג). וכן ראוי שלא לשיר שירי שמחה אחר שקיעת החמה, ואין בזה סימן אבלות, הואיל וממילא אין רגילים לשיר שירי שמחה בכל שעה משעות השבת.

רחצה בזמן הביניים
וכן נמנעים מרחיצה וסיכה משקיעת החמה ועד צאת השבת, שכן ממילא אין רוחצים כל השבת. אבל מי שיצא משירותים בבין השמשות, ייטול ידיו כרגיל, שאם לא יעשה כן נמצא שהוא נוהג אבלות בשבת.

החלפת בגדים ונעליים
נשארים לבושים בבגדי השבת ובנעליים, וממשיכים לשבת על הכסא ולומר שלום זה לזה, עד שייצאו שלושה כוכבים בינוניים ויעברו עוד כמה דקות לתוספת שבת. ואז צריך לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ובדיבור זה נפרדים משבת קודש ונכנסים לזמן של חול, וממילא מתחיל הצום. לפיכך מיד אחר אמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" יש להסיר את הנעליים, לפשוט את בגדי השבת וללבוש בגדי חול.
יש נוהגים להסיר את הנעליים כבר בשקיעת החמה, מפני שנעילת הסנדל היא אחד מהדברים האסורים בתשעה באב, וכיוון שממילא אין חיוב ללכת עם נעליים כל השבת, אין פגיעה בכבוד השבת אם חולצים את הנעליים בשקיעת החמה. אבל ברור שאם יהיו שם אנשים שירגישו שחלץ את מנעליו, יהיה בכך איסור, מפני שיראה כמי שמתאבל בשבת. ולכן המנהג הרווח להסיר את הנעליים רק אחר צאת השבת.
כאשר מחליפים את בגדי השבת בבגדי חול, יש ללבוש בגדים שכבר לבשום בשבוע שעבר, מפני שאסור ללבוש בגדים מכובסים בתשעה באב.

תפילת ערבית
נוהגים לאחר את תפילת ערבית שבצאת השבת כרבע שעה אחר זמן צאת השבת שכתוב בלוחות. וזאת כדי שכל המתפללים יספיקו להיפרד מן השבת בביתם, לחלוץ את מנעליהם ולהחליף את בגדיהם לבגדי חול, ולבוא לבית הכנסת לתפילת ערבית וקריאת איכה.

הבדלה בפה
כיוון שיצאה השבת החל הצום, ואי אפשר להבדיל על היין. לפיכך ההבדלה על הכוס נדחית עד לאחר סיום צום תשעה באב. אבל את ההבדלה שבתפילת ערבית - "אתה חוננתנו" כמובן שאומרים. ויש אומרים שטוב שנשים יתפללו ערבית במוצאי שבת זה, כדי שיבדילו ב"אתה חוננתנו". ומי שאינה מתפללת, באמירת "ברוך המבדיל בין קודש לחול" כבר קיימה את מצוות ההבדלה בפה ומותרת לעשות מלאכות (מ"ב תקנו, ב).

ברכה על הנר
מברכים על הנר במוצאי שבת, מפני שברכת הנר אינה תלויה בכוס היין, אלא היא הודאה על בריאת האש שנתגלתה לאדם במוצאי שבת. ונוהגים לברך על הנר אחר סיום תפילה ערבית ולפני קריאת איכה, שאז מדליקים נרות. וגם נשים מברכות על הנר. ואם הן בבית הכנסת ישמעו את הברכה מהחזן וייהנו מאור הנר שידליקו לידן. ואם הן בבית, ידליקו נר ויברכו עליו "בורא מאורי האש" (עיין פניני הלכה שבת ע' 108).

אין מברכים על בשמים
אבל על בשמים אין מברכים. כי כל מה שתקנו לברך על בשמים במוצאי שבת, הוא כדי להפיג את צערה של הנשמה שנפרדה מהשבת, ובתשעה באב אין מקום להפיג צער.
יתר על כן, לדעת רוב הפוסקים אין להריח בשמים בתשעה באב, מפני שיש בזה תענוג, וצריך אדם למעט מתענוגו ביום שנחרב בית מקדשנו. ואמנם יש שהקילו מפני שאינו אחד מחמשת העינויים (מ"א), אבל המנהג הרווח להחמיר כדעת רוב הפוסקים (שו"ע תקנט, ז, שעה"צ תקנו, א).
וגם סיגריות יש אוסרים לעשן בצום (כנה"ג). אמנם למעשה מי שמכור לסיגריות והוא סובל מכך שאינו מעשן, רשאי לעשן בצנעה. אלא שבלא קשר לתשעה באב, עליו לעשות כל מאמץ להפסיק לעשן, כדי שלא לסכן את בריאותו.

הבדלה על כוס בסיום הצום
בסיום הצום, לפני שאוכלים ושותים, צריך להבדיל על הכוס. ומברכים שתי ברכות, על הגפן והמבדיל, אבל אין מברכים על הבשמים ועל הנר.
ואין לאכול קודם אמירת ההבדלה על הכוס, מפני שאמירת "אתה חוננתנו" או "ברוך המבדיל בין קודש לחול" מתירה לעשות מלאכה, אבל לאכול אסור לפני שעושים הבדלה על כוס.
הבדלה לחולה שצריך לאכול בתשעה באב
חולה שצריך לאכול בתשעה באב, לפני שיאכל צריך להבדיל על הכוס. ונכון להבדיל על משקה מדינה. ועדיף שיבדיל על משקה משכר כדוגמת בירה, ובדיעבד אפשר להבדיל על משקה נפוץ כדוגמת קפה (עיין פניני הלכה הל' שבת א, ע' 110). ואם אין לו משקה מדינה יבדיל על מיץ ענבים, שאינו משמח. ובדיעבד יבדיל על יין וישתה מלא לוגמיו (בערך 40 מיל). ואם יש שם קטן שהגיע לחינוך לברכות, מוטב שהקטן ישתה מהיין ולא החולה.

קטן שאוכל בתענית, אינו צריך להבדיל לפני אכילתו.

קידוש לבנה
נוהגים לדחות את קידוש הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לאומרו בשמחה, ובתשעת הימים ממעטים בשמחה. ויש שאמרו שעדיף לדחות את קידוש הלבנה ליום שאחר תשעה באב, כי בעת שיוצאים מהצום עדיין לבושים בבגדי אבל ומעונים מהצום. ואע"פ כן רבים נוהגים לומר קידוש לבנה מיד אחר תפילת ערבית שבסיום הצום. ויש שהסבירו שאדרבה נכון לומר קידוש לבנה במוצאי תשעה באב, כי יש אז קצת שמחה על משיח בן דוד שנולד בט' באב, ומלכות דוד נמשלה ללבנה.
והטוב ביותר לקבוע את זמן קידוש הלבנה כשעה או שעתיים אחר צאת הצום, ובינתיים יאכלו ויתרחצו מעט, וכך יוכלו לקדש את הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים שאם ידחו את קידוש הלבנה ליום המחרת או לשעתיים אחר הצום, יהיו שישכחו לאומרו, אפשר לאומרו מיד אחר הצום.

מנהגי אבלות בי' אב
בית המקדש התחיל להישרף לקראת סיום יום תשעה באב, ורובו נשרף ביום י' באב. וקבעו את הצום על פי זמן תחילת השריפה, אלא שהואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג רוב הספרדים האיסור נמשך כל היום, ולמנהג האשכנזים עד חצות היום בלבד (שו"ע ורמ"א תקנח, א).
לדעת רוב האחרונים, בנוסף לאיסור לאכול בשר ולשתות יין, גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, ואין להסתפר ואין לשמוע מוסיקה משמחת ואין לרחוץ בחמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר. ויש מקילים וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס בלא הגבלה. לכתחילה יש לנהוג כמחמירים, ובשעת הדחק אפשר להקל (עיין פניני הלכה זמנים י, יט).

וכן נוהגים שלא לברך 'שהחיינו' ביום עשירי באב, כדין שלושת השבועות (חיד"א, כה"ח תקנח, ח).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il