בית המדרש

  • מדורים
  • הרה"ג דב ליאור
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

אסף בן ציפורה ברכה

מוסר מלחמה

המוסר האמיתי הוא מוסר של תורה, ולא מה שאנשים מהמיית ליבם והתרגשותם חושבים שזה אנושי, חז"ל אמרו שהמרחם על רשעים, בסופו של דבר עלול להתאכזר על הצדיקים.

undefined

הרה"ג דוב ליאור

יב אלול תשס"ח
2 דק' קריאה
בפרשתנו משה רבנו ממשיך ללמד את כלל ישראל את סדרי התנהגותם בארץ, בייחוד בראשית כניסתם.
בפרשת שופטים עיקר הדגש היה מוסב על צווים ששייכים לכלל ישראל, כמו מערכת המשפט, תפקיד בית הדין הגדול (סנהדרין), משפט המלוכה ומצוות ששייכות למותר והאסור בניהול המלחמה. בפרשת כי תצא נמשכת ההדרכה בנושא שעת מלחמה, אולם לא בנושאים הקשורים בעצם המלחמה וניהולה, אלא להתנהגות היחיד בתוך המערכת הכללית. שמירת קדושת המחנה והקפדה על גדרי צניעות, הם אבני יסוד בשמירת החוסן של חיילי צבא ישראל. שמירת צניעות והקפדה שלא להזכיר שם שמים במקום שלא נקי, הם סגולה להצלחת המחנה בהתמודדות מול האויב: "ולתת אויבך לפניך והיה מחניך קדוש" - שמירה והקפדה על רמה מוסרית גבוהה היא הערובה של ההצלחה במלחמה נגד אויביך. גם דין אשת יפת תואר, שהתורה התירה בנסיבות מסוימות, מצביע על רמה מוסרית גבוהה - שחיילים גם בתוך סערת הקרב יכולים לבלום רגשות טבעיים, ולשמור על התרחקות מהדרדרות בתחום המוסרי, דבר שלא קיים כלל בצבאות אחרים.
מצד שני ישנו צווי למחות את זכר עמלק מתחת השמים, צווי שלכאורה נראה לא אנושי ולא מוסרי, ואיך זה מסתדר עם הצווים האלוקיים המדריכים לשמור על רמה מוסרית גבוהה?! אולם יש להבין שמחיית עמלק זה ביעור יסוד הכפירה מהעולם שהוא היסוד לכל הרשעות, העוול והשחיתות שקיימים בעולם. אם אדם יפנים שמחיית עמלק נועדה ליצור עולם של טוב, עולם שבו הצדק והיושר ואהבת האמת והמישרים הם היסודות שעליהם מושתת כל העולם, מי שחדור את האמונה הזאת, יראה שמחיית עמלק זו תופעה הכרחית להבאת הטוב בעולם. מי שפועל מהכרה זאת ודאי שלא יאונה לו כל רע ולא יושפע מאיזו שהיא תכונה לא טובה בגלל ביצוע משימות שנראות כאילו לא אנושיות. חז"ל אמרו שהמרחם על רשעים, בסופו של דבר עלול להתאכזר אל הצדיקים. המוסר האמיתי הוא מוסר של תורה, ולא מה שאנשים מהמיית ליבם והתרגשותם חושבים שזה אנושי, עד שבסופו של דבר מרחמים על מי שלא צריך לרחם. לכן יש לסלק את כל המחבלים ותומכיהם מכל חבלי ארצנו, ולא לשלח חופשי "מי שנטל ידיים עם מים" (שלא יחשב כאחד עם "דם על הידיים") שקיים לגביו חשש גדול שיחזור לסורו, כפי שהדבר ידוע בעבר, אלא יש ללכת ביד תקיפה נגד המחבלים, רק בדרך זו נשיג שלום ובטחון לאזרחי מדינתנו. והלוואי שהנהגת המדינה תלך לאור תורת ישראל והדרכתה, ואז נזכה להטיל אימה על הרשעים, ונזכה להשלטת שלום אמת ובטחון בכל מרחבי ארצנו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il