יום ד' כ"ג ניסן ה'תשע"ד
Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

הלכות ארבעת המינים


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אסתר בת רחל

כתוב בתורה 1 :
"ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" שהם אתרוג, לולב, הדס וערבה.

לולב
עלי הלולב והתיומת שנחלקה
עלי הלולב צריכים לכתחילה לעלות למעלה עם השדרה 2 , אך גם אם הם נפרדים זה מזה, וכשמנענעים את הלולב שומעים את קול הקשקוש, כשר. רק אם העלים יורדים למטה - פסול.
כל עלה בלולב מורכב משני עלים שדבוקים בגבם וזה נקרא 'תיומת'. נחלקה התיומת - פסול 3 . יש שתי דעות 4 מה הכוונה 'נחלקה התיומת', דעה ראשונה: אם ברוב העלים נפרדה רוב התיומת - פסול. דעה שניה: אם נחלק העלה האמצעי הגבוה ביותר עד השדרה - פסול. אם נפרד רק הקצה העליון של העלה האמצעי – כשר, עד טפח, למעלה מזה יש להחמיר.
אין להסתכל בזכוכית מגדלת או במיקרוסקופ כדי לבדוק אם העלה העליון נחלק במשהו. הוא הדין לעניין אתרוג, אם יש באתרוג נקודה שחורה שלא נראית לעין ורק במיקרוסקופ רואים אותה - האתרוג כשר, מפני שדיני התורה ניתנו לקיום באופן טבעי ולא בהתחכמות 5 .
לולב שמכוסה ב'קורה' (שכבה חוּמה הגדלה עם הלולב), אין צריך להסירו כדי לבדוק את התיומת, מפני שזה דרך גידולו.

לולב היבש
"לולב שיבשו רוב עליו או שדרתו - פסול" 6 , מפני שזה חסרון ב'הדר'. יבש הכוונה שצבעו הירוק נהפך לגמרי ללבן. המחבר מדגיש זאת מפני שיש דעה (רמ"א) שרק אם הלולב נפרך בצפורן מיקרי יבש. רוב הפוסקים לא מסכימים לדעה השניה שבאה ללמד זכות על מה שנהגו בארצות אירופה הצפוניות, שלא היו להם לולבים וייבאו אותם מאיטליה שיש בה אקלים מזרח תיכוני וגדלים שם דקלים, ועד שהם עשו דרכם לאירופה - יבשו, לכן נאלצו לסמוך על המקלים. בארץ בוודאי שאין לסמוך על דעה זו, כי בארץ הלולבים מצויים. הראב"ד פוסל גם אם יבש רק העלה האמצעי ולאו דווקא 'רוב עליו'.
איסור כלאיים חל רק על זרעים ולא על אילנות, לכן בלולב אין בעיה של כלאיים.

נקטם ראשו
צריך להזהר שהעלה העליון לא יהיה שבור (נקטם ראשו) ויפסל הלולב. מכל מקום, אם אין לולב אחר - מותר לברך עליו, מפני שדעת המחבר 7 היא, שרק אם נשברו רוב עליו פסול.

לולב שנסדק
נסדקה שדרת הלולב והסדק נראה לעין - פסול, אך אם לא רואים את הסדק - כשר.
המהרש"ם 8 מסתפק מה הדין שכשהלולב שוכב הסדק לא נראה, ובזמן שזוקפים אותו רואים שהוא סדוק. והביא דעה בשם אחד מגדולי האחרונים, שהולכים לפי זמן שכיבה, ולא לפי זמן זקיפה, מפני שאולי עצם העמדת הלולב גורמת להתרחקות.

לולב עקום
לולב עקום לצדדים או לפניו פסול מפני שזה פגם ב'הדר', אך עקום לאחוריו כשר שזו דרך גדילתו 9 . העקימות צריכה להיראות בעין ולא שמבחינים בה רק עם סרגל.
אם ראש שדרת הלולב כפופה - פסול 10 , אך אם העלים כפופים בראשם (מה שנקרא היום 'כפתורים' או 'קנעפלאך') - כשר. הר"ן והריטב"א מחמירים גם כראשי העלים כפופים, אך הרא"ש כתב שזו מעליותא, מפני שאינם נפרדים והתיומת קיימת. להלכה מסתברים דברי הרא"ש, לכן אין להחמיר.

שיעור גובה הלולב
שיעור לולב הוא ארבעה טפחים, הדס וערבה שלושה טפחים. הלולב צריך לבלוט מעל ההדס והערבה טפח משדרתו (ולא רק העלים). אם הם ארוכים מהלולב יקצוץ מהם שיהיו טפח פחות מהלולב.
ר' חיים נאה, מגדולי חכמי ירושלים, בספרו 'שיעורי תורה' 11 , מביא בשם חכמי הספרדים בירושלים, שכולם הסכימו שטפח הוא שמונה ס"מ. זו גם נפקא מינא לשיעור מקוה כמה הם ארבעים סאה. לפי שיעור זה, ארבעים סאה הם פחות מארבע מאות ליטר מעוקב. מצאו במצדה מקוואות שגודלם מתאים בדיוק לשיעור שמביא ר' חיים נאה. יש להניח שבאותה תקופה בנו מקוואות כשיעור הראוי על פי חכמי אותו דור. ונוהגים כמוהו.

הדס וערבה
הדס קטום
"הדס שנקטם ראשו, כשר. נשרו רוב עליו, אם נשתיירו שלשה עלין בקן אחד, כשר" 12 .
נחלקו הראשונים, אם הדין שנקטם ראשו בהדס וערבה הוא כמו בלולב. נקטם ראש ההדס או הערבה, הפשט הוא, שהגבעול נקטם, אך אם הגבעול שלם ורק העלה העליון נקטם, כשר.

הדס משולש
בהדס צריכים לצאת שלושה עלים מאותו גובה 13 , ואין הכוונה שיצאו ממש מאותה נקודה, אלא שאם נעביר קו מסביב לגבעול, תהיה נקודת מפגש בעוקץ של שלושת העלים.
לכתחילה צריך שכל שיעור ההדס יהיה עבות ולעיכובא ברובו 14 , דהיינו יותר מטפח ומחצה. ה'ביכורי יעקב' מסתפק אם רובו של ההדס הוא עבות, אך אינו במקום אחד אלא הרוב מפוזר לאורך ההדס; והביאור הלכה פוסק להקל. גם אם גודלם של שלושת העלים אינו שווה - כשר, אך צריך להקפיד שיהיה ראשו של כל עלה מגיע לעיקרו של העלה שמעליו.

ערבי נחל
בערבה צריך להקפיד שתהיה ערבה ולא אקליפטוס. שיטת התוספות 15 היא, שצריך להזהר לקחת דווקא ערבה שגדלה ממש על הנחל. אנחנו לא פוסקים כתוספות, אלא ש'ערבי נחל' הוא שם של אותו זן וגם אם גדל בהר, כשר.

אתרוג
דין 'הדר'
'פרי עץ הדר' הוא האתרוג, אך מלבד זיהוי הפרי, דרשו חז"ל מהמילה 'הדר' שצריך להיות הדוּר ביופיו. חז"ל קבעו מה נחשב הדר ומה נחשב שכבר אינו הדר.
בחו"ל היו בעבר קהילות שלא ניתן היה לרכוש אתרוגים לכל אחד כמו היום, בקושי הצליחו להשיג אתרוג אחד לכל הקהילה. אתרוג זה היה עובר מיד ליד בין כל אנשי הקהילה ותוך יום יומיים היה משחיר מרוב משמוש. החתם סופר 16 כותב שזה אינו פגם בהדר, כי נעשה דרך מצווה, ומביא ראיה מהגמרא 17 שאומרת 'שבח הוא לבני אהרן שיילכו עד ארכובותיהן בדם'. והרי לכאורה בגדיהם היו מתלכלכים מהדם, אלא כיון שזו דרך העבודה אין בזה גנאי אלא שבח.

פסול 'הדר' בשאר הימים
חשוב לדעת שיש שני סוגי פסול בארבעת המינים. יש פסול בעצם, כגון חסרון בשיעור או איסור הנאה שפוסל לגמרי מלשמש למצוה, ויש פסול של 'הדר' או חסרון ב'לקיחה תמה' שבזה יש מחלוקת עקרונית בראשונים. הרא"ש סובר, ומוכיח זאת מתוך הגמרא, שפסול מטעם 'הדר', פסול גם בשאר הימים והרמ"א מכריע כהרא"ש 18 . הרמב"ם סובר, שפסולים אלו הם רק ביום הראשון, אך בשאר הימים - כשר. לפי זה, אם חל יו"ט ראשון של סוכות בשבת שבו לא נוטלים לולב, באותה שנה אין כלל פסול של הדר או חסרון ב'לקיחה תמה'.
אתרוג שבחלקו העליון יש נקודות שחורות קטנות שאפשר להורידם, המחבר פוסק שזה כמו מום עובר, ואם עבר המום, חוזר להכשרו. דהיינו, לא חל על החפצא שם פסול. ועיין לקמן באתרוג שיש עליו חזזית, בדעת הרמ"א בענין זה.

אתרוג יבש
אתרוג יבש, פסול 19 . בדיקת יבשותו נעשית ע"י שתוחבים מחט עם חוט וכשמוציאים את החוט רואים אם יש בו לחלוחית. וצריך להדגיש שמדובר שתוחב את המחט מצד לצד, כגון: מעוקצו כלפי חוטמו 20 , אך לא עד חדרי הגרעין, מפני שלדעת הרמב"ם נקב שחודר מהקליפה עד תאי הגרעינים, פסול. נקב שלא מחסיר משהו מגוף האתרוג, אליבא דכולי עלמא לא פוסל, אם לא מגיע עד חדרי הגרעינים. הרמ"א מביא שאתרוג משנה שעברה ודאי פסול. היום ניתן לשמור אתרוג במקרר רגיל שנה שלמה והוא כשר, אך לא במקפיא מפני שאחר שיצא - ירקב.
המחבר פוסק כהרמב"ם שאתרוג שניקב נקב מפולש כל שהוא, פסול 21 , ואם אינו מפולש, אם הוא כגודל איסר, פסול. ואם חסר כל שהוא, פסול, שזה חסרון בלקיחה תמה, אך הראב"ד סובר שגם בנקב מפולש רק אם חסר משהו פסול, ובאינו מפולש עד חסרון כאיסר כשר. בארץ נוהגים להחמיר כרמב"ם, שאתרוג שחסר משהו - פסול, מפני שהאתרוגים מצויים בשפע, משא"כ בזמן הרמ"א באירופה, שהיו מייבאים אתרוגים מאיטליה, הקלו להכשיר חסרון שאינו כאיסר בנקב שאינו מפולש.
יש להדגיש שפסול של 'חסר' הוא רק ביו"ט ראשון, אך בשאר ימי הסוכות - גם חסר כשר 22 .
הט"ז ועוד אחרונים אומרים, ש'חסר' הכוונה היא מבשר האתרוג ולא מהגלד החיצוני של האתרוג, אך אם חסר קצת מהשכבה הדקה החיצונית, כשר.
אם יש נקב באתרוג ולא ידוע האם חסר ממנו או שזה נקב ללא חסרון, אנחנו מכשירים מדין ספק ספקא. ספק אולי לא חסר כלל, ואם תאמר שחסר, אולי ההלכה כמו הראב"ד שחסר כלשהו כשר.
מוסיף הרמ"א 23 ש"נהגו להכשיר נקבים שנעשו באילן על ידי קוצים 24 , אע"פ שיש בהם חסרון, שזהו דרך גדילתן". אך זה דוקא אם מקום הנקב הגליד והעלה קרום.
יש להקפיד כשקוצצים את האתרוג מן העץ, לשייר קצת מן העוקץ, מפני שבאתרוג העוקץ שקוע בתוך הפרי (משא"כ בלימון שהעוקץ בולט), ואם יוציאו את העוקץ לגמרי יחסר גם מהפרי עצמו והוי חסר 25 .

חזזית
חזזית, שהיא כמין פצע בולט מעל קליפת האתרוג, אם נמצאת בכמה מקומות באתרוג או במקום אחד אך על רוב האתרוג, פסול. ובחלק העליון של האתרוג, אפילו כל שהוא פסול 26 .
המחבר 27 פוסק שאם היתה חזזית שפוסלת והסיר אותה והאתרוג אינו חסר, כשר. הרמ"א מביא 28 שאתרוג שחל עליו שם פסול כגון מנומר או חסר, אפילו אם הסיר את בעיית הפסול אינו מכשירו. וכיון שיש מחלוקת הפוסקים, לכן ביום הראשון יש להחמיר כמו הרמ"א, ובשאר הימים להכשיר כשיטת המחבר.

אתרוג מורכב
אתרוג מורכב פסול, ומדגיש ה'משנה ברורה' 'דלא מקרי אתרוג כלל' 29 , מפני שיש אומרים שאתרוג מורכב הוא גם לימון וגם אתרוג, דהיינו שיש בו חלק אתרוג וחלק לימון ובעצם הוא אתרוג חסר ופסול ביום הראשון, אך בשאר ימים חסר כשר ולכן גם מורכב יהיה כשר. בגלל יש אומרים אלו הדגיש המשנ"ב שהוא אינו אתרוג כלל, אלא בריה חדשה לגמרי וגם בשאר הימים פסול. דוגמה לכך מצינו בתוספות 30 , שפרד שבא מסוס וחמור נחשב מין חדש ואין אומרים שיש כאן חלק סוס וחלק חמור.
מרן הרב קוק חיבר ספר מיוחד בשם 'פרי עץ הדר', שכל עניינו לברר את סיבת הפסול של אתרוג המורכב. הוא מביא חמש שיטות מהו טעם פסולו של אתרוג מורכב. כוונתו הייתה גם לעודד את החקלאות היהודית בארץ ישראל, שהרי כך אפשר יותר להשגיח שלא יורכבו האתרוגים ולא יקנו אצל הגויים, מפני שבאותה תקופה קנו אתרוגים באיי הים התיכון 31 או באיטליה והגויים היו מרכיבים. אתרוג הוא עץ חלש לכן הרכיבו אותו עם לימון כדי לחזקו וכדי לייפות את הפירות. מבחינה חיצונית אכן אתרוג המורכב יפה יותר, אך זה כמו חכמת יוון, שיש פרחים יפים אך אין פרי.
המשנה ברורה, הרב קוק והחזון איש, כולם הכריעו בפשטות, שאתרוג מורכב פסול לגמרי 32 . וכתב הט"ז 33 שאין לברך על אתרוג מורכב אפילו בשעת הדחק.

סימני האתרוג הכשר
ה'משנה ברורה' מביא סימנים להבחין מהו אתרוג מורכב, אף על פי שה'חתם סופר' כותב שסימנים אלו אינם מובהקים:
א. המורכב חלק ואילו לאתרוג בליטות קטנות אך ניכרות.
ב. המורכב עוקצו התחתון בולט ובאתרוג שוקע.
ג. המורכב קליפתו דקה ותוכו רחב ובו הרבה נוזל והאתרוג קליפתו עבה ותוכו צר וכמעט יבש.
ד. באתרוג הגרעין זקוף לאורך האתרוג ובמורכב הגרעין שוכב לרוחבו. אמנם כתב ה'ביכורי יעקב', שגם באתרוגים שיש בהם כל סימני הכשרות שהם לא מורכבים יכול להיות שהגרעינים שוכבים.
אם יש לאתרוג את ב' הסימנים החיצוניים אין צריך לבדוק את הסימנים הפנימיים 34 . אמנם אם אדם יודע בודאות שהאתרוג בא מעץ לא מורכב, למרות שאין לו סימנים החיצוניים, לא נפסל האתרוג. ראיה לכך אפשר להביא מהגמרא 35 שאומרת, שבהמה טהורה שהמליטה עובר עם סימני בהמה טמאה, חכמים סוברים שכיון שברי לנו שהבהמה טהורה, ולדה גם טהור. מ"מ יש להעדיף ליטול אתרוג תימני שהוא וודאי כשר 36 . גם הדסים מורכבים פסולים, אולם אם אין ידוע שהם מורכבים, בסתמא אינם מורכבים.



^ 1. ויקרא כג, מ.
^ 2. או"ח סימן תרמה סעיף א.
^ 3. סוכה לב.
^ 4. תרמה, ג.
^ 5. וכן לענין דיבוקים או פירודים באותיות סת"ם. עיין ב'תפארת ישראל' פסחים סוף פ"ט ב'הלכתא גבירתא', שו"ת 'אבני חפץ' סימן מא אות ד. וכן ב'עלוני ממרא' 113 עמוד סט ואילך.
^ 6. תרמה, ה.
^ 7. תרמה, ו.
^ 8. דעת תורה או"ח תרמה, ז.
^ 9. תרמה, ח.
^ 10. תרמה, ט.
^ 11. סימן ג אות כה.
^ 12. תרמו, א.
^ 13. תרמו, ב.
^ 14. תרמו, ה.
^ 15. סוכה לד. ד"ה ורבנן.
^ 16. חידושי חת"ס עמ"ס סוכה דף לו. ד"ה והנה אתרוג.
^ 17. פסחים סה: וכן בזבחים לה:
^ 18. תרמט, ה.
^ 19. תרמח, א.
^ 20. משנה ברורה שם, המבאר שבכה"ג לא חשיב נקב מפולש, וע"ש עוד ציור בעניין זה.
^ 21. תרמח, ב.
^ 22. סוכה לו:, רמ"א תרמט, ה.
^ 23. תרמח, ב.
^ 24. הנקרא 'בלעטלאך'.
^ 25. תרמח, ח.
^ 26. תרמח, ט.
^ 27. תרמח, יד. כשיטת הרמב"ם.
^ 28. תרמט, ה. כשיטת התוספות והרא"ש.
^ 29. סוף סימן תרמח ס"ק כא באריכות.
^ 30. ב"ב יג.
^ 31. ידוע הפולמוס הגדול בענין 'אתרוגי קורפו'.
^ 32. היתה חנות בירושלים שעליה שלט: 'בית מסחר לאתרוגים גם בלתי מורכבים'. אם אדם רואה חנות שכתוב עליה 'בית מסחר לבשר גם כשר', וכי היה קונה שם משהו? כל לומד גמרא יודע ש'גם' לריבוי אתא, כאן זה מיגרע גרע.
^ 33. תרמט או"ק ג.
^ 34. שו"ת חתם סופר או"ח סימן קפג.
^ 35. ב"ק עח.
^ 36. עיין בחוברת זו בפסקים ייחודיים 'ארבעת המינים' בהערה לגבי אתרוג תימני.
חזרה למעלה