אור למוצ"ש א' מרחשוון ה'תשע"ה
דף הבית ספריה אמונה מוסר מלכים Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר

תשרי תשס"ט

שם שמים לבטלה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

יתברך הוא ושמו הקדוש הנכבד והנורא, אשר בחר בנו מכל העמים והודיענו שם קדשו באומרו יתב"ש למשה רבינו ע"ה זה שמי לעולם וזה זכרי לדר דר (שמות ג' ט"ו). ובאהבתו אותנו הרשנו בחסדו הגדול להזכיר שמו יתברך בתפילותינו ובלימודנו יותר אפילו ממלאכי השרת, שהם אינם מזכירים את השם אלא אחר שלש מילים, שהן קדוש קדוש קדוש ה', ואילו אנחנו עם סגולתו, אחר שתי מלים שהן שמע ישראל ה' (חולין צ"א ע"ב).
אולם עכ"ז הזהירנו יתב"ש לבל הזכיר שמו לבטלה, באומרו לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא, כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא (שמות כ' ז'). ופרט לע"ז, לא הזכיר עונש באף אחת מעשרת הדברות, להורות על חומרת העון של הוצאת ש"ש לבטלה. וכמו שהודיעונו רבותינו הקדושים ברוח קדשם, באמרם, כל העולם נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני לא תשא (שבועות ט"ל ע"א). ולכן אמרו ז"ל שלא יאמר אדם לה' קרבן, אלא קרבן לה' שמא יאמר לה', ולא יאמר קרבן, ונמצא הוציא ש"ש לבטלה (נדרים י' ע"א).
והנה ידוע שהוא יתב"ש, לא גילה שמו לשום עם בעולם ואין שום עם בעולם שיודע שמו יתברך פרט לעם ישראל, כי כל העמים מזכירים אותו יתברך רק בשם אלוה (ראה דברים נחמדים בענין זה, בשו"ת נפת צופים להרב פתחיה מרדכי ברדוגו ז"ל, בפירוש מאמרי חז"ל סי' נ"ב ע"ש). ולכן חייבים אנו אם כבנים אם כעבדים, לכבד את שמו יתברך, ולהזכירו באימה וביראה רק במקום הנכון דהיינו בתפילה או בלימוד, ולא בענינים גשמיים ובדברי חולין היום יומיים. דבר זה מראה על הכבוד והיראה שאנו רוחשים לשמו יתברך הנקדש והנערץ. ואיסור זה של הזכרת ש"ש לבטלה, גם אם מזכירו בשאר שפות, כגון בערבית שאומרים "אל" "אללאה", או בלועזית שאומרים "דיאו", (ראה בשו"ת הרדב"ז ז"ל ח"ג סי' תי"ט).
והן בעון, רבים מעמי הארץ אינם נזהרים בזה וש"ש שגור בפיהם, אפילו על פכים קטנים. ואין ספק שזה מחסרון ידיעה שאינם יודעים חומרת העון, שמביא יסורין ועניות רחמנא ליצלן. וכמ"ש אחד מחכמינו ז"ל, שאלו לא היה בישראל רק זאת העבירה לבדה, תספיק להאריך הגלות ולהוסיף מכה על מכותינו (הראב"ע ז"ל שמות כ' ז'). ולפי ההלכה, השומע ש"ש לבטלה מפי חבירו צריך לנדותו בפניו ולהתיר לו מיד (נדרים ז' ע"ב, מרן ביו"ד סי' של"ד סל"ז ע"ש), ה' הטוב יכפר בעדם כי לכל העם בשגגה.
המורם מכל האמור, שכל איש הרוצה בטובת בניו ובני ביתו, יזהיר אותם לבל יוציאו ש"ש לבטלה מפיהם, ובזה מצילם מכמה מיני פורעניות ואת נפשם מרדת שחת, וירגיל אותם לומר רק "השם", כמו בעזרת השם, יעזור השם, ירחם השם, וכדומה.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
חזרה למעלה