בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וישלח
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

"וישלח יעקב מלאכים"

undefined

הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

תשנ"ב
מלאכים ממש (רש"י), לא רצה יעקב להעמיד בסכנה שליחי אדם, בהעריכו את זכותו הגדולה של עשו בקיום מצוות כיבוד אב ואם, וטיב עשייתה, שרבים וטובים לא הגיעו לרמה זו - על כן שלח מלאכים ממש. עשו הרגיש ודאי יפה ששלוחיו של יעקב הם מלאכים ממש ויכול היה להבין את גודל זכויותיו של יעקב, אעפ"יכ לא השפיע הדבר עליו "והנה הולך לקראתך וארבע מאות איש עימו".
הבדל כה בולט: האחד - זכות מצוה יוצרת יראה בלבו והשני - הופעת מלאכי מעלה אינה משפיעה עליו. עברתו שמרה נצח, למרות שזכה בסופו של דבר לאותה ברכה: "הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל", תמורת "ויתן לך אלקים - תלוי הוא הדבר ברצון אלקים - מטל השמים ומשמני הארץ".
כי במעלליו יוכר נער, כבר בגיל צעיר הבדל תהומי ביניהם, למרות שבבית אחד גדלו ולאהבה רבה זכו, זה מצד אביו וזה מצד אמו. האחד - יודע ציד, המחייב תכסיסי ערמה, וצתוך זה הוא מגיע שהוא צד ומרמה את אביו אוהבו. השני - איש תם, יושב אוהלי תורה ואהלי מקנה שניהם מחייבים מסירות וישרות ולא תכסיסי ערמה, "מי שאינו חריף לרמות קרוי תם". - ועל כן גם מובן: "הלא אח יעקב לעשו נאום ה' ואוהב את יעקב ואת עשו שנאתי".
(התשנ"ב)
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il