יום ה' כ"ו כסליו ה'תשע"ה
דף הבית בית מדרש תנ"ך תכני התנ"ך ספר שופטים Bookmark and Share



גירסת הדפסה
שלח לחבר


שופטים פרק ג




מוקדש לעלוי נשמת
ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען: (ב) רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום: (ג) חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת: (ד) ויהיו לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה: (ה) ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי: (ו) ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם: (ז) ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות: (ח) ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים: (ט) ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל וישיעם את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו: (י) ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים: (יא) ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז: (יב) ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה: (יג) ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים: (יד) ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה: (טו) ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב: (טז) ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו: (יז) ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד: (יח) ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה: (יט) והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל העמדים עליו: (כ) ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא: (כא) וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו: (כב) ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה: (כג) ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל: (כד) והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה: (כה) ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת: (כו) ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה: (כז) ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם: (כח) ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר: (כט) ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש: (ל) ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה: (לא) ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר ויושע גם הוא את ישראל:
חזרה למעלה