יום א' כ"ט כסליו ה'תשע"ה
דף הבית בית מדרש תנ"ך תכני התנ"ך ספר שמואל ב Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר


שמואל ב פרק ה




מוקדש לעלוי נשמת
ר' אשר בן ר' שלום הי"ד

(א) ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו: (ב) גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא (המוציא) והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל: (ג) ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל: (ד) בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך: (ה) בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה: (ו) וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה: (ז) וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד: (ח) ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו (שנואי) נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית: (ט) וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה: (י) וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו: (יא) וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד: (יב) וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל: (יג) ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות: (יד) ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה: (טו) ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע: (טז) ואלישמע ואלידע ואליפלט: (יז) וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה: (יח) ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים: (יט) וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידיויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך: (כ) ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא בעל פרצים: (כא) ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו: (כב) ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים: (כג) וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים: (כד) ויהי בשמעך (כשמעך) את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים: (כה) ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר:
חזרה למעלה