ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שלושה רגלים | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים עניני מועדים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשרי תשס"ג

שלושה רגלים


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה

"שלש רגלים תחוג לי בשנה".

שלושת הרגלים קשורים בטבע. חג הפסח חל בחודש האביב. חג שבועות הוא חג הקציר ביכורי מעשיך. חג הסוכות הוא חג האסיף בצאת השנה. החגים קשורים בטבע כי תופעות הטבע השונות מגלות את גדולתו של הבורא. לכל חג מהות משלו, כל תופעה בטבע מגלה פן מיוחד של גדולתו של ריבונו של עולם. העולם קשור בריבונו של עולם בזה שהקב"ה הוא בורא העולם, העולם התחיל מריבונו של עולם, והעולם קשור לריבונו של עולם בזה שהעולם יש לו סוף ובסופו הוא שב אל מקורו אל הקב"ה. בעולם מתגלה ריבונו של עולם בעיקר בריאתו, כשהוא מגיע לשיא שלמותו.

כך הדבר בעולם כולו, שיש לו התחלה ויש לו סוף ויש לו אמצע, ובכל אלה הוא קשור בריבונו של עולם ובאלה מתגלה הקב"ה בעולמו. כך הדבר במעגל השנה. יש זמן בו התחלת הצמיחה, חודש האביב, ויש זמן שהוא השיא, זמן הקציר, ויש זמן שהוא המסיים, זמן האסיף, וכל תופעה מביעה באופן מיוחד ושונה את מעשי ה' הגדולים. זו מהותם של החגים להתבונן בטבע ולראות את גודלו וטובו של ריבונו של עולם יוצר הטבע. לראות איך שהכל מתחיל ממנו יתברך והכל שב אליו.
בחג הפסח חג המצות מתחיל הכל לצמוח ולפרוח והכל מתחיל מהקב"ה. הקב"ה מתגלה כמקור הכל.

בחג הסוכות, חג האסיף, שהכל נאסף מהשדה מסתיים גידולם של פירות התבואה והכל נאסף. בזה מתגלה ריבונו של עולם שהכל שב אליו.
חג השבועות, חג הקציר, ימי השיא של התנובה, התבואה, החיטה שאז מגיעה לעיקר בישולה. מתגלה בו ריבונו של עולם בשלמות בריאתו בגדולי הטבע.
ומכאן למעגל נוסף - ישראל הם מרכז הבריאה, הם ההוויה העליונה. גם התגלות ריבונו של עולם על ישראל היא בבחינות שונות. ריבונו של עולם עשה את ישראל לעם, ואחר-כך העלה אותו למדרגת שלמות מיוחדת עליונה, וישראל שבים אליו יתברך.

הקב"ה עשה את ישראל לעמו ביציאת מצרים, בחודש האביב, ההתחלה של הטבע, במקביל לזה בשורש המציאות ההתחלה של ישראל.
בשבועות ניתנה תורה לישראל וישראל הגיעו לשיא מעלתם העליונה. כך הדבר בשורש העליון וכך גם בסדרי הטבע זמן הקציר.
חג הסוכות, שהוא כנגד "בסוכות הושבתי את בני ישראל", שישראל מתכנסים תחת ענני כבוד, יש בזה בחינה של שִׁיבה אליו יתברך וכך גם בסדרי הטבע של צאת השנה ימי האסיף.
מעין זה אמרו חכמים: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות-חסדים". אלו עמודי העולם, אלו השורשים של החיבור של העולם אל מקורו. העולם מתחיל מריבונו של עולם וזה בחינת החסד, עולם חסד יבנה והחסד הנעשה בעולם ממשיך את החסד האלקי ומקימו. העולם שב אל ריבונו של עולם. זה גם ענין העבודה, הקרבנות, הפניה של העולם אל מקורו אל ריבונו של עולם. ועל התורה זה העמוד השלישי הקשר של העולם אל הקב"ה בשלמות ההופעה האלוקית בעולם בתורה.

שלושת החגים, שלש מדרגות שקנו ישראל זו על גבי זו. בחג הפסח זמן יציאת מצרים נבדלו ישראל וקבלו מעלה אלקית. בחג השבועות קנו מעלה נוספת, מדרגה רוחנית שכלית בתורה. ובחג הסוכות קיבלו את מעלה השכינה החופפת עליהם, ולכן אמרו חכמים: שמחת בית השואבה - שהיו שואבים רוח הקודש.

ושלושה אלו נרמזים בארון הברית. הארון עשוי מעץ ומצופה זהב להורות על המדרגה הנבדלת, ובתוכו הלוחות, התורה. על הארון כרובים המבטאים את קבלת כבוד השכינה. כנגד אלו שלושה דברים הם שלושה המועדים המקודשים. אלו דברי המהר"ל הנפלאים בגבורות-ה' פרק מו.
על דברים אלו אפשר להוסיף עוד, שבאמת ענינו של חג הסוכות הוא מגמת העתיד, שהכל שב אליו יתברך, וסוכה תהיה לצל יומם.

שלושה פירושים נאמרו בתחילת מסכת סוכה מדוע סוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה: רבה אמר מפני הפסוק 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי... בהוציאי אותם מארץ מצרים', כלומר זכר להתחלה ליציאת מצרים. ורב זירא: מכאן "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב". פסוק המדבר לעתיד לבוא ומכאן למד סימן שזה ענין הסוכה. הצל הרומז לעתיד. ורבא אמר: דירת ארעי. זאת אומרת: ענין הסוכה מרומם אותנו, מוציא אותנו מגשמיות לרוחניות לאלקיות, למציאות השלמה. שלושה מקורות כנגד שלושה הצדדים שאמר המהר"ל.

(פורסם ב"ידיעון" היישוב בית אל, ערב סוכות תשס"ג).
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il