ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

גלי תשובה | אתר ישיבה

דף הבית בית מדרש מבט על התקופה התבוננות כללית Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשרי תשס"ג

גלי תשובה


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה

אדם תלוש שאין לו מקום משלו - זהו דבר נורא.
אדם מוכרח שיהיה לו מקום שהוא שלו. מקום קבוע.
לא בכדי אמרו חז"ל שאדם שאין לו קרקע אינו אדם.

כן הדבר ביחס לעם. עם שאין לו מקום משלו, שאין לו מולדת משלו, אינו יכול להתקיים כעם. במצב של תלישות לא רק שקשה להיות, אלא שבמובן כללי אי אפשר כלל להתקיים. על כן חוק היסטורי הוא שעמים שנתלשו ממקומם נעלמו מעל במת ההיסטוריה, אבד שמם וזכרם בזמן קצר.

בשונה מכל עם ובניגוד לחוקי הקיום של שאר העמים הוא עם ישראל אשר חי והתקיים אלפיים שנות גלות במצב של תלישות, ללא מקום משלו, במצב של התנודדות ממקום למקום, ובכל מקום אליו גלה, לא מצא את מקומו, לא יכול היה להתקשר אליו, ואף-על-פי-כן החזיק מעמד.

מה שהחזיק את עם ישראל במשך כל ימי גלותנו היא תקות הגאולה, השאיפה לארץ-ישראל והתורה. התורה והשאיפה לארץ-ישראל. אלו שתיים שהן אחד. בלעדי אלו אי אפשר היה לו לעם ישראל להחזיק מעמד בגלות הארוכה. הקשר של עם ישראל בכל זמן גלותו לארץ-ישראל, האמונה הבלתי מעורערת שהוא עתיד לשוב לארץ-ישראל, הם שנתנו לו את התחושה שיש לו בסיס תחת רגליו. ההכרה העמוקה שהגלות היא זמנית ושיש לו מקום טבעי שלו, היא נתנה לו את היציבות.

הקשר לארץ-ישראל, אם כי ממרחק, זה היה הבסיס הממשי לגוף, וכשם שיש צורך לאדם בבסיס ממשי, בקרקע מתחת לרגליו, כך כמובן יש צורך לקרקע רוחנית, לדרך חיים קבועה, מבוססת, ובלעדי זה אדם נע ונד, הוא תלוש רוחנית ואין לו קיום, והבסיס הרוחני של עם ישראל זו התורה. שתי אלו - התורה וארץ-ישראל - התורה והשאיפה לארץ-ישראל בארץ הממשית ובארץ הרוחנית, הן שהחזיקו את עם ישראל בימי גלותו.

כעת דוקא בעת חזרתנו לארץ-ישראל מתרחשת רעידת אדמה רוחנית מתחת לרגלי חלקים גדולים מישראל. רוח שמאלנית כפרנית עוקרת מתחתם את הבסיס עליהם עמדו. הזעזוע לא הגיע לשיאו ואולי אפילו לא הורגש כל כך, כל עוד נותר בידם הבסיס האחד, השאיפה לארץ-ישראל. אבל כעת כאשר גם הבסיס הממשי, דהיינו הקשר לארץ-ישראל התערער, נוצר חלל ריק ותחושה של תלישות מעיקה חודרת בלבבות. תחושה שאי-אפשר לחיות איתה.

לא יפלא איפוא כי דוקא כעת בחלל הריק שנוצר, יש דרישה גדולה לברור אמונה. אנשים שנחלשו מבקשים קרש הצלה להאחז בו. על כן כל אלו אשר הקרקע הרוחנית והממשית נשארה תחת רגליהם, קרואים להושיט יד ולסייע לאחרים התלושים המבקשים את עצמם, את עמדתם, המבקשים להחזיר אותם לחוף מבטחים.
לנגד עינינו מתפתח גל של תשובה שלא היה כמותו.

ועינינו נשואות בתפילה: השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם.

(פורסם בידיעון של בית אל, תשרי תשס"ג).


חזרה למעלה

הודפס מתוך האתר yeshiva.org.il