בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • חולין
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן שמחה

הדף היומי הקצר

חולין - דף ט"ו

שיעור דף יומי בקיצור

undefined

הרב אורי בריליאנט

ט' תמוז תשע"א
2 דק' קריאה 17 דק' האזנה
(טו. שורה 4 – טו: במשנה)
מעשה שבת ומוקצה
א. סיכום השיטות במעשה שבת, ולמה לא מעמידים המשנה כמותם?

ר"מ

ר"י

רי"ח הסנדלר

שוגג

לאחרים

מותר

אסור בשבת

אסור בשבת

לו

אסור לעולם (קנס)

מזיד

לאחרים

אסור בשבת
(הנאה ממעשה שבת)

אסור בשבת

אסור לעולם

לו

אסור לעולם (קנס)

למה לא העמידו כמותו

כי המשנה גם בשוגג (כיו"כ)

כי משמע שגם לו מותר אחרי שבת ("כשרה").

איך העמידו כמותו

הרי כתוב "מתחייב בנפשו" – משמע מזיד.
תשובה – אם היה מזיד היה מתחייב בנפשו.



לסיכום -
העמדנו המשנה כר"י ובשוגג (ולכן אסור רק בשבת לכולם),
ואין כאן מוקצה כי מיועד לאכילה ואין מוקצה מחמת איסור כשלא דחה בידיים .
ב. תני תנא קמי דרב – כר"מ – המבשל בשבת במזיד יאכל בשוגג לא יאכל .
ורב השתיק אותו.
למה רב השתיק?
A. כי סובר כר"י.
דחייה – 1. זאת לא סיבה להשתיק. 2. הרי בעצמו פסק כר"מ (ורק לציבור הורה כר"י).
(ואין לומר ששם זה היה בציבור, כי ממילא לא יקשיבו לאותו תנא).
(קשה – הרי אתמול ראינו שהסביר את המשנה כר"י )
B. ר"נ בי"צ – התנא דיבר על שוחט ,
ורב השתיקו כי ר"מ הקל רק במבשל, אך בשוחט זה מוקצה .
( אפילו שלא דחאו בידיים , בניגוד לסוגיה בתחילת העמוד).

דיון על ר"נ ברי"צ -
1. קשה
– הרי משנתנו בשוחט, והעמדנו אותה כר"י ולא כר"מ -
כלומר שאין בעיית מוקצה אלא רק מעשה שבת.
תשובה – מדובר שהיה שם חולה מע"ש (לכן אין מוקצה) שנתרפא בשבת (לכן יש מעשה שבת).
(טו: 3 +)
2. מקור לחלוקה בין שוחט למבשל לעניין מוקצה
רב אחא/רב יצחק בר אדא בשם רב –
שוחט – מוקצה, מבשל – לא מוקצה (ומותר לבריא).
[ורב פפא – זה גם יכול להתהפך – קצץ דלועים ובישל – מוקצה, היה חולה מבעוד יום – אינו מוקצה]
[האם למעשה מותר להאכיל לבריא? (כשאינו מוקצה)
בשוחט – כן,
במבשל – רב – כן (כנ"ל), רב דימי מנהרדעא – לא (שמא יבשל יותר ממה שהחולה צריך, חשש שאין בשחיטה- שהרי בהמה אחת מספיקה להרבה)] .

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il