- משנה וגמרא
- ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
הדף היומי הקצר
ברכות - דף יד
שיעור דף יומי בקיצור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
חלק א - הפסקות
א. הפסקות בק"ש וברכותיה
A. הקדמה
מיקום וסוג ההפסקה - מהחמור לקל:
אמצע, פרקים
שואל, משיב
כל אדם, כבוד, יראה.
B. הדעות
| שואל | משיב |
באמצע | יראה | ר"י - כבוד |
ר"מ – "ומשיב" | ||
בפרקים | כבוד | ר"י - כל אדם |
ר"מ – "ומשיב". |
C. למה התכוון ר"י ב"ומשיב":
אם לדרגה מתחת – זה כר"י,
אם לאותה דרגה – זה ברור! תשובה – לאותה דרגה, ונוסיף "ואין צריך לומר...".
ב. הפסקות בהלל ומגילה
שאלו את ר' חייא האם פוסק. ההתלבטות:
כן – קל וחומר מק"ש שהיא דאורייתא ("פוסק ואין בכך כלום")
לא – פרסומי ניסא עדיף
ר' חייא – פוסק (כמו ק"ש),
רבה (לפי הרמ"א) – בימים שגומרים הלל – כמו ק"ש, כשאין גומרים – אמצע=פרקים.
וזה שרבינא לא פסק באמצע בשביל לומר שלום לרב בר שבא, זה כי יחסית אליו אינו חשוב.
אגב:
(סוגיא דומה במבנה לסוגיא הקודמת) –
שאלו את ר' אמי אם בתענית יחיד מותר לטעום. ההתלבטות:
כן – לא קיבל עליו טעימה,
לא – כן קיבל עליו הנאה.
ר' אמי – טועם ואין בכך כלום, וכן בברייתא (ר' אמי ור' אסי – עד רביעית).
ג. רב – אסור להקדים שלום לחברו לפני התפילה
A. מקור – "חידלו לכם מן האדם... כי בַמֶה נחשב הוא" (רב – מלשון במה, שמואל – במה חשבתו לזה ולא לאלו-ה).
B. קושיא ממשנתנו – הרי אצלנו שואל שלום לפני שהתפלל?
תשובת ר' אבא – האיסור דוקא במשכים לפתח חברו.
C. עוד באותו הקשר – רב אידי בר אבין – בכלל אסור לעשות חפציו לפני התפילה, וקודם יתפלל ואז יצא לדרך ("צדק לפניו יהלך, וישם לדרך פעמיו").
D. (אגב הזכרת ר' יונה-ר' זירא (בגירסא שלנו ר' יונה הראשון בסוגריים)) -
"ושבע ילין בל יפקד רע" -
ר' יונה-ר' זירא – אם לן 7 ימים ללא חלום – רע,
ר' חייא-רי"ח - אם לן שבע מדברי תורה, לא יקבל בשורה רעה.
ד. אלו הן בין הפרקים
A. בין ויאמר לאמת ויציב -
ת"ק – נחשב "בפרקים", ר"י – לא יפסיק.
ר' אבהו-רי"ח -
1. הלכה כר"י.
2. טעמו – וה' אלוקים אמת.
3. חוזר ואומר אמת, רבה – לא חוזר.
כיון שהזכרנו ויאמר-אמת -
B. אמירת "ויאמר" בלילה
ראינו ביב: (שיעור על יד, חלק א, ב) מחלוקת האם מזכירין יציאת מצרים בלילות, כאן מניחים שיוכל להזכיר את מצרים בברכת אמת ואמונה.
1. במשנה – ר' יהושע בן קרחה – "ויאמר" נוהג ביום בלבד.
2. רב – לא יתחיל, ואם התחיל – גומר.
3. במערבא – אמרו רק את ההתחלה והסוף, ורב יוסף שיבחם.
מקשה אביי – והרי רב אמר שאם התחיל גומר?
תשובת רב פפא – זה לא נחשב התחלה.
ואילו רב - כיוון שהגיעו ל"ואמרת אליהם" זה נחשב התחלה, ולכן אנו כיוון שהתחלנו – מסיימים.
4. חייא בר רב – רק אם אמר את "ויאמר", אומר את ברכת אמת.
קשה – מה עם יציאת מצרים?
תשובה – אומר ניסוח אחר להודות על יציאת מצרים.
חלק ב – סדר הפרשיות
א. שני הסברים
ר' יהושע ב"ק -
שמע – עומ"ש, והיה – עול מצוות, ויאמר – רק בלילה.
רשב"י ("חדא ועוד קאמר") -
שמע – ללמוד ללמד ולעשות, והיה – ללמד ולעשות, ויאמר – לעשות.
ב. השלכה (בהוה אמינא) – סדר תפילין וק"ש
מסופר על רב שהקדים ק"ש לתפילין –
קשה (בגמרא הסדר הפוך):
- a. רב חייא בר אשי העיד שהקדים תפילין לק"ש!
תשובה - אולי זה לפני זמן ק"ש (וחידוש של רב חייא היה שבירך ברכת התורה גם ללימוד משנה).
- b. בברייתא (לגבי חופר קבר) – קודם תפילין ואז ק"ש,
תשובות: - רב כר' יהושע ב"ק שקודם יקבל עומ"ש ואז מצוות.
דחייה – ר' יהושע בן קרחה דיבר על קריאת הפרשיות, לא על עשייה בפועל. - אכן רב לא סובר כך, ובאותו מקרה השליח אחר להביא לו את התפילין.
ואכן – מי שקורא ק"ש ללא תפילין -
עולא – עדות שקר,
רי"ח – כמו עולה ללא מנחה, זבח ונסכים.
ג. אגב, נטילת ידיים לפני ק"ש ותפילה
A. החשיבות -
כאמור, רב נטל ידיו,
ורי"ח – זוהי קבלת עומ"ש שלימה, וכאילו הקריב קרבנות.
B. אם אין לו מים
רבא: לק"ש – כל מידי דמנקי (וכן רב חסדא קילל את מי שמחפש מים על חשבון זמן ק"ש).
לתפילה – בדרך – פרסה, מחוץ לדרך – מיל.
מעשה בתלמיד אחד שבא לפני ר' יהושע ורבן גמליאל
שיעורים באגדות חז"ל
הרב ניר טיבי | כסלו תשע"ז
חיטה מן אילן- עבודת ט"ו בשבט
שיעורים באגדות חז"ל- ברכות מ.
הרב ניר טיבי | י"ב שבט תשע"ז
זימון כשאחד יצא לשוק
ברכות דף מה ע"ב
הרב יאיר וסרטיל | אלול תשע"ו
רחמים שימותו מחלוקת רבי מאיר וברוריה
שיעורים באגדות חז"ל
הרב ניר טיבי | כ"ט חשוון תשע"ז
האם מותר לפנות למקובלים?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
הלכלוך הקדוש
אוצרות בלב הים
איך מגדירים כללי מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
סוכת עראי דיגיטלית