בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • חופה, חתונה ושבע ברכות
לחץ להקדשת שיעור זה

הלכות קניין הנישואין א'

נישואין מהם; ארוסין ונישואין; קניין הקידושין; קידושין בשווה פרוטה; פרטי הלכות בקניין הטבעת.

undefined

תשנ"ד
6 דק' קריאה 11 דק' האזנה
1 - נישואין מהם
מושג הנישואין על כל המשמעויות ההלכתיות והרוחניות שלו, הוא מושג שהתחדש על ידי התורה. לפני מתן תורה, הנוהג היה, שאם איש ואשה נפגשו ברחוב, ומצא חן בעיניהם לחיות ביחד, היו יכולים להכנס לבית משותף ולהתחיל לחיות חיי אישות ללא שום טכס של חופה או קידושין, וכך היו הילדים נולדים. וגם גירושין רשמיים לא היו, אלא בזמן שאחד מבני הזוג רצה להפר את הקשר שביניהם, מיד היה יכול להפרד וללכת לו לדרכו
ומכיוון שנתנה התורה לישראל, נצטווינו במצוות עשה, שאם ירצו האיש והאשה לחיות ביחד, יעשו זאת רק לאחר קידושין וחופה (רמב"ם הל' אישות א, א). וכן אם ירצו להפרד, יעשו זאת על ידי גט כריתות
החופה והקידושין, על כל פרטי הלכותיהם המרובות, מבטאים את היחס הנכבד של התורה לחיי הנישואין. וכן מן הצד השני, זוג שמקיים את הנישואין כהלכתם, מראה בכך שלנישואין שלהם יש משמעות ערכית רוחנית הרבה מעבר לסתם איש ואשה שמנהלים ביחד חיים גשמיים עכשוויים. אם הרצון הוא להגיע לקשר עמוק של אהבה, שמבוסס על הרבדים העמוקים של הנפש, ושדורש התמסרות ולפעמים אף הקרבה - הוא חייב להיות מעוגן במעשה הקידושין. זוהי משמעות המצווה לעגן את היחסים שבין בני הזוג בחופה וקידושין, שבהם בני הזוג מתחייבים באופן המוחלט ביותר להיות זוג נשוי, ומתוך כך יש לקוות שיבנה בית מלא באהבה ונאמנות, ומתוך כך יגדלו בו ילדים טובים

2 - ארוסין ונישואין
החתונה מורכבת משני שלבים, קידושין וחופה, ובמלים אחרות, ארוסין ונישואין. וצריך לציין שמה שאנו קוראים היום ארוסין אינו מה שהתורה קוראת ארוסין, כי בלשונינו אנו קוראים מאורסת למי שהחליטה להתחתן עם מישהו, אבל באמת על פי ההלכה מאורסת היא אשה שהתקדשה לאיש על ידי קידושין גמורים. הקידושין יוצרים את הזיקה שבין החתן והכלה, והם נעשים בדרך כלל על ידי קניין של נתינת הטבעת ואמירת הנוסח : "הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל", ועל ידי כך הזוג נעשה מאורס. והעמידה תחת החופה היא הביטוי ההלכתי לתחילת חיי הנישואים המשותפים, כלומר החופה יוצרת את הנישואין
בעבר היו נוהגים להמתין שנים עשר חודש בין הקידושין לחופה, כלומר בין הארוסין לנישואין. באותם שנים עשר חודשים היתה האשה נקראת מאורסת אבל לא נשואה, והיתה לזה משמעות הלכתית על פי התורה, ובסוף השנה היו עורכים את החופה, ומיני אז נחשבה האשה לנשואה
נפרט מעט יותר, תחילת ההתקשרות שבין בני הזוג נעשית על ידי קידושין, שהם מעשה קניין שעל ידם נוצרת זיקה בין בני הזוג. ובשלוש דרכים ניתן לקדש אשה, וכיום נוהגים הכל לקדש את האשה בקניין כסף, שנעשה על ידי נתינת הטבעת לאשה. ומרגע נתינת הטבעת שהיא מעשה הקידושין, נעשית האשה מקודשת ומיועדת לבעלה, והיא נקראת מאורסת. כדרך אגב כדאי לציין, שעונשה של נערה מאורסת שזנתה חמור, על פי דין התורה, במעט יותר מעונשה של אשה נשואה שזנתה. כלומר הזיקה שבין בני הזוג מוחלטת ומחייבת, ואם ירצו להיפרד יצטרכו לעשות זאת על ידי גט. אלא שעד לחופה שהוא זמן הנישואין, אסור לזוג המאורס לגור ביחד ולקיים חיי אישות
כפי שהזכרתי, בעבר היו נוהגים להמתין שנים עשר חודש בין הארוסין לנישואין, דהיינו בין הקידושין לחופה, ובאותה שנה היו בני הזוג מתכוננים לחתונה, הן מבחינה נפשית והן על ידי הכנות מעשיות, כגון הכנת הבית, הבגדים וסעודת החתונה
לא קשה להבחין ביופי המיוחד שבהמתנה הממושכת בת השנה, של הזוג המקודש והמאורס, שהיה מצפה ומייחל ליום החתונה, ליום.שבו יתחיל לחיות יחד. וודאי שאותה שנה היתה מעמיקה את היחס הנפשי והרוחני שביניהם
אבל במשך הזמן והגלויות נתרבו סיבות שהביאו לאיחוד הארוסין עם הנישואין, ראשית, קרו מקרים שבין הארוסין לנישואין, נאלצה משפחת החתן או הכלה לברוח ממקומה, וכך נשארו בני הזוג קשורים ביניהם בקשר של קידושין בלי יכולת לממש את הקשר על ידי נישואין, וגם ללא אפשרות להתירו על ידי גט. ועוד קרו מקרים שבין הארוסין לנישואין לא הקפידו בני הזוג על שמירת הצניעות ביניהם. מסיבות אלו נתקבל בכל ישראל המנהג לאחד את הארוסין והנישואין לזמן אחד, שהוא יום החתונה. וכך בעת החתונה נערכים גם הארוסין - שהם הקידושין על ידי הטבעת, וגם הנישואין - על ידי העמדת החופה.

3 - קניין הקידושין
אחד ההבדלים המרכזיים שבין היהדות לשאר הדתות, שהיהדות חותרת לתיקונו השלם של העולם, שאר הדתות התייאשו מתיקון העולם הזה על כל מרכיביו הגשמיים, והן קוראות למאמיניהן להתנתק מחיי העולם הזה, ולברוח אל עולם רוחני שעלה בדמיונם, כדי להנצל מהתסכול והצער שיש בחיי העולם הזה, אולם היהדות חותרת לתיקון העולם הזה על כל מרכיביו
ולכן גם כריתת ברית הנישואין, אינה מתבטאת רק על ידי דיבורים יפים, או הבעת רצון נאצל, תוך תלישות וניתוק מהצדדים המעשיים והממשיים של העולם, מה שעלול בסופו של דבר לגרום לאיבוד האהבה והקשר העמוק שבין בני הזוג
אלא כריתת הברית בין החתן והכלה נעשית על פי התורה בקניין קידושין. מעשה קניין שנותן ביטוי ממשי ומחייב לאהבה ולחלומות שנרקמו בליבם של בני הזוג. וכמו שכל שינוי במעמד של אדם או חפץ נעשה על ידי מעשה קניין, כך גם החתונה והמעבר של האשה ממעמד של פנויה למעמד של אשת איש נעשה על ידי קניין, קניין שנקרא קידושין, משום שעל ידו הכלה מתייחדת ומתקדשת לבעלה
ואמנם אמרו חז"ל שבשלוש דרכים האשה יכולה להתקדש, בכסף, בשטר ובביאה, אבל למעשה נוהגים הכל לערוך את הקידושין אך ורק על ידי קניין כסף שנעשה על ידי נתינת הטבעת. ומאחר שכסף לא צריך להיות דווקא מטבע, אלא אפשר להשתמש גם בשווה כסף, לכן נהגו לקדש את האשה בטבעת שתוכל לעונדה תמיד על ידה, ותשמש לה זיכרון לקידושיה (ספר החינוך תקנ"ב).

4 - קידושין בשווה פרוטה
כדי להסביר את משמעות קניין הקידושין שעל ידו נוצרת הזיקה שבין הכלה לחתנה, ראוי להקדים תחילה הקדמה כללית. תפיסת העולם האחדותית של התורה, היינו שיש בורא אחד לעולם על כל מרכיביו הרוחניים והגשמיים, מחייבת שלכל רעיון רוחני יהיה ביטוי ממשי ומעשי בעולם, ולכן יש בתורה מצוות מעשיות. וכך העולם על כל מרכיביו החומריים מקבל משמעות וערך, וכן הערכים הרוחניים שוב אינם מנוכרים ותלושים מהמציאות שהרי יש להם ביטוי ממשי על ידי המצוות המעשיות
ולכן על פי מצוות התורה (דברים כב, יג) גם כריתת ברית האהבה המקודשת שבין החתן לכלה לא תחול עד שתקבל ביטוי ממשי ומוחשי על ידי קניין הקידושין. קניין הקידושין נעשה כיום על ידי כך שהחתן נותן כסף לכלה ובתמורה לזה היא מתקדשת לו. ובפרוטה אחת בלבד אפשר לקיים את הקידושין, כלומר יכול החתן לקחת פרוטה ולתיתה לכלה ולומר לה : "הרי את מקודשת לי בפרוטה זו כדת משה וישראל", ואם הכלה תקבל את הפרוטה ותסכים להתקדש - תהיה מקודשת
והטעם לכך הוא, שכסף הקידושין לא נועד להיות תשלום עבור ערכה של הכלה, שהרי שום סכום כספי לא ישווה לערכה
העניין הוא שצריך שיהיה ביטוי קנייני ממשי לקידושין, וכבר בפרוטה אחת ניתן לבצע קניין, אבל דבר שערכו פחות משווה פרוטה אינו נחשב בעיני האדם, ולכן אי אפשר לבצע בו קניין
ועל פי זה קבעו חכמים שהסכום המזערי שעל פיו ניתן לקיים את הקידושין הוא פרוטה או שווה פרוטה, וכאן המקום להדגיש שאין הקידושין חלים ללא הסכמתה המלאה של הכלה, ואפילו אם ישקול אדם לידי אשה מליארדי שקלים ויאמר לה : "הרי את מקודשת לי במליארדי שקלים אלו כדת משה וישראל", כל זמן שהכלה לא תסכים להתקדש, אין הקידושין חלים, ולעומת זאת בפרוטה אחת אפשר לקיים את הקידושין אם הכלה תסכים להתקדש. וכל זה מחדד את מה שאמרנו, שכסף הקידושין אינו צריך להיות שווה ערך לכלה, אלא הוא רק מבטא באופן קנייני ממשי את המעבר של האשה למעמדה החדש, ואת כריתת הברית שבין החתן והכלה

5 - פרטי הלכות בקניין הטבעת
אף שמצד הדין ניתן לקיים את קניין הקידושין על ידי שהחתן יתן לכלה כל דבר ששוויו למעלה מפרוטה, מכל מקום נהגו הכל לקדש כיום על ידי טבעת. על פי רוב המנהגים עשויה הטבעת מזהב טהור (מרדכי, ועיין בנישואין כהלכתם ז, ו), ויש שנהגו בטבעת כסף (בן איש חי ש"א שופטים ח')
כדי שהקניין יתבצע בשלימות, ראשית צריכה הכלה להסכים לקידושין, והסכמתה מתבטאת בכך שהיא מושיטה את אצבעה ומוכנה שהחתן יענוד עליה את טבעת הקידושין
נהגו שהחתן והכלה לא ישתו משקה חריף בכל יום החתונה, כדי שהסכמתם לקידושין תהיה בדעה צלולה. אחת הסיבות למנהג לצום ביום החתונה, הוא כדי לשמור על הדעה הצלולה, ולא להשתכר באותו יום, כפי שנוהגים חלק מהחתנים שאינם יהודים. ועוד צריך, שלא תהיה שום טעות בהבנתה של הכלה את קניין הקידושין, שאם למשל תחשוב הכלה שהטבעת שווה אלף שקלים, ובאמת שוויה בסך הכל חמישים שקלים, יתכן שהקידושין פסולים, מפני שדעתה של הכלה להתקדש על ידי טבעת יקרה ולא על ידי טבעת פשוטה. ולכן נהגו לקדש בטבעת ללא פיתוחים וללא אבנים יקרות, שהאפשרות לטעות בשוויה מצומצמת. ועוד נוהגים, שהרב שואל את העדים בנוכחות הכלה האם הטבעת שווה לפחות פרוטה, והם עונים בחיוב, וגם הכלה מסכימה, ועל ידי כך ברור שאין שום טעות בקידושין, משום שללא ספק טבעת מזהב שווה לכל הפחות פרוטה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il