- משנה וגמרא
- סוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מסכת סוכה דף מ"ד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(מד. 7+ עד מד: 2-)
חלק א - מקור ערבה בזמן המקדש
א. המקור –
אבא שאול – "ערבי נחל",
רבנן (וכן רי"ח) – הלכה למשה מסיני.
ב. אגב זה, מובא דיון שבו המקור של רי"ח הוזכר -
ר"ל – כהנים בעלי מומים נכנסים לצורך ההקפה בין האולם למזבח (תוס' – כי האיסור רק מעלה מדרבנן).
רי"ח – "מי אמרה"?
- בהו"א הבינו שהתכוון – מה המקור לערבה, ולכן מקשים – הרי רי"ח אמר שזה הלמ"ס.
- אלא הכוונה היא שהוא תוהה על ההיתר של ר"ל – 1. אולי כלל לא מקיפים בערבה.[1] 2. למה שיהיה שונה משאר העבודות שהם בכהנים תמימים?
- A.הרי רי"ח אמר שזה הלמ"ס?
- אכן זה הלמ"ס גם אחרי החורבן,
חלק ב - ערבה אחרי החורבן
(מד. 11-)
א. המקור לערבה בגבולין ואחרי החורבן
לפי כולם המנהג התחדש על ידי הנביאים האחרונים (חגי זכריה ומלאכי, בתחילת תקופת בית שני).
ריב"ל – מנהג נביאים
רי"ח – יסוד נביאים
הערות:
אלא שגולי בבל שכחו את המצווה, והנביאים חזרו שיסדוה.
קשה – הרי רי"ח אמר שלא שכחום.
- במקדש – הלמ"ס, בגבולין – יסוד נביאים.
- B.היחס בין תקנת הנביאים לבין ימינו ("זכר למקדש") -
הרבה ראשונים | רש"י | |
כמה נטלו בגבולין | כל שבעה | יום אחד |
המנהג ליטול ערבה אחרי החורבן | יום אחד – זכר למקדש | יום אחד – המשך תקנת הנביאים. |
(מד: שליש עליון)
- C.נפק"מ בין מנהג ליסוד –
יסוד – מברכים
מנהג – לא מברכים
והגמרא מביאה דעות שזהו מנהג נביאים – אייבו אביו של רב על ר"א בר' צדוק, ואייבו נכדו של רב על רב שחבטו ערבה ללא ברכה.
ב. למה בערבה תקנו זכר למקדש רק יום אחד?
- רבא – אכן גם הערבה כל שבעה – כי יש את הערבה שבלולב.
דחייה – אי אפשר לצאת בזה לשניהם (נפרט להלן חלק ג, א).
- רב זביד-רבא - כיון ערבה רק מדרבנן.
דחייה – זה לא נכון (ראה להלן).
- רב זביד-רבא – בלולב כבר יש שייכות לגבולין מדאורייתא (היום הראשון). בערבה אין.
- ר' אמי – צריך בפני עצמה.
- גמרא בשליש עמוד א (+רב חסדא במד: 8+) – לא צריך בפני עצמה, אך צריך שיגביה פעמיים – ללולב ולערבה.
- לא יאכיל פועליו בפירות שביעית (שהרי צריך להפקירם),
(מד: 1+)
חלק ג – דיני הערבה
א. האם צריכה להיות בפני עצמה?
מהמחמיר לקל –
ב. צריכה שיעור
ר"נ – 3 ענפים עם עלים לחים.
רב ששת – ענף אחד עם עלה לח אחד.
חלק ד – נספח – שני דינים של אייבו בשם ר"א בר"צ –
(ואגב – מותר לקשקש את עצי השביעית לאוקמיי אך לא לאברויי).
- לא להגיע מהמסע אחרי 4 שעות ביום שישי, כדי שיספיק להכין אוכל לשבת.
רב כהנא – איפה הדין שייך:
בבית – הדין שייך (אפילו שיש סיכוי מסוים שיש אוכל),
באכסניה –
גירסה 1 – כשיש בידו אוכל, לא צריך.
גירסה 2 – כשאין בידו אוכל – כל שכן שצריך, כי בניגוד לבית, אין סיכוי שיחכה לו באכסניה אוכל.
[1] קצת קשה, הרי אם לא הקיפו בערבה הקיפו בלולב, אז ממילא עדיין מקיפים...
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
סוכת עראי דיגיטלית
איך ללמוד גמרא?
למטר השמיים
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
עבודת ה' לחופש
סודו החינוכי של חודש שבט
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת