בית המדרש

  • משנה וגמרא
  • כתובות
לחץ להקדשת שיעור זה

מסכת כתובות דף י"ד

undefined

כ"ז בשבט התשע"ה
2 דק' קריאה 12 דק' האזנה



(יד. שליש עליון עד יד: במשנה)


מושגים
חלל – ילד של כהן עם אישה האסורה לכהונה (גרושה, חללה), אם בא על אישה היא חללה, ואסורה לכהן.
ספק חלל – למשל שהאמא היתה ספק גרושה ספק אלמנה.
(צאצאי חלל הם חללים, צאצאי חללה שנישאה לישראל הם כשרים).
אלמנת חלל – חללה, ופסולה לכהונה.
אלמנת עיסה – אלמנת ספק חלל.


חלק א - המשך מחלוקת ר"ג ור' יהושע – קושיא מאלמנת עיסה

































 

משנתנו
האם נאמנת לומר שהתעברה לכשר?


ר"ג – נאמנת
(ולא אמר שלא לפרסם ההיתר שמא הכהנים לא יקשיבו)

ר' יהושע – לא נאמנת



משנה בעדויות -
האם אלמנת עיסה (ספק חלל) כשרה לכהונה?


ר' יהושע – כשרה
ר"ג – לא מפרסמים ההיתר כי הכהנים לא יקשיבו


 

לגבי ר' יהושע



רבה



לא בודקת עם מי מזנה



בודקת עם מי מתחתנת


 
 

רבא



ספק אחד –
האם נבעלה לפסול או כשר



שני ספקות – כלומר זה רחוק מהספק המקורי (הספק המקורי זה באמא של בעלה, והספק על האלמנה רק נובע מספק זה, ולכן כאן חזקת האלמנה לא הורעה.
זה לא המובן הרגיל של ספק ספיקא (רש"י)).



סברא לרבא: לר' יהושע לא אכפת לנו מה שהאישה יודעת, אלא מה שקובע זה מצב החזקות והספקות.



לגבי ר"ג



רבא



טוענת טענת ברי



האישה לא יודעת מעמד החלל



סברא לרבא: לר"ג מה שקובע זה ברי או שמא.




(יד. 3-)


חלק ב – עוד על חלל ואלמנת עיסה


ברייתא – אלמנת עיסה (ספק חלל) מותרת, אבל בספק ממזר (ונתין ועבד) -


ת"ק – אלמנת ספק ממזר אסורה לכהונה.


ר"מ 1 - אם בעלה לא ספק ממזר מותרת.


ר"מ 2 – אלמנת עיסה שהתירו, הכוונה שבעלה ספק חלל.


            יש סברא להחמיר בספק חלל יותר מספק ממזר, כי מכירים את הממזרים ולא את החללים.


קשיים בברייתא:



  1. למה להחמיר יותר בפסק ממזר, הרי חלל וממזר זה דאורייתא.

  2. מה ההבדל בין ת"ק לר"מ 1, שניהם מקלים בספק חלל ומחמירים בספק ממזר!

  3. יש סתירה פנימית בר"מ 2 – בתחילה אומר כת"ק, אך אח"כ מביא סברא הפוכה.


הסבר חדש בברייתא – מדובר במי שקוראים לו כינוי פסול והוא שותק
יש מחלוקת בראשונים אם זה דווקא מי שכבר יש לגביו ספק או גם בלי זה,
בכל מקרה לא מדובר בחלל שהספק לגביו ברור (כמו שאמו ספק גרושה), אלא במי שיש לגביו ספק שלא מבורר, ואולי האדם עצמו יודע אם הוא חלל או לא.


ת"ק – גם בממזר וגם בחלל אם שתק – פסול.


ר"מ 1 מחמיר בממזר –


ממזר ושותק - פסול (זאת האשמה חמורה, ואם אינו ממזר היה צווח),


אך חלל ושותק - כשר (לא נורא להיות חלל).


ר"מ 2 מחמיר בחלל –


חלל ושותק – פסול (לא רוצה לצווח שמא יבדקו ויגלו, ואומר שלא נורא שיחשבו שהוא רק חלל).


ממזר ושותק – כשר(כי מניח שכולם ידעו שאינו באמת ממזר)


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il