בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • מאמר ב - ספר העיקרים
לחץ להקדשת שיעור זה
מאמר שני, פרק כ"ו - שיעור מס' 25

משמעותו הנעלה של התואר 'ברוך' בו אנו משבחים את הקב"ה

פתחנו בהבנת מיקומנו במהלכו של המאמר השני, והבנת הקשרו של הפרק [והבנו שהמחבר השלים כעת את 'ענפי' השורשים המסתעפים מעיקר מציאות ה', וכפי שיעד בסוף פרק ז, ועתה הוא עובר להשלים עוד כמה נקודות חשובות ויסודיות בעיקר מציאות ה' עצמו]. במהלך הפרק עצמו למדנו על משמעות הברכה כריבוי טובה בכל התחומים, ועל שתי המשמעויות של המילה 'ברוך' – או כתואר למקבל שפע מאחר והינו פעול, או כתואר לנותן השפע (כמו שגם נותן החנינה נקרא 'חנון', ולא רק מקבלה) – ושביחס לה' יש להבינה במשמעותה השנייה, שמשמעה שה' הוא חי, חכם, יכול ורוצה שממנו נובעות שפע השלמויות כולן, וכולן כלולות בו בלא הרכבה או שינוי ובלא חסרון. בהקשר זה באר המחבר על עיקר עניינו של מזמור 'תהילה לדוד' אותו אנו רגילים לאומרו כל יום כמה פעמים ב'אשרי יושבי ביתך...'.

undefined

הרב בן ציון אוריאל

כ"ז טבת תשע"ז
31 דק' האזנה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il