בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • גשמים בארץ ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

ארץ מול שמים

undefined

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

3 דק' קריאה 4 דק' האזנה
בקשת הגשמים בארץ ישראל היא נושא שראוי לטיפול ולתשומת לב. כשאנו קוראים את הפסוקים בפרשת 'עקב' המדברים בשבחה של ארץ ישראל:
"כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ, אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת, לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם, אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱ-לֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". (דברים יא, י-יא)

אנו שואלים - מהו שבחה המיוחד של הארץ שהפסוקים הללו רוצים ללמדנו?
רש"י מסביר:
"ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס 'ברגלך' ולהשקותה, צריך אתה לנדד משנתך ולעמול, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה, אבל זו - 'לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם' (פסוק יא), אתה ישן על מטתך, והקב"ה משקה נמוך וגבוה, גלוי ושאינו גלוי כאחת".
אם כן זה הוא שבחה של ארץ ישראל הגשמים יורדים בכל המקומות ואין צורך להתאמץ כמו בארץ מצרים.

לעומת רש"י, מדגיש הרמב"ן את התלות של הגשמים בחסדי שמים ומוסיף, שירידת גשמים מותנית גם ברמה המוסרית שלנו ואלה דבריו:
"ופשוטו של מקרא בדרך האזהרות נאמר, שאמר להם: ושמרתם את כל המצווה וירשתם ארץ זבת חלב ודבש, כי ה' יתן מטר ארצכם בעתו והארץ תתן יבולה, אבל דעו לכם שאינה כארץ מצרים להשקות אותה ברגל מן היאורים ומן האגמים כגן הירק, רק היא ארץ הרים ובקעות, למטר השמים תשתה מים, לא בענין אחר, וצריכה שידרוש ה' אותה תמיד במטר, כי היא ארץ צמאה מאד וצריכה מטר כל השנה, ואם תעברו על רצון ה', ולא ידרוש אותה בגשמי רצון, הנה היא רעה מאד, לא תזרע ולא תצמיח, ולא יעלה בה כל עשב בהריה".

בארץ ישראל, הברכה אינה זורמת בנהרות בצורה הטבעית, ואינה תלויה רק בעמלו של האדם - באיזו מידה יתאמץ לתעל את הארץ בתעלות מים מן הנהרות - אלא ישנה תלות בגשמים שישקו את האדמה. קיימת תלות במטר השמים, הבא מלמעלה, וזה מה שאמור בפרשה השנייה של 'קריאת שמע' (דברים יא, טז), המלמדת אותנו על התלות ההדדית בין השלימות הרוחנית-מוסרית: ה"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" - ובין ברכת הגשמים המובטחת: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ". בארץ, אתה צריך לדעת שה' א-לוהיך דורש אותה כי היא ארץ צמאה למטר, ואם תעברו על רצון ה' הוא לא יתן לכם גשמי רצון. אם כן, הארץ הזו כשלעצמה היא רעה מאוד, היא לא תצמיח ולא יעלה בה כל עשב, אם אתם חוטאים.

ובהמשך דבריו אומר הרמב"ן:
"נקל בעיני השי"ת להאביד יושבי ארץ מצרים ולהוביש נהרותם ויאוריהם, אבל ארץ כנען תאבד יותר מהרה, שלא יתן בה מטרות עוזו. החולה צריך זכות ותפילה שירפאהו השם יותר מן הבריא שלא יבוא עליו החולי".
החולה שיוצא ממסגרת ההגנה של הטבע צריך זכות להירפא, שיהיו לו פרקליטים שיגנו עליו, כמו: תשובה ומעשים טובים. על כן הוא זקוק לרחמי שמים, מאחר שהוא יצא ממסגרת השמירה הרגילה. מכאן אמרו חכמינו ש"שכינה נמצאת מעל מראשותיו של חולה", (שבת יב, ע"ב) כי הוא לא נמצא במהלך הטבעי, שהטבע יגן עליו, "ולעולם יבקש האדם רחמים שלא יחלה, שאם יחלה אומרים לו הבא זכות והפטר" (שבת לב, ע"א).

אם כן זהו הבסיס לשאלת הגשמים בארץ. אנחנו לא מקבלים את הברכה בצורה טבעית אנו צריכים להתעלות מבחינה רוחנית ומבחינה מוסרית להתפלל אל ה' כדי לזכות בברכת הגשמים. בין ארבעת הנימוקים המובאים במדרש, (בראשית רבה יג, ט) בעניין שינוי שיטת השקאת התבל בנהרות, להשקאתה בגשמים, מובא הנימוק: "כדי שיתלו הכל את עיניהם בשמים".

ואכן בתפילתו, תולה האדם את עיניו לשמים ומיישר אורחותיו בארץ על מנת שיוכל לזכות לגשמים. זו היא מעלתה של הארץ שהיא לא תשקה אתנו מהגשמיות הבהמית - שנהנה מהטוב בצורה הפשוטה - אלא תעורר בקרבנו את הכמיהה והציפייה בתפילה למתת שמים, וכך, חיי המעשה שלנו מתקדשים בקשר שבין שמים וארץ.

הערות מכת"י:
נזכיר כמה מאמרים תלמודיים על ירידת גשמים ועל עצירת גשמים, המבליטים תלות זו:
"אין הגשמים יורדים אלא אם כן נמחלו עוונותיהם של ישראל" (תענית ז, ע"ב).
"אין הגשמים יורדין אלא בשביל בעלי אמנה" (שם ח, ע"א).
"אין הגשמים נעצרין אלא בשביל פוסקי צדקה ברבים ואין נותנין" (שם ח, ע"ב).
"אין הגשמים נעצרין אלא אם כן נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה... בעוון גזל... בשביל מספרי לשון הרע" (שם ז, ע"ב).
ועוד כמה עבירות שהזכירו חכמינו.
כל המימרות הללו מבליטות את הקשר ואת התלות ההדדית בין ירידת גשמים לבין שלימות מוסרית.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il