בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • פקודות הסותרות דין תורה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רויטל בת לאה

ממשלת מיעוט

כרוזים ושיחה של רבנו ביחס לממשלת מיעוט.

undefined

מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל

11 דק' קריאה
א. "לכו ונלכה ונחדש המלוכה!"
מיד לאחר מלחמת יום-הכיפורים, בו' בטבת ה'תשל"ד התקיימו בחירות לכנסת. בחמשת החודשים הבאים, למעשה כיהנה במשך חודש אחד בלבד ממשלה שנהנתה מאמון הכנסת. כרוז זה פורסם עם הודעתה של רה"מ שלא עולה בידה להרכיב ממשלת מיעוט יהודי. בימים אלו, אגב, השלימה גולדה מאיר את מילוי הסכם הפרדת הכחות עם המצרים ונסוגה מכל מערב תעלת-סואץ.

ב"ה, י"א אדר התשל"ד.
אחרי התברר והתפרסם ביטולו וגילויו למפרע, של חילול השם וכבוד מדינתו-מדינתנו, מעכשיו - שהוא כמו על-מנת בכל תוקפו - הלא החובה, והטובה והברכה והמצוה, מוטלת ומזורזת על כולנו, על כל עם בית ישראל וארצו, על כל עסקני ומנהיגי צבורו, הותיקים המומחים והנאמנים, והצעירים המעוררים והנמרצים, על כל אנשי צבא ישראל, צבא התורה וצבא המלכות, על כולנו כולנו כולנו כאחד, המתברכים באור פני ד' אלהינו, תורת חייו ואהבת חסדו ומעוז נצחו, תיכף-ומיד, יום ליום ולילה ללילה, להתאושש ולהתעודד ומתוך אהבה שלמה והבנה הדדית לכונן פעלינו, להופעת ברכת ד' ונעמו עלינו, על כל מלוא עמנו ונחלתנו, ובתגבורת אחראיות כלל-ישראל וקדושת חוקי-חייו בחיי-עולם הנטועים בתוכנו, בדבר ד' ועצתו העומדת לעד, ובמהרה ממש לחדש ולסדר את ברכת ממשלתנו וגילוי תפארתה וקידוש שמה בתוכנו ולעיני כל אפסי ארץ.

וד' עוז לעמו יתן ויברך את כל עמו ונחלתו בשלום בתוכנו ומסביבנו. וליהודים היתה ותהיה אורה ושמחה וששון ויקר.
צבי יהודה הכהן קוק

ב. הצהרה כללית
מכתב זה הפקיד רבנו בידי המפד"ל, כדי שזו תוכל להציגו כהודעה מטעמם לפני חידוש מו"מ עם רה"מ על הרכבת קואליציה משותפת. המפד"ל לא פרסמה מכתב זה בשלב זה.

ב"ה, י"א אדר התשל"ד.
מתוך הכרה שלמה ומחלטת, כי הניסיון שנעשה, לפני כשבועיים, להרכיב על כבוד מדינתנו ממשלת מיעוט לשלטון לא-צודק על הרוב הגדול של מדינתנו, עמנו ונחלתנו, הוא בטל ומבוטל מעיקרו, לא שריר ולא בריר ולא קיים, ואין לו שום ערך תכן קיום ממשות מציאות כפי הכרת כל הציבור של העם החי והמרגיש את תקף כבודו וחיוניותו, הננו מצהירים וניגשים במלוא שייכותנו אל סידור ממשלת מדינתנו הצודקת הישראלית בכל נועם תקומת דבר ד' על כל כבוד מדינתנו עמנו ונחלתנו.


ג. עוד לברורי הדברים היסודיים
אחר הודעת גולדה מאיר שבכל זאת תרכיב ממשלה, ולאחריה הודעת המפד"ל, כי תצטרף לממשלה זו.

(ב"ה, י"ז אדר התשל"ד.)
א. מסירות נפשנו הברורה והמוחלטת, על כל חלק של ארץ-חיינו-קודשנו, נחלת אבותינו נבואתנו ממלכתנו שכינתנו, המחוייבת עלינו ב"יהרג ואל יעבור", לעומת כל כפייה שהיא, היא יסוד ושורש לכל התורה כולה, ש"מצוות ישיבת הארץ היא מצוה הכוללת את כל התורה", כדברי קודשו של הגאון הקדוש רבי חיים בן-עטר ב"אור החיים" בסוף פרשת נצבים, ואשר הארץ הזאת שייכת לכל רבבות עמנו בית ישראל בכל מקום שהם.

ב. קידוש-השם הוא יסוד ושורש לכל התורה כולה, וחילול-השם הוא יסוד ושורש להריסת כל התורה כולה. קידוש השם הוא כבוד השם והוא המתגלה בכבוד עם-השם, קרובו וסגולתו, "ושכנתי בתוך עמי" - "ונקדש בכבודי", ברוממות קרנו ישועתו וגאולתו, בתפארת ממלכתיותו ומדינתו. חילול-השם, שאין כמוהו, לשם השם יתברך, בורא העולם וקורא דורותיו ומציב גבולותיו גבולות עמיו ועמו-חלקו, הוא הטראגי-קומדיה, של ביזוי עמנו ומדינתנו בהרכבת ממשלת מיעוט זו על מדינתנו. ו"אין מקיפין בחילול-השם". לרקבון אין תיקון ואין ריפוי ואין שכלול, בהצטרפות אליו חס ושלום, אלא בפסולו וביטולו היסודי והמוחלט, - ובהתחדשות בריאותית יסודית ושורשית.

ג. לסידור האמתי, של הכנסת האדם הנלווה אל ד' וישראל עמו, ובא וחוסה בכנפי שכינתו לקבלת ההגדרה המפוארת ותואר הכבוד ההיסטורי להיות "יהודי", קבועה וצודקת ההלכה הישרה, ההגיונית והקדושה הקבועה בחוקיותה המפורשת של מדינת ישראל, ובמשמעותו האמתית של חוק-השבות אשר ביסודה. כל התחמקות והשתמטות מפירוטה המפורש והתנהגותה הממשלתית, כמו כל זלזול בה, חס ושלום, אינו אלא חולשה ילדותית נבערת, וחולשות כאלה אינן ענין להנהגת מדינה.

כל אדם ישר בתוכנו, המכונה "דתי" והמכונה "לא דתי", יבין כי הראביי המסדר גם זווגי נשואי תערובת, רחמנא ליצלן, והמתקן את מכוניתו בהפסקה בתפילה של יום הכפורים בבית הכנסת שלו, אין כל ערך לטיפולו וסידורו באדם הנלווה אל עם ישראל אפילו אם יאמר שהוא מסדר את זה בהתאם לסדר ההלכה.

ד. מפד"ל, במובנו הארגוני וההסתדרותי, אין עכשיו בעולם, אחרי שנהרס לצערנו, על ידי אלה שדגלו בשמו וחיללו את שמו, ואשר בהצטרפותם המגונה אל הטראגי-קומדיה הזאת שללו מעצמם את הרשות והזכות להופיע בשם הציבור, ואינם כלל שלוחי ציבור, כי אלה שנתנו להם את קולותיהם בבחירות אומרים להם: "לתקוני שדרתיך ולא לעיוותי".

ה. מר משה דיין בוודאי מחוייב הוא להופיע בתפיסת מקומו בתור שר הבטחון הצבאי הממלכתי בכל תוקף בצרוננו ומשמרתנו המוטל עלינו עכשיו בכפלי-כפליים והשגחתנו וכוננותנו הערה המסודרת מבוררת ומוצלחת, במשגבו של ד' צבאות עמנו במשגב נצח עמו ונחלתו.

וד' עוז לעמו יתן ויפרוס שלומו על ישראל וירושלים, וליהודים תהיה אורה ושמחה וששון ויקר.
צבי יהודה הכהן קוק

ד.
ב"ה, כ' אדר התשל"ד.
לכבוד ידי"נ היקר והנכבד רבי נתן גרדי שליט"א
שלום וברכה וכ"ט.
אחרי ראותי ב"הצופה" את מכתבו אלי, הנני מזדרז לענות לו לפי נחיצות הדברים ולפי כבודו, וכאלו נחזור על הראשונים.

אלף שבאלף. על יהודה ושומרון והגולן ויריחו וכל חלק של ארץ ישראל, אין כל דיונים. אם תהיה איזו כפיה, ממישהו, לשלול את שלטון מדינתנו שם, הלא מחוייבים אנו כולנו להתקומם במסירות נפשנו על כך, כדין "יהרג ואל יעבור" על כל מצוה, ביחס לכפיה נגדית, ועל אחת כמה וכמה בענין מצוה זו "הכוללת את כל התורה", ושייכת לכל ישראל.

ב. הטרגיקומדיה הנוראה של הרכבת ממשלה לא נורמלית, ללא צדק ודת, של מיעוט, על מדינתנו הנשגבה, עשתה את כולנו ללעג ולקלס, והיא חלול השם שאין כמוהו, חלול שם שמים וחלול שם כבוד עם ישראל ומדינת ישראל. כל מי שיש לו איזה מגע ויחס לטרגיקומדיה מזעזעת זו יש לו דין מחלל השם, שאין לו כפרה ותיקון.

ג. אלה שעסקו וממשיכים בזה, רחמנא ליצלן, הרסו בזה לגמרי את המפד"ל, ואיננו קיים עוד במציאות חיינו הציבוריים החברתיים, ויש להכיר את זה בעיניים פקוחות וללא רמיות דברים.

ד. כל קורי עכביש וטיוחי תפל על אודות סדורי אותם ה"גיורים" והרשמותיהם אין בהם כל ממשות, ודי נתבדו על ידי הרשימות העובדתיות, המפורשות באישיהם ובמעשיהם, שנתפרסמו ב"הארץ" שלשום.

ה. לכן, בעיניים פקוחות ובתוקף אמת וקודש, נשתחרר מתסבוכת הטרגיקומדיה הזאת, שאין לה כל ערך וכל ממשות, וממלכודת חלול השם שלה, ונזדרז להתחדשות ממלכתיותנו וחוסן תפארתנו, בתגבורת תעצומות כוחותינו הבריאים והחיוניים להחזרת כבוד ישראל, עמו ונחלתו, ארצו ומדינתו, כתקומת כל דבר ד' על עמו ונחלתו, במעוז ד' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה.
צבי יהודה הכהן קוק

ה.
מכתב זה נכתב למרכז המפד"ל שעמד להתכנס, ובו תחינה מאת רבנו לעזוב מיד את הממשלה, שעסוקה היתה באותם ימים במילוי הסכם ההפרדה עם הסורים. עד להכנסו של יצחק רבין לתפקיד רה"מ, לאחר חודש וחצי, הושג הסכם עם הסורים, ואף נסוג צה"ל אל מעבר לקו שבו החזיקה ישראל ערב יום הכיפורים.

ב"ה, ד' ניסן התשל"ד.
אל "המרכז הגדול" המתכנס ביום ראשון הבא עלינו לטובה ועל כל ישראל, עתרת שלום וברכה,
ממעמקי דמי, לבבי ונפשי, ובהמשך קודשו של אאמו"ר רבן ואביהן של כל ישראל, תורתו וגאולתו, כוהנו הגדול והקדוש זצ"ל, הנני קורא ומתחנן ודורש לכם כי כולכם תקומו ותתאוששו להציל את עם ישראל, הוד קיומו ותוקף נחלתו, מידיהם הדורסות והמחללות שם ד' אלהי מערכותינו, של שלושת האנשים המכונים "שרים", המבזים והמחללים והמהרסים שם ישראל ואורייתא וארעא קדישא לעיני כל אפסי ארץ בהצטרפותם הנפשעת אל הממשלה הזאת.

כולכם תתרוממו במשגב קודשיכם ותקראו אל אלה מחללי השם ומהרסי מדינתנו הקדושה: תיכף ומיד סורו, סלקו ידיכם הנפשעות ממדינתנו הנשגבה, אשר אין לכם שום רשות לקרוא את שמה הגדול. ולחילול השם על עם סגולתנו ונצחנו אין כפרה ותקנה אלא בעזיבתכם המוחלטת והמהירה את עמדותיכם שבקשתם לכם בפשע רשעתכם.

ושומר ישראל ומגונן ישועתנו יצילנו מידיכם וישגבנו לחרות עולם וישועה שלמה.
בציפיית המייחל והמקוה לאור חסד ד' ונועם ישעו
צבי יהודה הכהן קוק

ו. פרק בהלכות כבוד מלכות ישראל
שיחה שנתן רבנו בעת הנסיון להרכיב ממשלת מיעוט.

א. מלכות ישראל - קידוש השם
חזרנו פעמים הרבה על כך שעיקר כל התורה כולה הוא קידוש השם. הדבר היותר גדול הוא קידוש השם, והדבר היותר נורא הוא חילול השם.

ישראל הם הנושאים של קידוש השם בעולם. כאשר ישראל נמצאים במצב של צבור וממלכה, מופיע כבוד ד' בעולם, שמקיף את הכל. לעומת זאת, כשאין צבור ואין מלכות בישראל, זהו חילול השם היותר הנורא. כשהצבוריות והממלכתיות הישראלית הם במצב של בריאות ותקינות, כשהמלכות קיימת כלפי חוץ, אז גם כלפי פנים מתגלה כבוד ד' הגדול. כבוד ישראל שבמלכות ישראל, וכבוד ד' שבכל הענין האלהי - זהו ענין אחד. כשישראל בריא, אז כבוד ד' מתגלה בכל תוקפו, אבל כשישראל שבורים ורצוצים, אז יש חילול השם, חס ושלום.

כיום התחדשה בישראל מדרגה של כבוד הצבור. הצבור התגדר בגדרים של ממלכה, שיש לה ערך של מלכות על פי ההלכה. על סמך מלכות זו למטה, התרומם גם כבוד שמים וארץ.

ב. ממשלת מיעוט
אבל מתי קיימת מלכות ישראל? כשהיא מתוקנת וקומתה זקופה. כל זה היה נכון עד הדבר הנורא שקרה עכשיו. הממשלה הזאת רצתה לשלוט בכל מחיר, אפילו בחסדי כמה קולות ערביים. איננו מתעסקים כאן בפוליטיקה במובנה המצומצם, אלא בהלכות מלכות ד', בברורי דברים של הלכות קידוש השם, וחילול השם שאין כמוהו.

עצם מחשבה זו למעט קומתה של ממלכת ישראל, משקפת את כל הרקבון של נושאי המלכות האלה, ומחללת את נושאי מלכות אלה. נכפפה קומתו של הגוף הלאומי. המלכות כבר אינה מלכות, ומתוך-כך התגמדה קומתו של הענין האלהי. זהו חילול השם, שהוא הדבר היותר נורא.

יש מקום לסדור דמוקרטי, בו הרוב מכריע, זאת אומרת רוב של יהודים. ממשלת מיעוט היא מין שחצנות כיתתית: חוצפה להחליט עם כח המיעוט! אבל כאן יש קלקול יותר נורא: חילול השם. יש גוים שנמצאים כאן בארץ בתור מיעוטים, בחסות ממשלתנו. ועכשיו נוצר מצב הפוך: ממשלה המורכבת מתוך צירוף קולות של ערבים. תפארת של ממשלה!? בזוי כבוד ישראל! ממשלת מיעוט הוא דבר לא נורמלי, שאין דומה לו בעולם כולו, מצב ש"הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה"!

ג. מדינה בלי ממשלה.
הממשלה הזאת היא טרגי-קומדיה. יש לראות את המציאות האמיתית בעינים פקוחות: אין עכשיו ממשלה! הכל תוהו ובוהו, הבל וריק, בלי ממש. אי-אפשר להתחמק בשום פנים ואופן: אין ממשלה! זהו חילול השם לעיני כל ישראל, ולעיני כל העולם כולו. כל העולם כולו מתענין במה שאנו עושים. לממשלה הזאת, שנשענת על מיעוט של ערבים, אין שום ערך של קיום וממשות; היא לא כלום, רק בזיון.

ממשלה אין לנו, אבל ברור שמדינה יש לנו. כמובן, להיות מדינה בלי ממשלה, אין זה כבוד גדול, אלא חילול כבוד מלכות ישראל, חילול כבוד ד', צער לכל ישראל וצער לרבונו של עולם.

ד. רוב של יהודים
רוב אמיתי של יהודים, אפילו אם יש מגוון של דעות, זהו רוב נורמלי. בין שליהודים אלה יש יחס למצוות, בין שיש להם יחס לארץ ישראל, מכל מקום כולם שייכים לשלמות הופעת אור ד'. וזהו מצב נורמלי. אבל סדור ממלכתיות בעזרת נציגים ערביים, זהו חרפה, חילול השם, שאין לו תקון ואין לו כפרה.

ה. לרקבון אין תקון
אין שום תקון על ידי הצטרפות לממשלה הזאת, כדי להיות רוב של יהודים. אי-אפשר להצטרף אל הבוץ והרקבון, אלא צריך לעקור את הכל, לנקות ולבנות מחדש. אמנם הצטרפות תיצור רוב מבחינה מספרית, אבל לא החשבון הכמותי עושה את הרוב, אלא המהות, היסוד. הרכבת ממשלה בהסתמכות על גוים, נוטלת את כל היסוד הבריא והחזק שלה, וכל הבנין נבנה על יסוד של רקבון ואיבוד ערכו של ישראל. הכל טרף כמו חזיר, ושום טלאי לא יעזור. עם חילול השם אין הצטרפות. אדרבה כל הצטרפות רק תגדיל את חילול השם. עצם ההוא-אמינא, לבנות כך את בית ישראל, היא המחשבה היותר נוראה, שיש לעוקרה מן השורש. כמובן איננו דנים מבחינת הכשרונות הפרטיים של שר פלוני או אלמוני, אלא מבחינת האורגן הלאומי שעכשיו נרקב. רקבון לא מתקנים, אלא עוקרים.

ו. רבנים ופוליטיקה
יש טוענים שאין לרבנים להתערב בפוליטיקה. איננו עוסקים כאן בפוליטיקה במובן הקטן, אלא בהלכות קידוש השם, בענין האלהי שמתגלה על הבסיס המוצק של התכוננות מלכות ישראל. ברגע שמתמעטת המלכות, פורץ חילול השם.

הנוסח הזה, שאין לרבנים מה להתערב בפוליטיקה, הוא נוסח נוצרי. הממלכתיות הישראלית מקבלת את ערכה האמיתי ואת תכנה האמיתי ממקור הקודש. כי מלכות ישראל מאוגדת עם מלכות כל העולמים כולם. דברים אלו פשוטים וברורים. הם אינם ברורים למי שחי בעולם של פירודים.

ז. סור מרע
לכן יש לחזור בתשובה. לפני הכל צריך להיות "סור מרע", ואחר-כך אפשר לגשת ל"עשה טוב", מתוך תגבורת הכוחות הבריאים שלנו. בטול החילול השם יכול לבוא רק על-ידי בטול הממשלה הזאת. צריכה להיות הכרה ברורה, שנסיון זה בטל ומבוטל מעיקרו כעפרא דארעא, ואין לו ערך וקיום. יש לסלק בכל תוקף את הדרקון שאוחז בחבית. לפני טיהור וניקוי מחרפה זו, אין שום אפשרות לטפל בעניני המדינה. צריכה להיות הצהרה ברורה על כך, ורק אחר-כך אפשר לדבר על "עשה טוב". ומסרתי מעין נוסח של הצהרה לשר ...:

"הצהרה כללית"
מתוך הכרה שלמה ומוחלטת, כי הנסיון שנעשה לפני כשבועיים, להרכיב על כבוד מדינתנו ממשלת מיעוט לשלטון לא-צודק על הרוב הגדול של מדינתנו עמנו ונחלתנו, הוא בטל ומבוטל מעיקרו, לא שריר ולא בריר ולא קיים, ואין לו שום ערך תוכן קיום ממשות מציאות, כפי הכרת כל הצבור של העם, החי והמרגיש את תוקף כבודו וחיוניותו, הננו מצהירים וניגשים במלוא שייכותנו אל סידור ממשלת מדינתנו הצודקת הישראלית בכל נועם תקומת דבר ד' על כל כבוד מדינתנו עמנו ונחלתנו".

ח. לחדש את המלוכה.
בינתיים אנו חיים בתוך טרגי-קומדיה של מדינה בלי ממשלה. מצב זה יכול להימשך ימים, שבועות וחודשים, אבל אנו שייכים למעשה אלוקים שבמדינה, ואיכפת לנו מכל יום ויום שמצב זה נמשך. אין לנהוג בבהלה, אלא להתעודד ולמצוא דרכים לתקן, בכל תוקף ובירור, ולא בלשון חלשה של "נקוה". לא תמיד יש לדבר בלשון נקיה ומעודנת, כמשל המפורסם של המגיד מדובנא.

עכשיו אין ממשלה. ד' חונן לאדם דעת, אבל הכל תלוי איך משתמשים בה, האם להרבות קידוש השם או חס וחלילה חוכא ואטלולא, וחילול השם. הממשלה הזאת, שאינה ממשלה, עשתה דבר מבהיל ומזעזע, וגרמה לעצמה בושה וחרפה, שאי-אפשר להחלץ מהן, רחמנא ליצלן. אבל מה כלל ישראל אשם בכך? נתבזינו אנחנו והממשלה לעיני כל העולם כולו. זהו מצב מצער מאוד, אבל יש לראותו בעינים פקוחות. כל ישראל מתבייש ממה שנעשה, ועיניו נשואות לטיהור וניקוי, ואחר-כך להתחדשות מתוך כוחותינו הבריאים.

בעזרת השם, נמצא דרך לרפא, להשתחרר מחילול השם, ולהזדרז לחדש את המלוכה. כמובן, איננו ניתקים מן המדינה. יש אנשים ריקים מתורה שאומרים לנו: אנו נאמנים למדינה יותר מכם. אדרבה, אנו קשורים למדינה יותר מהם, כי אנו שייכים לה מתוך קדושתה האלהית, מתוך הבנה שהיא מעשה שמים, מעשה קודש. בשבילנו חילול מדינת ישראל הוא חילול השם.

ט. עיקר העיקרים.
שאלה: האם זהו הדבר החשוב ביותר, שיש להלחם עליו? הרי יש עוד בעיות חמורות על הפרק כגון "מיהו יהודי" ושלמות ארץ-ישראל?
הרב: שלמות ארץ-ישראל, בה יש לנו עסק עם גוים, היא קודמת לענין הגרות, שהוא בינינו; "בין יהודים כבר נסתדר". אבל עכשיו יש חשבון אחר. חילול השם הוא קודם לכל, קידוש השם הוא היסוד של כל התורה כולה. צריך להרגיש שחילול מדינת ישראל הוא חילול כלל ישראל, חילול התורה וחילול השם. הכל ענין אחד. לפני שמשתחררים מחילול המדינה הנורא והאיום, של הוא-אמינא לבנות את המדינה עם נציגים ערביים, אין מה לדבר על יהדות ועל שלמות ארץ ישראל, כי חילול השם הוא מעל כל הענינים.

שלמות הארץ ו"מיהו יהודי", הם פרטים לעומת כבוד ד' שבעצם הופעת הממלכתיות בישראל. "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו" וכבוד ד' שוכן בממשיות היותר ריאלית של זקיפות הקומה הישראלית. בכל התורה כולה, בנגלה ובנסתר, כתוב שכבוד ישראל הוא כבוד ד'. ספרים שלמים נתחברו על הנקודה הזאת: כבוד ישראל הוא כבוד ד'. אפילו ארץ-ישראל וישובה הוא פרט לעומת זה. יסוד הכל הוא הכבוד האלהי ששוכן בתוכנו. ברגע שיש ויתור על העיקר, על כבוד ישראל, אז שום דבר כבר לא קיים.

מה שבני אדם אינם מרגישים בזאת, ואינם חיים זאת, אינו משנה את הענין.
הנקודה המרכזית של כל התורה כולה היא שאל ד' באים דרך כלל ישראל. אם לא כן, הכל הוא פאנטאזיות. כך יצר הקב"ה את עולמו, וכך הוא רוצה שיתנהג. עכשיו כל אחיזה בקריאה בשם ד' בעולם, עוברת דרך "המלכות". זהו המבוא והשער לאלהות. זהו החידוש בתפישה האלהית מבחינת המציאות, עם חידוש ממלכת ישראל.

אי-אפשר להתקרב אל ד' מאיזה מדרגה אידיאלית, בלי שאחיזה זו תתחיל ממדרגה שבמציאות. אפילו מצוה כללית, הכוללת כל התורה, כגון ישוב הארץ, היא פרטית לעומת המציאות המושלמת של הופעת כבוד עם ישראל. ובודאי שענין מיהו יהודי הוא יותר פרטי.

אמנם, אם הדברים באים אלינו על ידי בורא עולם בדרך של חילול השם, מסתמא שיש צורך בכך. בע"ה, "והיה העקוב למישור", וחילול השם יתהפך לקידוש השם.

ז. אל הנאמנים מול הבוגדים
בהצהיר המפד"ל על כוונתה להצטרף לממשלת המיעוט של יצחק רבין, כפי שאמנם עשתה כשבוע לאחר מכן.

ב"ה, ח' חשון התשל"ה.
כולם כולם כולם כולם כולם פורשים בשאט-נפש ובזועה מן היצור הזה, בניוולו - המכונה עוד "מפד"ל".
מן הפרישה השלילית, מן הרקבון והסכנה, אל הבניה החיובית הישרה הממשית.
אל תקרי אלא בוניך, ורב שלום ואין מכשול, אך מלוא עוז ועצה של תורה, בחוסן ברכת ד' ושלמות ישועתו על תקומת עמו ונחלתו.
צבי יהודה הכהן קוק


ח. דברים על אמתתם
נכתב למעלה מחצי שנה אחרי שהצטרפה והתמסדה המפד"ל בממשלת רבין. רבנו לא סלח, על הצטרפות אל ממשלת מיעוט, מה שהגדיר כחילול-השם. הוא סבר שיש לעשות להפלת ממשלה כזו, ולבנות ממשלה חדשה, אך לא להצטרף אל רקבון.

(ב"ה, כ"ב סיון התשל"ה.)
כלפי דברי-השקר שנתפרסמו על "פגישת-פיוס". לעת-עתה אין שום פיוס. נאמר כמה פעמים כי הפיוס אפשרי רק - אחרי שהם יעזבו את הממשלה הזאת בכשלונה. הם נכנסו ונצטרפו אל הממשלה הזאת שלא כתורה ושלא בצדק, והם שותפים ואחראים לדברי-עבירה של הממשלה הזאת וחולשותיה, וחברים כמוה עם אותו המומר העוכר-ישראל, שומר ישראל יצילנו מהם.
צבי יהודה הכהן קוק

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il