בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

זהירות, מאכלים דמויי חמץ

תקנות הרבנות הראשית למנוע החלפה בין מוצרים כשרים לפסח דמויי חמץ לבין מוצרי חמץ, חלק מהמפעלים יצרני המזון לא מקפידים על הוראות הרבנות.

undefined

הרב אליעזר מלמד

ניסן תש"ע
5 דק' קריאה
הילדים שגדלים היום עלולים לזכור מהוריהם שמצוות הפסח היתה עליהם כמעמסה. שלא יכלו להתאפק שבוע מלאכול ופלים, עוגיות, לחמניות בורקסים וכדומה, עד שעיקר שמחתם בחג הפסח היתה כאשר הצליחו למצוא מוצרים שנראים כחמץ אבל בכל זאת כשרים

מוצרים כשרים לפסח שנראים כחמץ
בשנים האחרונות, עם התפתחות תעשיית המזון, נוצרה אפשרות לייצר לקראת פסח עוגות, לחמניות, פיתות, ופלים ובורקסים ללא חמץ. אלא שהתעוררה מזה בעיה גדולה: המאכלים הכשרים לפסח ומאכלי החמץ נראים דומים, ואנשים עלולים להתבלבל ביניהם. וכבר נשמעו סיפורים של אנשים יראי שמים שטעו והתבלבלו ואכלו עוגות חמץ וופלים חמץ בפסח. ופעמים שהטעות באה מפני האריזות הדומות, ופעמים שהטעות מפני שהמוצר עצמו דומה.

כדי למנוע תקלות שכאלה, הוחלט ברבנות הראשית כבר לפני מספר שנים לקבוע נהלים ברורים, לפיהם "צורת המאפה לפסח תהיה שונה לחלוטין מהרגיל, כגון: רוחב שונה, נפח, צורה וכדומה". וכן "האריזה תהיה שונה מהאריזה הרגילה בצבע התווית, בכיתוב בולט או זוהר - 'כשר לפסח'". ואם המוצר כשר לאוכלי קטניות או לאוכלי מצה עשירה בלבד, יש לציין זאת באותה הבלטה.

התקדים לאיסור זה
ואין כאן גזירה חדשה שלא נודעה כמותה, שכן כבר אסרו חכמים כיוצא בזה לאפות לחמים ולחמניות בחלב, שמא יטעו לחשוב שככל הלחמים גם לחם זה הוא 'פרווה' ויאכלו אותו עם בשר, ונמצאו אוכלים בשר וחלב. ואם טעות אפו לחם או לחמניה בחלב, לא רק עם בשר אסור לאכול אותם אלא גם לבדם, כדי שלא יבואו לכלל טעות. והרוצה לעשות מאפה חלבי, צריך לעשותו משונה בצורתו, כדי שכל מי שיבוא לאוכלו ישאל ממה הוא עשוי ולא יטעה לאוכלו עם בשר (שו"ע יו"ד צז, א).

האחריות על בעלי החנויות והקונים
כפי ששמעתי, חלה התקדמות מסוימת בשנה האחרונה, וכמה מפעלים החלו להקפיד על הוראות הרבנות. אבל עדיין מפעלים רבים מייצרים לפסח מאכלים שדומים למאכלי חמץ. הוראת הרבנות היא - "סחורה או מוצרים שלא ישווקו על פי הדרישות הנ"ל יוחזרו למפעל". למרות זאת, חנויות רבות מקבלות עוגות וופלים ועוד מוצרים שנראים דומים מדי לחמץ. וראוי שהקונים יעוררו את בעלי החנויות שלא לקבל מוצרים שכאלה לפסח. וגם אם בעלי החנויות נכשלו ומכשילים בזה, על כל קונה וקונה מוטלת האחריות שלא לקנות מוצרים שדומים למאכלי חמץ, כדי למנוע ממשפחתו את האפשרות להתבלבל.

לחנך את הילדים לכך
כידוע, התורה החמירה מאוד באיסור חמץ, עד שאסרה אותו ב'בל ייראה' ו'בל יימצא'. והמשיכו חכמים בקו זה וגזרו שחמץ שהתערב בכשר אינו בטל אפילו באלף. כהמשך לכך, צריך לחנך את הילדים שגם בהיותם מחוץ לבית לא יאכלו מאכלים שדומים לחמץ, כדי למנוע מהם להתבלבל. ומי שאינו מקפיד על כך, עלול לפגוע בחינוך ילדיו.

המבוגרים בוודאי זוכרים עד כמה נזהרו הוריהם מספק חמץ בפסח, ועד כמה הקפדה זו השאירה בנפשם חותם עמוק. ואילו הילדים שגדלים היום עלולים לזכור מהוריהם שמצוות הפסח היתה עליהם כמעמסה. שלא יכלו להתאפק שבוע מלאכול ופלים, עוגיות, לחמניות בורקסים וכדומה, עד שעיקר שמחתם בחג הפסח היתה כאשר הצליחו למצוא מוצרים שנראים כחמץ אבל בכל זאת כשרים, כדי שלא יצטרכו להרגיש כמעט את חומרת הפסח.

מלאכת הבערה ושאלת החשמל
הנושא שלפנינו הוא אולי עיוני מדי לחלק מהקוראים, אבל מפני חשיבותו להלכה, ראוי לעסוק בו בשבת זו שבה נקרא את הפסוק (שמות לה, ג): "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". והשאלה הגדולה היא, האם חשמל נחשב כאש. ועוד לפני כן ראוי לבאר מדוע בחרה התורה להזכיר מכל המלאכות האסורות בשבת דווקא את מלאכת ההבערה (עיין שבת ע, א). והטעם שאפשר לומר הוא, כי זוהי המלאכה החשובה ביותר, שעל ידה האדם פועל יותר מכל בעולם. על ידי האש האדם הצליח לרתום את כוחות הטבע לשירותו, וכך יצר כלי ברזל, שיפר את מזונו, ובהמשך יצר מכונות בעלות עוצמה.

לדעת מרן הרב חשמל הוא אש
דעת מרן הרב קוק זצ"ל (אורח משפט עא), שחשמל הוא אש, ולכן כל הפעלת מכשיר חשמלי אסורה מהתורה. כי אין העיקר באש שתהיה נראית כאש, אלא העיקר שיהיה בה כוח פעולה להאיר או לחמם או להפעיל דברים שונים. וכן מצינו שאמרו חכמים (יומא כא, ב) שיש סוגים שונים של אש, ויש אש שאינה שורפת ומכלה, כמו האש שבערה בסנה לעיני משה רבנו ע"ה. במילים אחרות אפשר לומר שאש היא 'אנרגיה שימושית'.

דברי הרצי"ה
וכן היה אומר בנו הרב צבי יהודה כהן קוק זצ"ל בשיחותיו לפרשת ויקהל: "בפרשתנו מופיעה התפרטות של מלאכות, ובמיוחד מלאכת ההבערה: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם". תלמיד חכם אחד כתב קונטרס שלם בנושא החשמל בשבת. אבא ז"ל השיב לו (כמובא באורח משפט ע' משנת תרפד) בקיצור נמרץ - בלי להיכנס לפרטים - שחשמל אינו בגדר 'זורם' או בגדר 'מוליד', אלא מבעיר ממש..." ואף התבטא בחריפות: "בנוגע לחשמל, ישנה גישה אצל אנשים ריקנים, שבזמן מתן תורה לא היתה אש מעין זו, ולכן אינו נכלל בגדר אש. והנכון הוא שהאש הראשונה מתפרטת לכל מיני האש. האש הראשונה הופיעה על ידי הכאת שתי אבנים, וממנה נמשך כל עניין האש וכל מיני אש, הבערת אש במכונות והמצאות שונות. האש היא היסוד למלאכות ולטכניקה" (שיחות הרצי"ה שמות עמודים 379, 389). במילים אחרות, האש היא אנרגיה, וממילא כל שימוש בחשמל אסור מהתורה. ואף הוספת זרם באופן שיוצא מזה תועלת אסורה מהתורה.

הסוברים שחשמל אסור מדברי חכמים בלבד
אמנם לדעת הרבה פוסקים, חשמל מצד עצמו אינו אש. ורק כאשר יש שם חוט להט, כמו במנורה או בתנור חשמלי, החשמל יוצר אש, והמדליק אותם עובר באיסור תורה. אבל כאשר אין במכשיר החשמלי חוט להט, אין בהפעלתו איסור תורה אלא איסור חכמים בלבד של 'מוליד' או עובדין דחול וכיוצא בזה. כך כתב רבי יצחק שמלקיש (בשו"ת בית יצחק ח"ג יו"ד ב). והרב שלמה זלמן אוירבך הלך בדרכו, וכתב על כך ספר שלם - 'מאורי אש'. לעומתם ה'חזון איש' סבר שהפעלת מכשיר חשמלי אסורה מהתורה משום מלאכת 'בונה', שעל ידי הפעלתו הוא מתעורר לחיים ונעשה מתוקן לפעולה. והרב אוירבך השיב על דבריו (כמובא בספרו 'מנחת שלמה'), שאיסור חשמל מדברי חכמים. ונתקבלה דעתו של הרב אוירבך על רוב הפוסקים, וביניהם: בעל 'מנחת יצחק', הרב גורן, בעל 'ציץ אליעזר', והרב עובדיה יוסף שליט"א.

מדוע לא התייחסו לדעת מרן הרב
וקצת קשה מדוע מעריציו של מרן הרב קוק זצ"ל, וביניהם הרב אוירבך והרב גורן והרב ולדינברג והרב אלישיב, לא התייחסו לדבריו, אלא רק התווכחו עם שיטת ה'חזון איש' ודחו אותה. ואולי מפני שדעתו של מרן הרב קוק לא נודעה באותן השנים שבהן התקיימו עיקר הדיונים על החשמל. שאף שהוא כתב את תשובתו עוד לפני כן, היא נדפסה רק בשנת תשל"ט בספר 'אורח משפט'. ואמנם מרן הרב נתן הסכמה לספרו של הרב אוירבך 'מאורי אש', אולם הוא כתב אותה בשנתו האחרונה בעת חוליו, ובהסכמתו הקצרה התייחס רק לכותב ולאביו ולא לתוכן הדברים.

הסוברים שהחשמל אסור מהתורה
ובאמת דעתו של מרן הרב אינה דעת יחיד. שכך היא דעת הרב עוזיאל (משפטי עוזיאל ג, לו), הרב עובדיה הדאיה (ישכיל עבדי ה, לח), הרב יוסף משאש (מים חיים או"ח קלד), הרב זילבר (ברית עולם), והרב חיים כסאר. וכך נמסר בשם הגאון מטשעבין (מובא במנחת יצחק ג, מא). והרב פיינשטיין הסתפק בדבר (אג"מ (ג, מב; ג, נה; ד, פד).

גם המקילים להחשיב חשמל כאיסור דרבנן אינם מקילים למעשה
אף שרוב גדולי זמנינו כתבו שהדלקת מכשיר חשמלי שאין בו חוט להט אסורה מדברי חכמים בלבד - ובכלל זה הפעלת טלפון, מכשירי הקלטה, רמקול, מזגן, מאוורר, נורות לד, מערכות אזעקה - מכל מקום אין נוהגים על פי זה למעשה. לדוגמא, אם הפעלת מזגן אסורה מדברי חכמים בלבד, אזי בשעה שחם מאוד צריך להתיר להדליקו בשינוי, כי הוא 'שבות דשבות', ולמעשה אין מקילים בזה.

ההיתר לעלות במעלית וללכת במקום שיש חיישנים
גם לפי שיטת מרן הרב שכל הפעלה חשמלית אסורה מהתורה, אין איסור לעלות במעלית אוטומאטית, מפני שגם אם נגרמות עקב כך פעולות חשמליות שונות, הרי שהן נגרמות ב'גרמא' ושלא ברצונו של העולה למעלית. וכן מותר ללכת ברחוב שיש בו מצלמות אוטומאטיות וחיישני אזעקה, מפני שההולך מפעיל אותם ב'גרמא' ושלא ברצונו. זה הכלל: כל אימת שמפעילים מכשיר חשמלי בכוונה עוברים באיסור תורה, ואם הוא מופעל ב'גרמא', ללא כוונה ובלי צורך, אין בזה איסור.

קלנועית
אמנם כל היתר השימוש בקלנועית הוא לשיטת הרב אוירבך, אבל לפי שיטת מרן הרב קוק והסוברים כמותו, אין דרך להתיר קלנועית. שכן הפתרון של מכון צומת, לפיו הפעלת הקלנועית כדי לנסוע רק מגבירה את הזרם, פותר את הבעיה של איסור 'מוליד' בחשמל (לפי הרב אוירבך), ואת איסור 'בונה' מעגל חשמלי חדש (שהוא האיסור לפי ה'חזון איש'). אבל לפי מרן הרב קוק, כל הגברת זרם חשמלי נחשבת הבערה מהתורה, וממילא הפעלת הקלנועית אסורה מהתורה.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il