בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • עניני החג
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

בין חנוכה לפורים

undefined

שבט התשע"ג
3 דק' קריאה
שני חגים חוגגים אנו בזה אחר זה לציון ניסים גדולים שאירעו לעם ישראל: חנוכה ופורים. בתקופת החשמונאים לא ריחפה על היהודים גזירת השמדה פיזית כי אם רוחנית. האימפריה היוונית גזרה גזירות נגד שמירת התורה וקיום המצוות. ואילו בפורים ריחפה על העם היהודי גזירת השמדה פיזית מוחלטת.
ואולם, יש הבדל בולט בין ניסי חנוכה לנס פורים.
בחנוכה בולט המימד העל-טבעי. צבא יווני אדיר הובס על ידי קומץ יהודים חמושים בנשק עלוב; פך-שמן שהיה יכול לדלוק יום אחד בלבד, דלק באורח על-טבעי שמונה ימים.

בפורים, לעומת זאת, איננו רואים בבירור כזה את הכוח העל-טבעי. במגילת אסתר לא מוזכר שם ה' אפילו פעם אחת. גם כל פרשת ההצלה של פורים מתנהלת כאילו בטבעיות: אין מהפיכות, אין פריצה של חוקי-הטבע. אילו פתאום הייתה באה רוח סערה ונושאת את המן אל תוך ים-סוף, ומרדכי היה זוכה לסיור במרכבת-אש בשמי שושן - זה נס! או שחיילי אחשורוש היום אוחזים בנשק כדי להרוג את היהודים, וכל כלי הנשק, בכל מאה עשרים ושבע מדינות המלך, היו יוצאים לפתע מכלל פעולה - זה נס גדול! אבל מה בסך-הכול קרה שם? אסתר היהודייה נבחרה למלכה.
מרדכי היהודי, שישב בשער המלך, חשף מזימת התנקשות במלך ודיווח לו על כך. לילה אחד, כשנדדה שנת המלך וביקש לקרוא לפניו מספר הזיכרונות, נפתח הספר בדיוק במקום שבו נרשם מעשהו של מרדכי. המלך הרהר כיצד לגמול למרדכי על שהציל את חייו, ובאותו זמן (אמנם מוקדם מאד, לפנות בוקר) הסתובב המן בחצר המלך ו"עשה רעש". הוא בא להציע למלך לתלות את מרדכי על העץ שהכין למטרה זו... המלך קרא להמן וביקש את עצתו "מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו". "ויאמר המן בלבו: למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני?", וייעץ למלך ששר משרי המלך ירכיב את האיש על סוס מלכות, כשהוא לבוש בבגדים שלבש המלך ועם כתר מלכות בראשו... המלך אימץ את הרעיון של המן וציווה עליו להרכיב את מרדכי על סוס המלך ברחוב העיר. בלילה נערכה המסיבה שהכינה אסתר בבית המלך, ובמהלכה גילתה למלך על יהדותה ועל סופה הצפוי מגזירת המן, ביחד עם כל היהודים. המלך נבהל, התחרט וביקש להעניש את המן על זממו. בזעמו יצא לרגע לשאוף אויר צח, והמן עמד לבקש על נפשו מלפני אסתר. המלך שב פנימה סר ונזעף והמן המבוהל נפל על המיטה (כורסה) שאסתר ישבה עליה. המלך הזועף נזעק: "הגם לכבוש את המלכה עמי בבית!". ובדרך זו השתלשלו האירועים עד לתליית המן ובניו על העץ אשר הכין למרדכי.

אין ספק שהיה כאן צירוף מקרים נדיר ביותר, אבל מה היה כאן על-טבעי?
למרות זאת גדולה שמחת פורים משמחת חנוכה, "עד דלא ידע" - שמחה עצומה שאין דוגמתה בשאר חגי ישראל.
פורים מציג לעינינו נס מסוג מיוחד במינו - נס שמתרחש בתוך אפיקי הטבע. כשמעמיקים להתבונן בהתרחשויות, רואים שבעצם שום דבר בסיפור פורים אינו 'מקרי' כלל וכלל. בראייה מעמיקה וכוללת אנו מגלים בבהירות את היד-המכוונת שסיבבה את המאורעות. אנו מבינים, שלאמיתו של דבר אירע שם נס אדיר, אלא שהוא הוסתר בתוך התרחשויות טבעיות וכאילו 'מקריות'.
לפקוח עיניים ולראות ניסים
פורים מגלה לנו איפוא את אחת הדרכים שבאמצעותן משגיח הקדוש-ברוך-הוא על עולמו - הנס המוסתר בתוך הטבע. לא תמיד בא הנס בקולות ובברקים ובצורה המשאירה את כולנו פעורי-פה. לעיתים קורה הנס בשקט-בשקט, בתוך החיים השיגרתיים, כשהוא חבוי היטב באירועים יום-יומיים. אך למרות זאת, הנס הוא נס, כמובן.
פורים מלמדנו לפקוח את העיניים ולחפש את ההשגחה העליונה גם בדברים השיגרתיים ביותר. הוא ממחיש עבורנו את אחד מעיקרי האמונה היהודית - האמונה בהשגחתו המוחלטת של הקב"ה על כל הנעשה. הוא מוכיח לנו, כי שום דבר שקורה בעולם איננו מקרי, וכי הבורא הוא המכוון ישירות גם את הדברים הפשוטים והשיגרתיים ביותר.
שומר-ראש אישי
לכן אנו שמחים כל-כך בפורים. הודות ליום זה אנו חשים, שהקדוש-ברוך-הוא נמצא איתנו בכל רגע ורגע ומכוון את צעדינו. ומה יכול לשמח יותר מהידיעה, שמלך-מלכי-המלכים בכבודו ובעצמו ניצב לצד כל אחד מאיתנו, עוזר לנו ומגן עלינו מכל רע!
עלינו רק לזכות להיות ראויים לחסד נפלא זה של הבורא, על-ידי השתדלות מירבית ללמוד את תורתו ולקיים את מצוותיו, איש איש בהתאם לכוחו ולאפשרויותיו.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il