7 - שלא יהיה כתקרת ביתבית שתקרתו עשויה מקרשים, אע"פ שהקרשים מצד עצמם היו ראויים להיות סכך, מכל מקום הואיל והם נקבעו שם לשם דירת קבע, דינם כתקרת בית ופסולים לסכך. והרוצה להכשיר תקרה זו לשמש כסכך, צריך להוציא מהקרשים את כל המסמרים, ולהגביה את הקרשים ולהניחם מחדש, ועל ידי כך יתבטל מהם שם תקרה ויהפכו לסכך כשר (שו"ע תרלא, ט).
וכדי שלא יטעו אנשים ויבואו לשבת תחת תקרת קרשים, גזרו חכמים שלא לסכך בנסרים שרוחבם ארבעה טפחים (32 ס"מ), מפני שהם נראים כקרשים שעושים מהם תקרות (
סוכה יד, א).
והמנהג שלא לסכך בנסרים אפילו כשרוחבם פחות מארבעה טפחים (שו"ע תרכט, יח), מפני שהסכך צריך להיות ארעי, כך שגשמים יחדרו בעדו, ואם יסכך בנסרים, כיוון שהם ראוים לבניין יש חשש שיתקינם בדרך קבע באופן שגשמים לא יחדרו בעדם (סמ"ק). ועוד, שאחר תקופת התלמוד החלו להשתמש לבניית תקרות גם בנסרים שרוחבם פחות מארבעה טפחים (הגה"מ).
אבל נסרים שרוחבם פחות מטפח (8 ס"מ) ודאי כשרים לסכך, שאין רגילים לבנות בהם תקרה, וכל זמן שלא ישתמש במסמרים אין הם נראים כתקרת קבע ואין הם אוטמים את התקרה מגשמים. וקל וחומר שאפשר להשתמש בנסרים צרים הקרויים 'פלפונים'. והרוצה לצבוע את הפלפונים בצבע ירוק רשאי, שאין הצבע פוסל הקרשים.
אבל בנסרים המיועדים לבניית תקרה או מחיצה, שמנסרים אותם באופן מיוחד כדי שכל נסר יורכב על חברו, למרות שרוחבם פחות מטפח, ראוי שלא לסכך, מפני שהם נראים כתקרת קבע, ואפשר לאטום בהם התקרה מגשמים
1 8 - האם מותר להעמיד הסכך על דבר מקבל טומאה?יש אומרים שכשם שהסכך צריך להיות מדבר שאינו מקבל טומאה, כך גם הדבר שעליו נשען הסכך צריך להיות מדבר שאינו מקבל טומאה, כדי שלא יטעו ויסככו בדברים שמקבלים טומאה או בשאר דברים הפסולים לסיכוך. ואמנם על כותל אבנים מותר להשעין את הסכך, מפני שאין חשש שיטעו ויחשבו שמותר לסכך באבנים, אבל על ברזלים או קרשים שמקבלים טומאה לדעת מקצת הפוסקים אסור להשעין את הסכך.
ואף שלדעת רובם המכריע של הפוסקים מותר להניח את הסכך על דברים שמקבלים טומאה, כי רק הסכך צריך להיות כשר ולא המעמיד שלו. מכל מקום לכתחילה חוששים לדעה המחמירה, ונזהרים שלא להעמיד את הסכך על דבר שמקבל טומאה. לכן מי שבנה את המחיצות על מסגרת של ברזל, לכתחילה לא יניח את הסכך על הברזלים אלא יניח לרוחב הברזלים קורות עץ, ועליהם ישעין את הסכך. אבל בדיעבד, אם הניח הסכך על דברים שמקבלים טומאה, הסוכה כשרה, ומברכים על הישיבה בה.
2 שאלה: האם מותר לקשור את הסכך לסוכה, כדי שהרוח לא תעיף במשך החג את הסכך?
תשובה: אם גם בלא הקשירה הסכך יכול לעמוד ברוחות מצויות, וכל מגמתו להעמידו ברוחות חזקות שאינן מצויות, מותר לקושרו, מפני שאין החיזוק נחשב מעמיד, שהרי גם בלא החיזוק הסכך עומד ברוח מצויה. ואם הקשירה נועדה כדי להעמיד את הסכך ברוח מצויה, לכתחילה יעמיד את הסכך על ידי שיניח עליו קרשים כבדים, או שישתמש בחבלים כשרים לסכך, כדוגמת סיבים מהצומח שלא עברו עיבוד. ואם אינו יכול להעמיד את הסכך בחבלים כשרים, יכול לקושרו בחבלים הפסולים לסכך, שכן בדיעבד אפשר לסמוך על דעת רוב הפוסקים ולהעמיד הסכך בדברים הפסולים לסכך.
וכן מותר בשעת הצורך להניח על הסכך שתיים שלוש קורות, ולחברם במסמרים לדפנות (עיין בהערה).
3 9 - מחצלתרבים נוהגים לסכך הסוכה ב"סכך לנצח", העשוי מנסרים דקים או קנים שמחוברים ביניהם על ידי חוטים.
ויש שרצו לומר שלכתחילה אין לסכך ב"סכך לנצח", מפני שהסכך עומד על ידי החוטים שמחברים את חלקיו, וחוטים אלו פסולים לסיכוך, וכבר למדנו שלכתחילה אין להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה או בדבר הפסול לסיכוך.
אולם האמת היא שסכך לנצח כשר לכתחילה, שכן גם לדעה המחמירה האיסור להעמיד את הסכך בדבר הפסול לסכך הוא דווקא כשהפסול מן התורה, כדי שלא יטעו ויסככו בו עצמו. אבל אם המעמיד הוא דבר הפסול לסכך מדברי חכמים בלבד, אין איסור להעמיד בו הסכך, שאין גוזרים לגזרה, ודי לחכמים לאסור אותם הדברים לסיכוך, אבל לא אסרו להעמיד בהם הסכך. וכיוון שחוטי כותנה, קנבוס, ואף פשתן פסולים לסכך מדברי חכמים, אפשר לקשור בהם את המחצלאות.
4 10 - כיצד לבנות את דפנות הסוכהכל החומרים כשרים לדפנות (שו"ע תרל, א). ואמנם לגבי הסכך ישנם הגבלות, שיהיה ממין צומח, תלוש ואינו מקבל טומאה, אבל את הדפנות אפשר לבנות מכל החומרים. למשל, אפשר לעשות דופן ממשטח פלסטיק שקוף, ואף שאינו מגן מהשמש, כיוון שהוא גודר את הסוכה הרי הוא מחיצה כשרה. וכן אפשר לעשות דופן מגדר-רשת שמשתמשים בה לגידור חצרות, ואף שהרוח והשמש נכנסים דרכה, כל זמן שאין בחורים רוחב שלושה טפחים (24 ס"מ) הרי שהגדר-רשת דופן כשרה. אלא שלכתחילה יש לבנות סוכה שיהיה נעים לשבת בתוכה, ולכן טוב שהמחיצה תגן גם מפני השמש והרוח.
גם קירות אבן כשרים לסוכה, מפני שרק הסכך צריך להיות כדירת ארעי, עד שגשמים יוכלו לחדור בעדו. וכן נהגו רבים לפתוח תקרת אחד החדרים שבביתם לפני סוכות, ובמקום התקרה להניח סכך כשר. וזוהי סוכה מהודרת שנעים לשבת בה גם בימים קרים.
מותר לבנות סוכה על גבי מכונית, והיא כשרה אף בשעה שהמכונית נוסעת. ובלבד שדפנותיה וסככה יוכלו לעמוד ברוח מצויה, אבל אם אינם יכולים לעמוד ברוח מצויה - פסולה, מפני שאפילו לכלל דירת ארעי לא הגיעה (שו"ע תרכח, ב, שעה"צ יא). וכן הדין לגבי כל סוכה רעועה שדפנותיה או סככה אינם יכולים להחזיק מעמד במשך שבעת ימי חג הסוכות, שהיא פסולה (רמ"א תרל, א).
5 11 - סוכה שדפנותיה מיריעות בד (סוכה לנצח)רבים נוהגים להקים סוכות שמסגרתן מברזל והדפנות עשויות מיריעות בד עבה (ברזנט). סוכות אלו מצויות מפני שזול לייצר אותן ולשווקן, קל לבנותן ולפרקן, ונוח לאחסנן. אלא שצריך לדעת כי יש מפקפקים בכשרותן. ראשית, במקרים מסוימים יש לחשוש שמא לא יקשרו את היריעות היטב, והרוח תעיף את הדפנות, והסוכה תיפסל. בנוסף לכך, יש מחמירים וסוברים, שאפילו כשיריעות הבד קשורות היטב, אם היריעות עצמן מתנועעות כל אימת שהרוח מנשבת בהן - הן פסולות, כי לדעתם דופן הסוכה צריכה לעמוד יציבה גם בשעה שהרוח נושבת.
ואף שלכתחילה ראוי לחוש לדברי המחמירים, מכל מקום למעשה, אם קשר את היריעות היטב מכל צדדיהן עד שברור שהרוח לא תנתקן, הסוכה כשרה ואפשר לברך עליה "לישב בסוכה".
והרוצים להדר, יקבעו בדפנות מוטות (מברזל או חומר אחר) במרחק של פחות משלושה טפחים (24 ס"מ) זה מזה, עד לגובה של עשרה טפחים (80 ס"מ, ולמחמירים 100 ס"מ), שכל פחות משלושה טפחים נחשב לבוד (מאוחה), ועל ידי כך תיווצר דופן של גובה עשרה טפחים שאינה נעה ברוח. וכן נוהגים כמה מיצרני הסוכות לנצח, וסוכותיהם מהודרות לכל השיטות. אלא שעדיין יתכן שבמקומות קרים עדיף לבנות סוכה מדפנות עץ כדי שיגנו על היושבים בהם מהקור.
6 12 - סוכה תחת גגון - תעשה ולא מן העשוימותר להתקין מעל הסוכה גגון העשוי מפלסטיק או חומר אחר הפסול לסכך, כדי שאפשר יהיה לפורשו על הסוכה בשעה שירדו גשמים, וכשיפסקו הגשמים ירימו את הגגון ויוכלו להכנס לסוכה כשהיא יבשה.
ובשעה שהגגון פרוש על הסוכה ברור שהיא פסולה, מפני שהגגון חוצץ בין הסכך לשמים, אבל אחר שיסירו את הגגון תחזור הסוכה לכשרותה. אמנם יש להקפיד שבעת בניית הסוכה הגגון יהיה מקופל על צידו ולא יחצוץ בין הסכך לשמים, מפני שיש סוברים שאם בשעת בניית הסוכה הגגון יהיה פרוש מעל הסכך, גם אחר הסרת הגגון תשאר הסוכה פסולה, משום שהכשר הסוכה צריך להיות על ידי עצם הנחת הסכך ולא על ידי הסרת הגגון (ב"ח, מ"ב תרכו, יח, אמנם הרמ"א תרכו, ג, מקל).
גירסת הדפסה
קרא ב - word
שלח לחבר
