בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • גשמים בארץ ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

ברכת שמים

undefined

הרב עוזי קלכהיים זצ"ל

2 דק' קריאה 5 דק' האזנה
במדרש אומרים חכמינו:
"וכך היתה הארץ שותה מתחלה (דרך נהרות), דכתיב: 'וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ', וחזר בו הקב"ה שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן". (בראשית רבה יג, ט)

כלומר בתיאור של מעשה בראשית אנחנו רואים את הנהרות הזורמים המשקים את גן עדן ואחר כך מדובר על הגשמים. בהמשך המדרש מוזכרים ארבעה נימוקים לשינוי שיטת השקאת התבל מנהרות להשקאתה בגשמים
"רבי חנן דציפורי בשם רבי שמואל בר נחמן אמר: מפני ד' דברים חזר בו הקדוש ברוך הוא שלא תהא הארץ שותה אלא מלמעלן: מפני בעלי זרוע, ובשביל להדיח טללים הרעים, ושיהא הגבוה שותה כנמוך, ועוד שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה הדא הוא דכתיב (איוב ה, יא) 'לָשֹוּם שְׁפָלִים לְמָרוֹם'".

ראשית כל צריך להבין מה פירוש הביטוי "חזר בו הקב"ה שלא תהא שותה אלא מלמעלן" וכי אדם הוא להתנחם? אלא פירוש הדברים כך הוא - הנהגתו של הקב"ה בעולם היא בהתאם לרמה המוסרית של האדם. ישנם דברים שהשתנו לרעה מאז ימות בראשית בשעה שהעולם היה טהור, ובני האדם היו כשרים ונוהגים ביושר הייתה הברכה מצויה באדמה. בעקבות החטא ירדה קללה לעולם ולא היה ראוי האדם להינות מהברכה התלויה באופן ישיר בהשתדלותו אלא רק לאחר שיעמול ויתייגע בזיעת אפיו כמו שנאמר לו: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט). היגיעה היא לטובתו ולתועלתו כדי שידע שאין משיגים את הברכה רק ללא טרחה ועמל. בקללה עצמה גנוזה הברכה - שכך טבעו של האדם, דבר שנתייגע בו ועלה לו בדמים מרובים חביב עליו ואין הוא מזלזל בו, אלא הוא מוקיר אותו ומברך עליו.

נחזור להתבונן במדרש שהצגנו, לשאלה, מדוע פסקה הברכה שמלמטה והחלה הברכה שמלמעלה? עונה המדרש בתחילה: "מפני בעלי הזרוע", וכוונתו היא, שהיו אנשים אלימים שחשבו שהנהר העובר בתחומם הוא רכושם הבלעדי, ולא משום שניצלו את מימיו אלא משום שרצו לקפח את הזולת, כדי להשתלט עליו. אם כן, כדי שלא תהיה תלות של חלשים בחזקים באה הברכה מלמעלה - הגשם יורד בכל המקומות למעלה ולמטה, וברכתו מצויה גם לאנשים החלשים והמסכנים שלא יוכלו להשתלט על צמתים בנהר. צריך לחשוב איך מתרגמים גם לזמננו את זה שחלוקת המים תהיה צודקת והוגנת ונותנת לכולם לחיות מברכת ה'.

הנימוק השני שנאמר: "להדיח טללים רעים", כלומר ישנו אוויר מעופש ומקולקל, היום אנחנו מרגישים מבחינה אקולוגית, שרק לאחר שיורדים הגשמים ומנקים את האוויר אנחנו יכולים לראות את הנוף הבהיר.

הנימוק השלישי שנאמר: "שיהיה הגבוה שותה כנמוך", זאת אומרת, שלא יתרכזו המים רק בזרימה הנמוכה, שהרי לרוב המים יורדים למקומות הנמוכים, אלא גם המקומות הגבוהים יזכו לגשמים.

והסיבה הרביעית והיא החשובה מכולן: "שיהיו הכל תולים עיניהם לשמים". כלומר, לא תהיה כאן גאווה והתפארות בכוח בברכה הטבעית שאדם זכה בה בלי שום מאמץ. כאן, תלוי האדם בחסדי שמים וכאן, חשובה התפילה. לכן הגשמים ניתנים מלמעלה, כדי שיהיו הכל תולים עיניהם כלפי מעלה. וכך זוכים אנחנו לברכה דווקא על ידי המאמץ האנושי, ביגיעה, בהכשרת הקרקע, וגם בתפילה הפונה למעלה. כי אילו הברכה הייתה טבעית וזורמת בצורה הטבעית בני אדם היו גאים ובוטחים בחילם כמו שנאמר במצרים: "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט, ג).עד כדי כך התפאר פרעה בכוח שלו - ביאור - עד שהפך אותו לאליל. הוא הרגיש שהכול שלו. וזו המטרה של התלות בגשמים שיחוש האדם את תלותו בשמים.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il