yeshiva.org.il


מבחנים משנה מסכת ברכות

מקורות ללימוד לפני המבחן:
משניות מסכת ברכות

פרק א
א. ר"א - אשמורה ראשונה ; חכמים - חצות ; ר"ג - עד שיעלה עמוד השחר.
ב. ר"א - צאת הכוכבים; ;חכמים - חצות ; ר"ג - אשמורה שניה.
ג. אין מחלוקת: חכמים אומרים עד שיעלה עמוד השחר.
ד. ר"א - אשמורה שלישית ; חכמים - חצות; ר"ג - עד סוף אשמורה ראשונה.

א. המעשה הובא דרך אגב ללמד שדברי חכמים רק גזרה ולא מעיקר הדין.
ב. ללמד שקריאת שמע זמנה כל היממה.
ג. ללמד שכל מצוות הלילה הם עד עמוד השחר אלא שחכמים עשו סייג עד חצות.
ד. ללמד שפטורים מקריאת שמע בבית המשתה.

א. משיכיר בין תכלת לכרתי.
ב. משיכיר בין תכלת ללבן.
ג. שלש שעות.
ד. הנץ החמה.

א. אסור מדאורייתא.
ב. מחלוקת רבי יהושע וחכמים.
ג. לכתחילה עדיף דווקא אז.
ד. מותר אך לא יוצא ידי חובת מצוות ק"ש בזמנה.

א. ב"ש - איך לקרוא ק"ש ; ב"ה - זמן הקריאה.
ב. ב"ש - זמן ק"ש ; ב"ה איך לקרוא ק"ש.
ג. אין מחלוקת. ר"י לומד זמן קריאה.
ד. לא נמצא דיון בעניין.

א. קהילה שהחליטו להאריך באמירת ק"ש.
ב. האות ד' של המילה 'אחד' שחכמים אמרו להאריך בה.
ג. ברכה שפותחת וחותמת ב'ברוך'.
ד. מקום בתפילה שמדין תורה אסור להיות חפוז.

א. הזכרת יציאת מצרים בימים ובלילות.
ב. הזכרת יציאת מצרים לעתיד לבוא.
ג. הזכרת יציאת מצרים בליל הסדר.
ד. הזכרת יציאת מצרים בקידוש.

פרק ב
א. לא.
ב. מחלוקת ר"מ ור' יהודה.
ג. כן.
ד. כל התשובות נכונות.

א. אמירת שלום לכל אדם.
ב. בקשת רשות לשאת דברים בתחילת נאום.
ג. אמירת 'רבותי נברך' בתחילת זימון.
ד. אמירת שלום לאביו, רבו ולכל מי שגדול ממנו בחכמה.

א. אמירת שלום לאביו, רבו ולכל מי שגדול ממנו בחכמה.
ב. לענות שלום לאדם שירא מפניו.
ג. עניית 'יהי שם ה' וכו'' בזימון.
ד. ענייה לזימון של שר או מושל.

א. כי זו פרשה ארוכה יותר.
ב. כי זו קודמת בתורה.
ג. כי דיניה חמורים.
ד. כי פרשיית 'והיה' נוהגת גם בלילה.

א. חוזר לראש פסוק שבו טעה.
ב. מעוות לא יוכל לתקון.
ג. חוזר לראש.
ד. בפעם הבאה שקורא ק"ש - קורא פעמים.

א. קוראים ומתפללים במקומן.
ב. ק"ש - קורא במקומו, תפילה במקום שמיושבת שם דעתו.
ג. שווה לכל אדם.
ד. גם ק"ש וגם תפילה צריך למצוא מקום ששם מיושבת דעתו.

א. איסטניס היה, אך לאדם אחר אסור לרחוץ.
ב. למה שלא ירחץ?
ג. ערב שבת היה והותר לו.
ד. נשיא היה ורחץ משום כבוד הציבור.

פרק ג
א. הוא לא פטור.
ב. זהו ההלכה למשה מסיני.
ג. מפני שטרוד בלקבור מתו.
ד. לא מופיע סיבת הפטור במשנה אך המפרשים מזכירים את ג'.

א. סדרת לבנים.
ב. מחלוקת אמוראים לגבי ההגדרה.
ג. שורת מנחמים לאחר הקבורה.
ד. ספסל הדיינים בבי"ד.

א. כן.
ב. הפנימיים פטורים והחיצוניים חייבים.
ג. החיצוניים פטורים והפנימיים חייבים.
ד. לא.

א. ימשיך כרגיל.
ב. יפסיק מיד.
ג. יקצר הברכות לפתיחה וחתימה בלבד.
ד. מחלוקת אם א' או ב'.

א. ד' אמות.
ב. ד' טפחים.
ג. לא צריך להרחיק.
ד. אסור כלל לקרוא באותו חדר או אזור.

פרק ד
א. חצות.
ב. עד ד' שעות.
ג. עד פלג המנחה.
ד. מחלוקת אם א' או ב'.

א. שקיעה (ערב).
ב. פלג המנחה.
ג. חצות הלילה.
ד. מחלוקת.

א. כל היום.
ב. עד שש שעות.
ג. מחלוקת ר"י ות"ק.
ד. כל התשובות נכונות.

א. הודיה.
ב. תפלה שלא יארע לי תקלה.
ג. בכניסה א' ביציאה ב'.
ד. בכניסה ב' ביציאה א'

א. מעין שמונה עשרה.
ב. עדיין לא משנה תפלתו.
ג. אינו מתפלל.
ד. לא מופיע דיון בעניין.

א. אל יתפלל.
ב. יכוון לבו כנגד בית קדשי הקדשים.
ג. יתפלל מה ואיך שיכול.
ד. ימצא מקום שיכול לרדת מהחמור ורק שם יתפלל.

א. כן.
ב. לא.
ג. כשיש מנין היחיד פטור מלהתפלל.
ד. מחלוקת.

פרק ה
א. לשתות לפני התפילה בכדי להתפלל בנחת.
ב. לזרז תפילתם.
ג. לשהות שעה אחת לפני התפילה בכדי לכוון לבם למקום.
ד. להתפלל בנחת ובישוב הדעת.

א. בברכת אבות.
ב. בתחיית המתים.
ג. בברכת הקדושה.
ד. בחונן הדעת.

א. כי מוסיף על התפלה.
ב. כי משנה ממטבע שטבעו חכמים.
ג. לא משתקין אותו.
ד. כי נראה כמודה לשתי אלוקות.

א. מתחילת הברכה שהלה טעה.
ב. מראש התפלה.
ג. מהיכן שירצה.
ד. מאותו מקום שהלה טעה.

א. בכדי שלא תטרף דעתו.
ב. כי אינו שומע את כל הברכה.
ג. מי אמר שאינו עונה?
ד. מחלוקת בדבר.

א. משום שמגלגלים זכות על ידי זכאי.
ב. משום שאין מנסים אדם אלא לפי כוחו.
ג. משום ששלוחו של אדם כמותו.
ד. כי מוכח שאינו זקן ורגיל.

פרק ו
א. בורא פרי האדמה.
ב. בורא מיני דשאים.
ג. שהכל נהיה בדברו.
ד. מחלוקת אם א' או ב'.

א. לא יצא.
ב. יצא.
ג. מחלוקת.
ד. אף תשובה אינה נכונה.

א. יוצר הכל.
ב. שהכל נהיה בדברו.
ג. שהכל ברא לכבודו.
ד. עושה מעשה בראשית.

א. מחלוקת.
ב. פרי חביב.
ג. פרי משבעת המינים.
ד. איזה שירצה.

א. כן.
ב. לא.
ג. מחלוקת.
ד. רק על יין מסוג אחר של ענבים.

א. בעל הבית.
ב. רק הגברים.
ג. כל אחד לעצמו.
ד. מחלוקת.

א. כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה.
ב. כל שהוא טפל ועמו עיקר מברך על הטפל ופוטר את העיקר.
ג. שמברכים תמיד על שניהם.
ד. לא נדון הנושא.

א. שהכל נהיה בדברו.
ב. בורא נפשות רבות.
ג. מחלוקת אם א' או ב'.
ד. אף תשובה אינה נכונה.

פרק ז
א. לא.
ב. מחלוקת ר"י ור"מ.
ג. רק אם אכל עמהם מנה שלמה.
ד. כן.

א. לא.
ב. מחלוקת ר"י ור"מ.
ג. רק אם אכל עמהם מנה שלמה.
ד. כן.

א. כזית.
ב. כביצה.
ג. כגרוגרת.
ד. מחלוקת אם א' או ב'.

א. לא.
ב. כן, אך רק לשתי קבוצות.
ג. כן, אפילו ליותר משתי קבוצות.
ד. מחלוקת.

א. אין תנאי.
ב. שיראו זה את זה.
ג. שישבו ביחד.
ד. אין אפשרות ששתי חבורות יזמנו יחד.

פרק ח
א. דברים שתפילה.
ב. דברים שבין אדם לחבירו.
ג. דברים שבסעודה.
ד. אין נושא מוגדר.

א. ברכת היין.
ב. ברכת ביום.
ג. מחלוקת בית שמאי ובית הלל.
ד. אף תשובה אינה נכונה.

א. לא .
ב. כן.
ג. רק בשעת הדחק.
ד. רק כשיום טוב חל בשבת.

א. שיכיר את הכותי.
ב. שיהיה גר תושב.
ג. שישמע את סוף הברכה.
ד. שישמע את כל הברכה.

פרק ט
א. הנותן טל ומטר.
ב. הטוב והמטיב.
ג. המרוה את האדמה.
ד. עושה מעשה בראשית.

א. משמח חתן וכלה.
ב. הגומל חסד עם בריותיו.
ג. הטוב והמטיב.
ד. שהחיינו.

א. שכוחו וגבורתו מלא עולם.
ב. הגומל חסד עם בריותיו.
ג. הטוב והמטיב.
ד. דין האמת.

א. הצועק על דבר שעבר זמנו.
ב. המתפלל לדבר שלא יכול להיות.
ג. אין תפילת שווא.
ד. תפילת מנחה אחרי השקיעה.

א. לא.
ב. רק אם חשקה נפשו.
ג. רק אנשי מעשה, צדיקים וחסידים.
ד. כן.

א. בעקבות מגילת רות ששם אמר בועז "ה' עמכם".
ב. בעקבות קלקול המינים בענין הברכות.
ג. כדי לחזק את העם, כשחלשה דעתם בגלות.
ד. חוסר ההקפדה בברכות.