מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת חולין, דפים ס"ב-ע"ז1. כל העופות פוסלין מי חטאת - מה הטעם? (סב: רש"י ד"ה פוסלין)
א. שמא היו העופות טמאים.
ב. משום שאחר שקולטות המים, נופלין מפיהם והוי כמו נעשית בהם מלאכה.
ג. שמא יבואו אף אנשים ליגע במים ולעשות בהם מלאכה.
ד. דכיון שנתנו לעופות לבוא לשם הרי זה מראה שהי' כאן היסח הדעת.
2. כמה מיני עופות היו? (סג:)
א. תלוי: טמאים כ"ד ולטהורים אין מספר.
ב. תלוי: טמאים כ"ד וטהורים כ"ב.
ג. טמאים אין מספר ולטהורים אין מספר.
ד. תלוי: טמאים כ"ב ולטהורים אין מספר.
3. הלוקח ביצים מן העכו"ם באיזה אופן מותר לסמוך עליו למסקנא? (סד.)
א. שאומר לו העכו"ם של עוף פלוני וטהור הוא ואפי' בב' ראשי' חדין.
ב. שאומר העכו"ם של עוף פלוני וטהור הוא ואפי' בביצים טרופות.
ג. שראשה אחד חד והשני כד וחלבון בחוץ ואמר לו של עוף פלוני וטהור הוא.
ד. באופן שיודע הישראל בבירור שביצים אלו קנאם העכו"ם ממגד עופות טהורים.
4. "גיעולי ביצים" מותרות - מה הכוונה? (סד:)
א. ביצים טהורות שנתבשלו לצורך תקרובת עבודה זרה.
ב. ביצים טהורות שנתבשלו עם ביצים טמאות.
ג. ביצים טהורות שיש דם בחלמון שלהם.
ד. ביצים שאינן של זכר, שישבה עליהן תרנגולת ימים רבים ולא נולד מהן אפרוח.
5. וכנפיו חופין את "רובו" - האיך קיי"ל בזה למסקנא? (סה.)
א. שיחפו רוב רגליו.
ב. שיחפו רוב ארכו.
ג. שיחפו רוב היקפו.
ד. שיחפו רוב ארכו ורוב היקפו.
6. מכדי אקשקשת קא סמכי', וא"כ אמאי כ' רחמנא סנפיר למסקנא? (סו:)
א. דאי כתב רחמנא קשקשת הוה אמינא דקשקשת היינו סנפיר.
ב. משום דיש דג אחד שיש לו רק קשקשת ולכך כתבה תורה סנפיר להשמיענו שהוא טמא.
ג. משום יגדל תורה ויאדיר.
ד. ללמדנו שאם הי' לו קשקשת ונפלה ועדיין יש לו סנפיר הרי הוא טהור.
7. קישות שהתליעה באביה - מה הכוונה? (סז.:)
א. שהתליעה בעודה מחוברת לקרקע.
ב. שהתליעה קודם שנקלטה בארץ.
ג. שהתליעה קודם שהביאה שליש.
ד. שהתליעה אפי' אחר שתלשוה כל זמן שהיא מחוברת לשרשים שלה.
8. והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה - מי מותר באכילה? (סח.:)
א. לכו"ע העובר.
ב. לכו"ע אף האבר.
ג. לכו"ע רק האבר.
ד. מחלוקת: לרב יהודה אמר רב מותר העובר ולעולא אמר ר' יוחנן מותר אף האבר.
9. איסור גיד הנשה האם נוהג בשליל? (סט.)
א. מחלוקת: לר' מאיר נוהג ולר' יהודה אינו נוהג.
ב. לכו"ע נוהג.
ג. לכו"ע אינו נוהג.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
10. האומר רגלה של זו עולה - מה דין הבהמה? (סט:)
א. לכו"ע תימכר לצורכי עולות ודמי' חולין חוץ מדמי אבר שבה.
ב. לכו"ע כולה עולה.
ג. לר"מ תימכר לצורך עולה ודמי' חולין חוץ מדמי רגלה ולר' יוסי כולה עולה.
ד. לר' מאיר כולה חולין ולר' יוסי כולה עולה.
11. עובר שיצא רובו באופן שמיעוט אבר משלימו לרוב האם הוי כיצא רוב העובר? (ע.)
א. אין דינו כיצא רוב העובר.
ב. דינו כיצא רוב העובר.
ג. הוי ספק אם דינו כיצא רוב העובר או לא וינהגו בו קדושה מספק.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
12. מהיכן ילי' ת"ק דעובר מת שנמצא במעי בהמה טמאה אינו מטמא כנבילה? (ע:)
א. הלכה למשה מסיני.
ב. מסברא - דהא עובר אין דינו כילוד ומשו"ה אינו מטמא בנבילה.
ג. מסברא - דכיון דבמעי בהמה טהורה הוא טהור ה"ה במעי בהמה טמאה.
ד. משום דכ' וכי ימות וכו' והוקש בהמה טמאה לבהמה טהורה.
13. נבילה שאינה ראוי' לגר וראוי' לכלב האם מטמאה טומאת אדם? (עא.)
א. לכו"ע מטמאה טומאת אדם.
ב. לכו"ע אינה מטמאה טומאת אדם.
ג. מחלוקת: לר' יוחנן מטמאה ולבר פדא אינה מטמאה.
ד. לכו"ע אינה מטמאה מדאורייתא, ומטמאה מדרבנן.
14. הנכנס לבית המנוגע - האם נטמאו בגדיו? (עא:)
א. בכל גווני טמאים מיד.
ב. תלוי: החזיקם ביד טמאים מיד, לבשם - עד שישהה בכדי אכילת פרס פת חטים.
ג. בכל גווני בעי' שישהה בכדי אכילת פרס פת חטים.
ד. בכל גווני בעי' שישהה בכדי אכילת פרס פת שעורים.
15. מנ"ל דגולל ודופק מטמאים במגעם? (עב.)
א. לכו"ע הוי הלכה למשה מסיני.
ב. לכו"ע מדכ' וכל אשר יגע על פני השדה.
ג. לר' עקיבא מדכ' וכל אשר יגע ע"פ השדה ולר' ישמעאל הלכה למשה מסיני.
ד. לר' עקיבא מדכ' "וכל" אשר יגע ולר' ישמעאל מדאפקי' רחמנא בלשון נגיעה.
16. הכל מודים שמיתה עושה ניפול - מה הכוונה? (עג:)
א. שנולד שהוציא ראשון רק אחר מיתת אמו דינו כנבילה.
ב. שאבר המדולדל בבהמה ומתה נותנין עליו חומרי טומאת נבילה ואבר מן החי.
ג. שאבר שנתדלדל לאחר מיתת הבהמה אינו מטמא כנבילה.
ד. שאבר המדולדל בבהמה ומתה אין האבר מטמא כנבילה אלא כאבר מן החי.
17. האם פודין בבן פקועה אליבא דר' מאיר? (עד:)
א. לכו"ע פודין.
ב. לכו"ע אין פודין.
ג. מחלוקת: למר זוטרא אין פודין ולרב אשי פודין.
ד. תלוי: בשוויו פודין ובפחות משוויו אין פודין.
18. דג מקרטע - האם מקבל טומאת אוכלין? (עה.)
א. מחלוקת: לב"ש מקבל ולר' עקיבא ולב"ה אינו מקבל.
ב. מחלוקת: לב"ש ולר' עקיבא מקבל ולב"ה אינו מקבל.
ג. לכו"ע אינו מקבל.
ד. לכו"ע מקבל.
19. עור הרי הוא כבשר - מה הכוונה? (עו: רש"י ד"ה עור הרי הוא כבשר)
א. שאם איכא רוב בשר יכול מיעוט עור להצטרף להשלים לכסות רוב עצם.
ב. שצריך שיהי' חציו עור וחציו בשר.
ג. שאם ניטל הבשר מתחת העור והעור חופה עוביו והיקפו כשר.
ד. דכמו דבעי' שיהי' רוב בשר כמ"כ בעי' שיהי' עמו רוב עור.
20. מנ"ל דשליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה? (עז.)
א. משום דאין שליא בלא ולד ושמא יצא הולד ושליא בתרי' אזלא.
ב. מדכ' אותה וילפי' מיני' אותה ולא שלייתה.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. מחלוקת: לחד תנא מדכ' אותה ולחד תנא משום דאין שליא בלא ולד.