yeshiva.org.il


גמרא שבת מבחן דפים קכ"ג-קמ"א

מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת שבת, דפים קכ"ג-קמ"א

א. תלוי: לענין טומאה אין להם דין כלי, לענין שבת יש להם דין כלי.
ב. לכל מילי אין להם דין כלי.
ג. לכל מילי יש להם דין כלי.
ד. מחלוקת: לאביי יש להם דין כלי ולרבא אין להם דין כלי.

א. לכו"ע אסור.
ב. לכו"ע מותר.
ג. מחלוקת: לרבה אסור ולרבא מותר.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לכו"ע אסור.
ב. לכו"ע מותר.
ג. מחלוקת: לרבה אסור ולרב יוסף מותר.
ד. מחלוקת: לרבי אסור ולר' יוחנן מותר.

א. תלוי: מדאורייתא לא בעי' ומדרבנן בעי'.
ב. מחלוקת: לר' אבא לא בעי' שיהיה קשור ולר' ירמי' בעי' שיהיה קשור.
ג. לכו"ע לא בעי' שיהי' קשור.
ד. לכו"ע בעי' שיהיה קשור.

א. מחלוקת: לרב חסדא אסור אפי' לרבי שמעון ולשמואל מותר אפי' לרבי יהודה.
ב. מחלוקת: לרב חסדא אסור ולשמואל מותר.
ג. לכו"כ אסור.
ד. לכו"ע מותר.

א. שאם היתה סומא וצריכה לנר חבירתה מדלקת לה את הנר.
ב. שמותר לחלל עבורה אף דברים שהי' אפשר לעשותן מע"ש.
ג. שמותר לחחל שבת אף לצורך העומדים אצלה.
ד. שמותר לחלל שבת אף בדבר שהוא רק ספק פקוח נפש.

א. בכל גווני התירו.
ב. בכל גווני לא התירו.
ג. תלוי: ביולדת התירו, בשאר חולים לא התירו.
ד. תלוי: מדאורייתא מותר ומדרבנן אסור.

א. משום חיבוב מצוה.
ב. משום החשד.
ג. תלוי: שלא בשעת הסכנה משום חיבוב מצוה, בשעת הסכנה משום חשד.
ד. תלוי: בשעת הסכנה משום חשד, שלא בשעת הסכנה איבעיא דלא איפשטא.

א. הלכה למשה מסיני.
ב. משום דלא מצינו בהם שריבה אותן הכתוב שידחו שבת.
ג. משום דאין חובתן על האדם אלא על הבגד ועל הבית.
ד. הואיל ובידו להפקירן.

א. דכ' וביום השמיני ימול בשר ערלתו.
ב. ילפי' במה הצד ממצה וסוכה.
ג. הלכה למשה מסיני.
ד. בשבת כתיב אות ובמילה כתיב אות מה להלן שבת אף כאן שבת.

א. במל בשבת וחייב כרת על חילול שבת.
ב. במל גדול בחול, והגדול הנימול חייב כרת.
ג. במל בבין השמשות וחישב לגמור המילה ביום ולא גמר וחייב משום שבת.
ד. במל בחול, והאב חייב כרת על בנו שאינו מהול.

א. לכו"ע אסור.
ב. לכו"ע מותר.
ג. מחלוקת:לת"ק אסור ולר"ש בן אלעזר משום ר"מ מותר.
ד. תלוי: לצורך מילה מותר, ולצורך שאר דברים אסור.

א. מחלוקת: לבית שמאי צריך ולבית הלל אינו צריך.
ב. מחלוקת: לת"ק אליבא דבית הלל אינו צריך ולרשב"א ולר"א הקפר לכו"ע צריך.
ג. מחלוקת: לת"ק אינו צריך ולר"א הקפר צריך.
ד. לת"ק אינו צריך ולרשב"א צריך.

א. מחלוקת: לאביי נפל ולרב פפא ולרב הונא ברי' דר"י הוה נפל.
ב. לאביי לכו"ע אינו נפל, ולר"פ ור"ה ברי' דר"י לרשב"ג הוה נפל ןלרבנן לא הוה נפל.
ג. לכו"ע אינו נפל.
ד. לכו"ע הוה נפל.

א. לכו"ע חייב.
ב. לכו"ע פטור.
ג. מחלוקת: לרב הונא חייב ולרב יהודה פטור.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. באין בפחות מג' סמוך לגגה טפח, ובלא נחית מפוריא טפח.
ב. באין בשפועה טפח, ובלא נחית מפוריא טפח.
ג. באין בגגה טפח, ובאין בשפועה טפח.
ד. באין בגגה טפח, ןבאין בפחות מג' סמוך לגג טפח, ובאין בשפועה טפח, ובלא נחית מפוריא טפח.

א. שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל.
ב. שיצפו לישועה.
ג. שיהיו כולם כאיש אחד בלב אחד.
ד. שיעשו תשובה.

א. מחלוקת: לתנא דמתני' אסור ולרשב"ג מותר.
ב. תלוי: בין הגיתות מותר, ובשאר אופנים אסור.
ג. בכל גווני מותר.
ד. תלוי: מדאורייתא מותר ומדרבנן אסור.

א. באיבוס של כלי.
ב. באיבוס של קרקע.
ג. בין באיבוס של קרקע ובין באיבוס של כלי.
ד. איבעיא דלא איפשטא.

א. לר"י דס"ל דבר שאין מתכוון אסור הכא נמי אסור ולרבי שמעון דס"ל מותר ה"נ מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. לכו"ע מותר.
ד. תלוי: מנעל חדש מותר, מנעל ישן אסור.