מקורות ללימוד לפני המבחן:
גמרא ורש"י על מסכת פסחים, דפים צ"ב - ק"ו1. ובית הלל אומרים הפורש מן הערלה כפורש מן הקבר - באיזה אופן מדובר? (צב.)
א. בערל ישראל.
ב. בערל נכרי.
ג. בין בערל ישראל ובין בערל נכרי.
ד. בגר תושב.
2. כי קרבן ה' לא הקריב במועדו - באיזה לשון משמש כי דקרא הכא? (צג.:)
א. לכו"ע בלשון אי.
ב. לכו"ע בלשון דהא.
ג. מחלוקת: לרבי אי, לרבי נתן בלשון דהא, ולר' חנניא בן עקביא בלשון אלא.
ד. מחלוקת: לרבי ולר' חנניא בן עקביא לשון אי, ולרבי נתן בלשון דהא.
3. יהודי ערל שלא מל, האם ענוש כרת אליבא דרבי אליעזר? (צד:)
א. מחלוקת: לאביי אינו ענוש כרת ולרבא מחלוקת: לחד תנא ענוש כרת ולחד תנא אינו ענוש כרת.
ב. מחלוקת: לאביי ענוש כרת ולרבא אינו ענוש כרת.
ג. לכו"ע ענוש כרת.
ד. לכו"ע אינו ענוש כרת.
4. ככל חוקת הפסח יענשו אותו - מה נלמד מזה? (צה.)
א. לכו"ע שבמצוות שבגופו הכתוב מדבר.
ב. לכו"ע שאין שוחטין אותו על היחיד.
ג. מחלוקת: לרבנן שאין שוחטין אותו על היחיד ולאיסי בן יהודה שבמצוות שבגופו הכתוב מדבר.
ד. מחלוקת: לרבנן שצריך לאוכלו עם מצות ומרורים ולאיסי בן יהודה שאסור לשבור בו עצם.
5. מנא לן דפסח ראשון טעון הלל באכילתו? (צה:)
א. מסברא אפשר ישראל אוכלין פסחיהן ואין אומרים הלל.
ב. דכ' השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ולא מצינו לילי חג להטעינן שירה חוץ מליל פסח.
ג. מסברא דכמו שאמרו שירה אחר יציאת מצרים כמ"כ יאמרו בכל שנה ושנה בליל התקדש חג.
ד. הלכה למשה מסיני.
6. מנ"ל דפסח שני אין מקחו מבעשור ואין טעון ביקור ד' ימים? (צו. רש"י ד"ה דכוותיה)
א. דכ' והי' לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחודש הזה וילפי' מ"הזה" למעוטי פסח שני.
ב. תלוי: מקחו מבעשור משום דכ' הזה בקרא דמקחו מבעשור, וביקור משום דכ' הזה בקרא דביקור.
ג. דכ' דברו אל כל עדת ישראל לאמור בעשור לחודש הזה וילפי' מ"הזה" למעוטי פסח שני.
ד. הלכה למשה מסיני.
7. אבידת לילה לאו שמה אבידה - מה הכוונה? (צז.)
א. שהיכא שנאבדה בלילה והפריש אחרת תחתי' ונמצאת לאור הבוקר ס"ל לרבנן דיקרבו שניהם.
ב. שהיכא שנאבדה בלילה והפריש אחרת תחתי' ונמצאת לאור הבוקר כו"ע מודו דרועה ואינה מתה.
ג. שהיכא שנאבדה בלילה והפריש אחרת תחתי' ונמצאת לאור הבוקר כו"ע מודו דיקרבו שניהם.
ד. שהיכא שנאבדה בלילה והפריש אחרת תחתי' ונמצאת לאור הבוקר לכו"ע ימותו שניהם.
8. ור"ש היא דאמר אין בעלי חיים נדחין - מה הכוונה? (צח.)
א. שבבעלי חיים ל"ש דיני דחי' אף בבעל מום, ואם הם ראויים להקרבה עכשיו יכולים להקריבם.
ב. שבבעלי חיים שייך דיני דחי' רק היכא דמתחילתן לא היו ראויים ולא בנראו ונדחו.
ג. שאין דחי' בבע"ח אלא מחמת מום וכיו"ב שאינם ראויים אבל למה שהם ראויים יקרבו.
ד. שאין דיחוי בדמים.
9. אשם שנתערב בשלמים מה דינו? (צח:)
א. לכו"ע ירעו שניהם.
ב. לכו"ע יאכל כקל שבהם משום דאין מביאין קדשים לבית הפסול.
ג. מחלוקת: לרבי שמעון ינהג בהן כדיני אשם ולרבנן ינהג בהן כדיני שלמים.
ד. מחלוקת: לרבי שמעון ינהג בהן דיני אשם ולרבנן ירעו שניהם.
10. ובלבד שיהא אחד מבני חבורה קיים דברי רבי יהודה - היכן משמע דבר זה בקרא? (צט. רש"י ד"ה ואם)
א. דכ' ואם ימעט "הבית" דמשמע דאף אחר שנמעט עדיין שם בית הראשון עליו.
ב. דכ' ואם "ימעט" דמשמע שיש שיור.
ג. דכ' "ו"אם וריבויא הוא דמשמע שצריך שישאר אחד מחבורה ראשונה.
ד. דכ' מהיות "משה" ומשמע דלא מכל השה נתבטלו בני החבורה שעדיין נשאר אחד מנוי עליו.
11. ואפי' מן התמחוי - מה הכוונה? (צט: רשב"ם ד"ה ואפילו)
א. שאפי' גבאי התמחוי חייבים ליתן ד' כוסות לעניים המתפרנסים מהם.
ב. שאפי' ניזון מן התמחוי שהוא עני כ"כ ואין לו ד' כוסות ימכור כסותו וכיו"ב לקנותם.
ג. שאפי' אם ע"י שיקבל ד' כוסות יפסיד את מנתו בתמחוי חייב ליטול ד' כוסות.
ד. שאפי' אם יכול לקבל הד' כוסות מן התמחוי ראוי שיקנם בעצמו משום חביבות מצוה.
12. אמר רב יהודה אמר שמואל אין הלכה וכו' אלא פורס מפה ומקדש - שמואל כמאן ס"ל? (ק. רשב"ם ד"ה ולא כר' יוסי)
א. כתנא דברייתא דאמר שאין מביאין את השולחן אא"כ קידש ואם הביא פורס מפה ומקדש.
ב. כרבי יהודה, והחמיר על עצמו.
ג. כרבי יוסי, והחמיר על עצמו.
ד. לא כרבי יהודה ולא כרבי יוסי, וס"ל דמה שהם אמרו נהג בזמנם, אבל לאחר מיכן נשתנה הדין.
13. כחומרי דרב הוה עביד וכו' - והא אמרי' בעירובין דהעושה כן עליו נאמר הכסיל בחושך הולך? (קא. רשב"ם ד"ה והלכה כר"ש)
א. רבה פליג ע"ז וס"ל דשרי לאדם לפסוק בכל מקום כדברי המחמיר.
ב. הא דאי' בעירובין הוא רק במקום דאיכא סתירה בין ב' החומרות.
ג. הא דאי' בעירובין הוא רק שאסור לפסוק כן לאחרים אבל לעצמו רשאי אדם לנהוג כן.
ד. הא דאי' בעירובין הוא רק בעושה כן וחושב שזה מעיקר הדין ולא ביודע שהוא מחמיר בזה.
14. באיזה אופן ס"ל לר' יוחנן דבשינוי מקום אין צריך לברך? (קב.)
א. בדברים הטעונין ברכה לאחריהן במקומן.
ב. רק בדברים שאין טעונין ברכה לאחריהן במקומן.
ג. בין בטעונין ברכה לאחריהן במקומן ובין באינן טעונין ברכה לאחריהן במקומן.
ד. איבעיא דלא איפשטא.
15. לפי שאין עושין מצוות חבילות חבילות - מה הטעם? (קב: רשב"ם ד"ה חבילות)
א. משום דאין קדושה חלה על קדושה.
ב. דמיחזי עלי' כמשוי.
ג. משום שאינו ניכר בשעה ששותה הכוס אם שותה משום מצוה זו או המצוה השני'.
ד. דכיון דהצריכה תורה כוס לכל אחד ל"ש לצאת ידי חובה בכוס אחד.
16. נר ובשמים - על מי מברכים קודם? (קג.)
א. לכו"ע מחלוקת: לבית שמאי נר קודם לבשמים ולבית הלל בשמים קודמים לנר.
ב. מחלוקת: לרבי מאיר נר קודם לבשמים ולרבי יהודה בשמים קודמים לנר.
ג. מחלוקת: לרבי מאיר לכו"ע נר קודם ולר"י לבית שמאי נר קודם ולבית הלל על בשמים קודם.
ד. מחלוקת: לרבי מאיר לכו"ע על איזה שירצה ולר"י לב"ש נר קודם ולבית הלל על בשמים קודם.
17. כל הברכות כולן פותח בהן בברוך וכו' חוץ מברכת המצוות - מה הטעם? (קד. רשב"ם ד"ה ברכת)
א. לפי שאין בה ריבוי דברים.
ב. משום שאין אמירת הברכה מצוה אלא היא רק שבח על המצוה שהולך לקיים.
ג. בכדי שלא להטריחו קודם המצוה לברך ברכה ארוכה.
ד. משום שאין חייבים בה מדאורייתא.
18. האם מותר לשתות מים קודם הבדלה? (קה.)
א. לכו"ע מותר.
ב. לכו"ע אסור.
ג. מחלוקת: לרב הונא אסור ולרבנן דבי רב אשי מותר.
ד. תלוי: פחות מרביעית מותר, יותר מרביעית אסור.
19. מנא לן דחביבה מצוה בשעתה? (קה: רשב"ם ד"ה חביבה)
א. מסברא.
ב. דכ' באברהם וישכם אברהם "בבוקר".
ג. מהא דהקטרת חלבים ואיברים נעשית בשבת אף שכשירה כל הלילה.
ד. הלכה למשה מסיני.
20. ליקדיש לן מר קידושא רבה - אמאי נקרא קידוש של יום בלשון זה? (קו. רשב"ם ד"ה קידושא רבא)
א. לפי שאינו חשוב כקידוש של לילה רוצים להחשיבו וקורין לו קידושא רבה.
ב. משום דאכולהו קידושי קאמרי' ליה.
ג. כדי שלא יבואו אנשים לזלזל בו ויאמרו שאינו מעיקר הדין.
ד. כיון דכ' בתורה זכור את "יום" השבת משמע דקדושת היום בשבת עדיפא מקדושת הלילה.